מטפסי התרנים של אגף התקשוב (צילום: דובר צה"ל)
מטפסי התרנים של אגף התקשוב | צילום: דובר צה"ל

חשבתם פעם מי מטפל באנטנות שמשמשות את צה"ל? אולי תופתעו לגלות שמדובר בחיילים לכל דבר, שעוברים הכשרה מיוחדת כדי להפוך לחלק מיחידת צוותי הרום - מטפסי התרנים של אגף התקשוב. מדובר בארבע חוליות סך הכול, אשר תפקידן להתרוצץ ברחבי הארץ, לטפס על אנטנות ענקיות ולטפל בתקלות קשר שנמצאות בגבהים של כמה עשרות מטרים. "לצוות לא מגיעים עם פחד גבהים", מבהיר רנ"ג יוסי סעדה, מפקד החוליה והמנהל המקצועי שלה.

אז נסענו לבית מאיר כדי לחזות במו עינינו באימון של היחידה - ואפילו להצטרף אליהם במעלה האנטנה הגבוהה.

יש תעודה של מטפס תרנים מקצועי בסוף

מטפסי התרנים חייבים להיות בעלי תכונות מאוד מסוימות והחיילים ליחידה הקטנה הזו, נבחרים בפינצטה. "העבודה היא קשה מאוד. צריך המון מוטיבציה והרבה מאוד סבלנות", מסביר רנ"ג סעדה, "למרות כל האדרנלין שיש בעבודה, להעלות ציוד לגובה מאה מטר ולעבוד בקור כמה שעות, זה עדיין מאוד קשה".

מטפסי התרנים של אגף התקשוב (צילום: דובר צה"ל)
מטפסי התרנים של אגף התקשוב | צילום: דובר צה"ל

מטפסי התרנים של אגף התקשוב (צילום: דובר צה"ל)
כתבנו אוזר אומץ בדרך למעלה | צילום: דובר צה"ל

את הדרך ליחידה המצומצמת עושים המטפסים דרך חיל הקשר והתקשוב. לאחר השלמת טירונות כללית בבה"ד 7, נבחר מספר קטן של מועמדים לשירות ביחידה. "בהתחלה בודקים את התגובות שלך, בודקים שאין לך פחד גבהים", מספר רב"ט איתי דהן, אחד המטפסים בחוליה, "אם אתה מתאים, שולחים אותך לקורס טיפוס תרנים בווינגייט, שזה קורס אזרחי של שבוע אחד".

אחרי השלב הראשוני בווינגייט, עוברים החיילים הכשרה מקצועית – טכנית וצוברים ניסיון של לפחות 12 טיפוסים. אחרי שהם משלימים את השלב הזה, הם ניגשים למבחן טיפוס מסכם במכון ווינגייט ומקבלים תעודה של מטפס תרנים מקצועי ממשרד הכלכלה. כל התהליך הזה מתפרס על תקופה של כשישה חודשים, לאחריהם מתחילים החיילים את שירותם הסדיר ביחידה.

מסתכלים עלינו מלמעלה

אי שם למעלה, כשחבלים מחזיקים אותנו באוויר, רנ"ג סעדה מספר שחלק מהמשימות אליהן יוצאות החוליות, אפשר לבצע אך ורק בחשכה: "חלק מהעבודות אתה לא יכול לבצע ביום כי אתה יכול להיחשף. יש מצבים שאתה יכול להישאר גם לילה שלם על התורן". הוא מסביר כי למרות שהחוליה שלו משתייכת לפיקוד מרכז, יוצא לה להגיע כמעט לכל נקודה על המפה, "אני לא זוכר מבצע שלא שילבו אותנו. אין הרבה חוליות וחייבים להתאחד במצבים כמו מלחמות או מבצעים".

מטפסי התרנים של אגף התקשוב (צילום: דובר צה"ל)
זה גבוה בדיוק כמו שזה נראה. וכן, יש שם מישהו באמצע | צילום: דובר צה"ל

מטפסי התרנים של אגף התקשוב (צילום: דובר צה"ל)
מטפסי התרנים של אגף התקשוב | צילום: דובר צה"ל

"אתה יכול להיות יום אחד בירושלים, למחרת בגוש עציון או באיו"ש ויום אחרי להגיע עד לצמח", מספר רב"ט דהן. הוא מתאר את השירות ביחידה בתור חוויה כיפית, אבל גם מאוד מאתגרת: "כל יום קורה משהו. יום אחד היינו בהר שכם והמזג אוויר לא היה לטובתנו. הגענו בבוקר והמשימה הייתה אמורה לקחת לנו שעה – שעתיים, אבל בסוף נשארנו בסביבות 5 או 6 שעות בגובה של יותר מ- 80 מטר, כשמזג האוויר רק נהיה יותר גרוע".

אחרי הביקור על התורן הגבוה בבית מאיר, אנחנו יכולים להגיד שהמטפסים לא סתם מעצימים בתיאורים את שגרת היום – יום שלהם. באמת קר שם למעלה, הטיפוס באמת מצריך המון כוח ופעולה פשוטה כמו להבריג בורג, באמת הופכת להיות הרבה יותר מורכבת. למרות העייפות ולמרות הקור והרוח החזקה, אין ספק שהחיילים האלה עושים את אחד התפקידים המגניבים ביותר בצה"ל. ויש עוד בונוס: יש להם אחלה נוף להשקיף עליו.

מטפסי התרנים של אגף התקשוב (צילום: דובר צה"ל)
מטפסי התרנים של אגף התקשוב | צילום: דובר צה"ל

מטפסי התרנים של אגף התקשוב (צילום: דובר צה"ל)
מטפסי התרנים של אגף התקשוב | צילום: דובר צה"ל

מטפסי התרנים של אגף התקשוב (צילום: דובר צה"ל)
מטפסי התרנים של אגף התקשוב | צילום: דובר צה"ל

מטפסי התרנים של אגף התקשוב (צילום: דובר צה"ל)
מטפסי התרנים של אגף התקשוב | צילום: דובר צה"ל

_OBJ