לפני כחודשיים סיימו חניכי קורס חובלים אימון לילי מתיש במיוחד. פחות משעה אחרי שהניחו את הראש על הכרית נכנס מפקד הצוות, העיר אותם והודיע "יש התחממות בעזה. צריך להכין את הספינה במהירות האפשרית ולרדת דרומה לעזה". כך, עוד לפני שסיימו את קורס החובלים, חניכי הקורס השתתפו במלחמת ההתשה שנמשכה חודשיים, מלחמה במסגרתה הם שיגרו טילים ופגזים, השמידו עשרות מטרות וסייעו לכוחות היבשה והאוויר.
הערב (ג') יעמוד בבסיס חיפה אחד מאותם חניכים, יגאל, ויחד עם חבריו יקבל את דרגות הסגן ויענוד את אות קצין הים. עבורו המעמד יהיה מיוחד אף יותר, מכיוון שמהיציע בקהל יריע לו אחיו, סרן עמיעד, שסיים את הקורס לפני שלוש שנים וחצי ואף פגש אותו אי שם מול חופי עזה במהלך ימי הלחימה.
"סוף כל סוף הגיע הסוף", אמר סגן יגאל בחיוך ותחושת סיפוק לא מוסתרת. הוא גדל הרחק מהים, במועצה המקומית אפרת שסיפקה לצה"ל לא מעט קצינים ולוחמים ביחידות מובחרות. לפני הגיוס הוא למד בישיבת הסדר אולם אחרי שהתקבל לקורס היוקרתי החליט לוותר על ההסדר בעותניאל. "ויתרתי על ההסדר כשהתגייסתי לקורס חובלים. בדיוק כשהייתי בתקופת המיונים אח שלי סיים את הקורס. זה מאוד קרץ לי ומשך אותי, כשבכלל אח שלי היה עבורי מודל ודמות לחיקוי. אנחנו חולקים חדר מאז שאני זוכר את עצמי ככה שהוא מכיר אותי הכי טוב", משתף סגן יגאל.
סרן עמיעד מספר שהוא היה מאושר מזה שהאח הקטן הגיע גם הוא לקורס. "אני מבסוט מההחלטה שלו. כי למרות הקושי זה מקום מדהים וחוץ מזה פתאום יש לי אח שאני יכול לדבר איתו והוא מבין אותי, אותה שפה משותפת, לא כמו החי"רניקים במשפחה ואתה לא צריך להסביר. עקבתי אחריו בזמן הקורס. ברור שיש דאגה חשש ורצון לעזור. אז שואלים ומסתכלים אבל לא היה לי ספק שהוא יצליח והוא עשה זאת בכוחות עצמו. אתה שומע ממנו את הקשיים אבל אומר לו, בסדר זה יעבור".
מהפלגת אימון לדבר האמיתי
קורס החובלים נחשב לאחד היוקרתיים שיש בצה"ל ונמשך כשלוש שנים. פחות משליש מהמתחילים מצליחים לעמוד במסדר הסיום עם המדים הלבנים של החיל. סגן יגאל מתחיל את הקורס יחד עם חבריו בשלב הטירונות וממשיך לשלב הבסיסי, כשאחיו כבר נמצא בקורס פיקוד מתקדם. "זה מתחיל בשבילי בחיפה כשאחי בדיוק בקורס פי"מ, באותו הבסיס ככה שיצא לנו להתראות והוא עוזר לי לעכל את הדבר הזה שנקרא צה"ל".
הוא מספר שהחשיפה לים "הטביעה לי חותם בלב", ובמקביל הוא מצליח לדלג על הרגעים הקשים – "מהם יש הרבה בקורס" – ומתקדם בשלבים. "אין ספק שמה שמחזיק אותך זה האנשים המדהימים שמשרתים לצדך בקורס הזה. משהו שמחזיק אותך ברגעים הקשים".
והרגעים האלה, כאמור, הגיעו הרבה יותר מהר ממה שסגן יגאל וחבריו חשבו. "ללא ספק נפלה בחלקנו זכות גדולה להשתתף בפעילות הזו", מציין יגאל. "אני מגיע לסטי"לים וכבר היינו על הספינות. בעצם ביצענו את ההתמחות בתפקיד שלנו. סוג של סטז'רים. וכשהמבצע פרץ בדיוק חזרנו מהפלגה בה לא ישנו כל הלילה. כל הצוות השלים שעות שינה כדי שנוכל לתפקד ואחרי 45 דקות המפקד מגיע ואוסף את כל הצוות. הוא מספר שיש התפתחות בעזה ושהוא לא יכול להרחיב בגלל שיש בחדר פלאפונים. אמר שנצא לים ואז הוא יעביר לנו את כל מה שצריך, אמר להכין את הספינה במהירות האפשרית ליציאה".
יגאל וחבריו מכינים את ספינת הטילים שלהם למלחמה כשהם משמשים כאנשי צוות לכל דבר. הקורס נעצר ועכשיו הגיעה רגע האמת, מלחמה. תוך זמן קצר הם מפליגים דרומה בתחושה של שליחות, כפי שהגדיר זאת בעצמו, ועם הרבה הפתעות לאויב העזתי. "זה שהייתי באמצע קורס לא ממש משפיע כי כבר היינו, כחלק מהקורס, כבר למעלה מחודש על הספינה ואנחנו חלק מהצוות לכל דבר. אתה מרגיש את זה כחוויה ספינתית ולא כקורס", מספר יגאל.
"איך שהבנתי שאנחנו יורדים לעזה ונהיה חלק מהלחימה, ראשונים ובחזית, ברור לי שאין ספק שהתגייסתי בשביל זה ובשביל זה אני פה. כשהיינו שם הרגשתי גאה להיות חלק מחיל הים, לוחם בצה"ל ובסטי"לים בפרט. אין אחד מאתנו שלא יצא מהמבצע הזה עם חזה נפוח וגאווה".
"הייתה לנו השפעה גורלית על המבצע"
חיל הים נחשב לכוח משמעותי במערך הלחימה של צה"ל, אך מדובר באנשים ששומרים על חשאיות של לוחם אגף קיסריה במוסד. קשה מאוד להוציא מהם מידע על הפעילות. לפחות על פי מה שכן הותר לפרסום ניתן לספר שיגאל וחבריו שיגרו עשרות טילים על מטרות בעזה. הם השמידו מפקדות, מחסני אמל"ח וכמות אדירה של משגרי רקטות. "מנקודת המבט שלי אני יכול להגיד שהייתה לנו השפעה גורלית בשטח", הוא מספר.
"היינו בקשר עם כוחות חי"ר מסביב לשעון. מדברים איתם, מבצעים פעולות ביחד, כולל הכוונות ומשימות. אתה מרגיש חלק מהמערך הלוחם כשברור שכל אחד תורם מהמקום שלו". לסגן יגאל הייתה עוד נקודה מיוחדת בזמן המבצע. אי שם בלב ים הוא פוגש את אחיו החובל שהגיע על ספינת טילים אחרת, כדי להחליף את הספינה של יגאל. "נתנו שם כיף וירטואלי", מספר יגאל בחיוך.
המבצע מסתיים וחודשיים שלמים נמחקו מהקורס. למעשה חלק ניכר מתקופת החניכה שלהם העבירו החניכים בצורה הכי מבצעית שאפשר, ומהים העזתי הם חזרו בדיוק להכנות של טקס הסיום. "הכול סבב סביב צוק איתן, אבל אתה חוזר שוב לראות את החברים שלך מהקורס, שזה הדבר הכי יקר לראות אחד את השני, מעבירים חוויות ועושים תרגילי סדר".
יום לפני הטקס הוא מספר, "אני מתרגש ומצפה אבל הכי חשוב לזכור שעד עכשיו היינו רק בשלב ההכשרה ואחרי סיכום קטן לעצמך אתה צריך להתכונן לאתגר האמיתי. יש גאווה ונחת אבל בסוף החשיבות זה לא התואר ולא כלום אלא התרומה למדינה". שם, יחד עם המשפחות יעמוד האח סרן עמיעד שהוסיף: "הוא סיים את החממה ועכשיו הוא צריך לתת תפוקות ולתרום. הכי חשוב שיסתכל על חצי הכוס המלאה כי יהיו לו הרבה קטעים לא פשוטים אבל העיקר שיצליח. בטקס אני יהיה על אזרחי ביציע", אמר בצחוק אבל הוסיף ברצינות, "אני גאה בו".