שמועה עיקשת אומרת שהאוכל הטעים ביותר בצה"ל לא מוגש בחדרי האוכל הצבאיים (כן, גם לא אלה של חיל האוויר), אלא דווקא בספינות של חיל הים. אתמול, לפחות, המשפט הזה קיבל תוקף של ממש כשלוחמי אח"י רומח, אחת מספינות הטילים של החיל, אירחה את השף אייל שני ליום טעים במיוחד. הביקור הזה היה מרגש לא רק בזכות הטעמים, אלא גם כי שני בעצמו היה לוחם בשייטת ספינות הטילים (שייטת 3), בדיוק באותה ספינה.
היום נפתח בארוחת בוקר עם הלוחמים בחרטום הספינה, במהלכה סיפר שני מור"קים מהשירות. אחר כך הוא נכנס למטבח עם הטבחים, הכין ארוחת צהריים ולימד אותם כמה טיפים וטריקים שימושיים. כל המצרכים שמהם הוכנה הארוחה הזו, אגב, היו המוצרים הרגילים מהאספקה שמקבלת הספינה באופן שוטף. "הוא הראה לנו שאפשר להוציא הרבה יותר ממנה שמכינים אצלנו", סיפר לנו רס"ן גל מלצר, מפקד הספינה.
שני הצטרף לאימון שקיימה הספינה וצפה בין היתר במטווח ימי. "זה היה מאוד מרגש. הוא דיבר על ההיסטוריה שלו, על חוויות שהלוחמים חווים היום", אמר רס"ן מלצר. "חוץ מהטכנולוגיה, הבנו שלא הרבה השתנה. הקרבה בין האנשים נשארה בוודאות. זה עשה לו מאוד טוב וגם לספינה, זה היה מאוד מרגש. הייתה אווירה מאוד חמה, כאילו הגיע פשוט לוחם עבר ל'רענון'. לא הרגשנו כאילו הגיע סלב לספינה".
גם שני עצמו לא הסתיר את ההתרגשות: "היום הזה עם אנשי הצוות ועם הספינה היה יום שלא יישכח ממני כל חיי", כתב במכתב מרגש ללוחמי הספינה. "עם כל מה שעברתי בהם ועדיין אעבור, זה אחד מהימים הגדולים של חיי. הגעתי אתמול לבית שחייתי בו שלוש שנים והבנתי שמעולם לא עזבתי אותו, כל בורג הכרתי בו, כל תנועה וכל מרחב. רחוק ממני פיזית, גיליתי שזה הבית שלי... אני לא אשכח את החברות והקרבה שראיתי בין החיילים, בינם לבין עצמם, בינם לביניכם המפקדים, דבר שיכול להיות רק בארצנו. לעולם לא אשכח את מבט פניהם, את התום, במובנו היפה ביותר, שנגלה לי".
"אני לא אשכח את הרגעים שהתחבקתי עם החיילים", כתב שני. "הם צעירים ממני ב-37 שנים אבל מעולם לא ראיתי אנשים שכל כך דומים לי כמו שהיו הם, לא הצלחתי להבין לאן נעלמו השנים האלה, הרי מעולם לא עזבתי אותם, הם מה שהייתי ונותרתי לעד. אין לי דרך להודות לך ולהם על תחושת הבית הזאת שנתתם לי, זכיתי זכות גדולה, אני מקווה שאני ראוי לה".