טילי פטריוט (ארכיון). בדרך למזה"ת (צילום: חדשות)
הרבה מערכות שפועלות יחד בהרמוניה. הפטריוט | צילום: חדשות

למעלה מעשרים שנות שקט בסוללות הפטריוט הסתיימו בחודשים האחרונים. הראשון שהופל על ידי המערכת היה המזל"ט ששוגר מרצועת עזה ויורט על ידי המערכת מעל העיר אשדוד. היום (ג'), כבר היה מדובר באיום מסוג אחר לחלוטין – מטוס קרב, ככול הנראה מדגם סוחוי 24, שיורט על ידי סוללת פטריוט. יש לציין שמדובר ביירוט המטוס הראשון מאז שנת 1985. בזמן שעבר, המערכת עברה מספר שינויים, שדרוגים ושיפורים. היום, אחרי שני יירוטים מוצלחים, גורם ממערך ההגנה האווירית מספר מה נשתנה ואיך בעצם מתנהל ירוט שכזה.

"מדובר במערכת שהיא סוג של תזמורת של מערכות שעובדות יחד בהרמוניה", הוא מספר. "יש את מה שניתן לכנות כחלקים העיקריים שזה המשגרים ומערכת בקרת האש. המוח של הסוללה זה מרכז השליטה שמפעיל מערכות מדהימות כמו מכ"ם בעל טווח גדול, מצלמות איכותיות שמשלימות את תמונת המכ"ם בכל שעות היממה ומזג אוויר. יש מערכת שרוכשת מטרות עבור הסוללה ומנחה את הטיל ויש עוד כמה רכיבים מסווגים שהופכים את המערכת לאחת הטובות בעולם", הוא מספר בגאווה.

גולת הכותרת של הסוללה זה המכ"ם, AN/MPQ-53 מסוג "מערך מופע" שמבצע סריקת מטרות בצורה אלקטרונית על-ידי לוח סטטי שממנו יוצאת אלומות המכ"ם. המכ"ם של הפטריוט שונה משאר המכ"מים בכך שהוא פועל מבלי לזוז ועל פי פרסומים של חיל האוויר, בכך שהוא חסין מפני מתקפות ל"א (לוחמה אלקטרונית).

הגורם עימו שוחחנו מספר כי לכל סוללה יש עד שמונה משגרים שבכל אחד מהם עד ארבעה טילים. "כל הרכיבים מחוברים בעצם לקרון הבקרה של הסוללה ומספקים לו את תמונת המצב שדרושה לקבלת החלטה", הוא מסביר. "בזכות הטווח של המערכת, אנחנו רואים את האיום הרבה לפני שהוא מתקרב לגבול. אם ניקח את המקרה האחרון, שאני לא הייתי בו, אז סביר להניח שהיה מעקב אחרי המטרה הרבה לפני שזו התקרבה לגבול. עכשיו צריך להוסיף שיש גם בקרה גדודית שמתאמת בין הסוללה לשאר יכולות האיסוף של חיל האוויר, ככה שההרמוניה גדולה יותר ומאפשרת לנו לטפל במטרה או לחילופין לסייע לפלטפורמה אחרת לטפל בה. למשל מטוס קרב כפי שהיה באחד ממקרי המזל"טים מעזה".

הטייס והנווט נפלטים מהמטוס
הפגיעה במטוס. בקרון השליטה שמחו מאוד | צילום:

"מהרגע שהטיל משוגר, אחרי שהוחלט שמדובר באיום, יש מערכת שעוקבת אחרי מעוף הטיל שלאורך כל הדרך מקבל נתונים באופן שוטף מעוד אמצעים שקיימים בסוללה. יש עוד כל מיני תהליכים, אבל לא ניכנס לטכניקה. מה שכן חשוב להגיד זה שהרב המכריע של התהליך מבוצע באופן אוטומטי".

ניתן להבין מהדברים שמטוס הסוחוי זוהה ממרחק רב. כדי לסבר את האוזן, על פי פרסומים שונים, טווח הגילוי של המכ"ם של הפטריוט הוא 160 קילומטר לפחות. בשלב הזה, הטיל שעוד נמצא במשגר מקבל את הנתונים על המטרה "אלה נצרבים על הזיכרון שלו", כך נמסר לנו. לאחר מכן, לעתים בהחלטה של שניות, הטיל משוגר ומתחיל תהליך של הזרמת נתונים מהירה במיוחד "כשהטיל מחשב את נקודת הקצה, הפגיעה, הטובה  והיעילה ביותר".

"בקרון הבקרה היו הרבה צעקות של שמחה"

באשר לרגע המפגש של הטיל עם המטוס, הגורם סירב לדבר, אך על פי אתר חיל האוויר בשלב זה "הטיל למוד הנחיה סופי, שבו מאיר המכ"ם את המטרה בגל הארה מיוחד. באותו הזמן מופעל בטיל מקלט לגילוי ההארה. עם קליטת נתוני המטרה על ידי הטיל, משודרים אלה, לאחר הצפנה, בחזרה למכ"ם. המכ"ם מעבד את הנתונים שהתקבלו מהטיל ומשגר לטיל נתוני הנחיה נוספים. תהליך זה נמשך עד ליירוט המטרה. מעופו של הטיל בשלב זה נראה כטיפוס לגובה רב וממנו צלילה במהירות גבוהה למטרה. שניות ספורות לפני הפגיעה המשוערת במטרת האויב, עובר הטיל להנחיית TVM – עקיבה דרך הטיל. בשיטה זו ננעל הטיל על המטרה, מעבד את ההחזרים ושולח את נתוני המטרה לעבר המכ"ם דרך אנטנה מיוחדת המותקנת בו. הנתונים מועברים למחשב בקרת הנשק, מושווים עם נתוני המכ"ם ועל-פיהם מחושב המסלול הסופי לנקודת המפגש העתידית עם המטרה".

את הדרך למטרה עושה הטיל במהירות של 3 מאך והוא מתנפץ עליה, או בקרבתה, עם ראש קרבי של 80 קילוגרם. יתרון נוסף של המערכת זה הניידות שלה, הוורסטיליות ויכולת הפעלה מהירה (ניתן לשגר טיל כל 1.6 שניות).

ומה קרה בסוללה שהפילה מטוס קרב? "לא הייתי שם, אבל אני יכול להגיד לך שמאות חיילים ששרתו במערך קיללו. הם קיללו בגלל שהעבירו שירות שלם בלי לירות טיל אפילו על ציפור, והילדים האלה עשו היסטוריה והפילו מטוס קרב. ברור שבקרון הבקרה היו הרבה מאוד צעקות של שמחה כי בסופו של דבר אתה מתאמן ורצוה להוציא החוצה את מה שלמדת. אני יכול להגיד שביחס לאיומים כיום, אין שום אויב שיכול לחדור מבעד להגנה של הפטריוט וזה כולל כלים מאוישים וכאלה שלא".

דבריו מתבססים בין השאר על שלל שיפורים והכנסת מערכות חדישות ששיפרו את יכולת המערך באופן משמעותי. בין השאר נקלטו במערך מצלמות חדשות שמסייעות למפעילים לשפר את תמונת הקרב. כמו כן, נכנסה למערך מערכת מסוג "צלף" ששיפרה את היכולת של הסוללה להפליל מטרות באופן עצמאי תוך הסתמכות על נתונים נוספים שמתקבלים לצד תמונת המכ"ם. בנוסף שודרגה התוכנה של המערכות ופותחו אמצעים נוספים, חלק גדול מהם תוצרת כחול לבן.

כנראה שלא לשווא הוחלט להפעיל את הפטריוט אחרי כל כך הרבה שנים של ציפייה בקרונות השליטה. מדובר אמנם במטוס מיושן, אבל הוא עדיין יכול לגרום נזק אם לדוגמא הטייס הוא בעצם קמיקזה או אם יש עליו חימוש. ידוע כי מטוסים מסוג זה עברו שיפורים באיראן, אשר מעלים את יכולת התקיפה. עם זאת, כך נמסר לנו, הסיכוי של המטוס הזה לחדור את שכבות ההגנה של חיל האוויר הן אפסיות ועל כך, לא מעט חבר'ה במערך ההגנה האווירית היו גאים מאוד בהישג מהבוקר.

>> מפקד הפטריוט: "זה ממש כמו לנהוג על פרארי"