בשנת תשע"ב צה"ל ידע לא מעט רגעים מרגשים, שמחים ועצובים כאחד: השבת גלעד שליט לביתו, השבת הפצועים מהאסון בבולגריה, טקס פתיחת אירועי יום העצמאות בלי סגן הילה בצלאלי ז"ל ועוד. בסוף השבוע הזה החלטנו להביא לכם את הרגעים המרגשים הקטנים יותר, אלה שחוו החיילים והחיילות בימי השנה החולפת.
עם הפנים אל האויב
בחרנו לפתוח עם תמונתו של יחיאל, חייל קרבי, שצולמה לפני שנה בדיוק מעמדת תצפית על הגבול עם לבנון. יחיאל כותב לנו על הרגעים המרגשים בעמדת השמירה באחד מהקווים הכי נפיצים של צה"ל, כאשר מה שעלול לקרות מוחשי יותר מתמיד: "זאת פעם ראשונה שלי בעמדה בקו בלבנון וגם אחרי כמה ימים ממועד צילום התמונה נתפס מחבל מאותה עמדת תצפית".
כומתות באוויר
רגע מרגש לכל אם עבריה, לכל חייל ולכל חיילת הוא רגע הנפת הכומתות וזריקתן באוויר בתום קורס או הכשרה צבאית. כך מספר לנו הגולש יפתח ירום על תמונה של חניכיו בפנימיה הצבאית בחיפה בסוף קורס: "התמונה המצורפת מראה את טקס הסיום של פלוגת ארבל מהפנימיה הצבאית בחיפה. אחרי שלוש שנים של מסלול, סיימו החניכים את התחנכותם בפנימייה במעמד אלוף המכללות יוסי ביידץ ומפקד המכללה לפיקוד ומטה הראל כנפו".
תמונה של פרידה
תקופת שירות של חיילי חיל החינוך והנוער רצופה הרבה פעמים במפגשים עם בני נוער מרקעים שונים, בני נוער שהם עוברים איתם תהליך ונקשרים אליהם. התמונה האחרונה צולמה ביום האחרון לשנת הלימודים האחרונה עת נפרדה המורה החיילת אודליה דמארי מחניכיה בבית הספר התיכון מקיף י' באשדוד.
אודליה מספרת על הסיפור שמאחורי התמונה המרגשת: "רפאל הוא תלמיד שעלה לארץ לפני כשנתיים, בזמן בו התחלתי את שירותי הצבאי. התגייסתי ליחידת מורות חיילות ושובצתי במסלול קליטת עלייה ובבית הספר התיכון מקיף י' באשדוד", כך היא מתחילה לספר, "רפאל הוא בין התלמידים הראשונים שלימדתי, מהיום הראשון שנפגשנו התלהב רפאל מהמדים, רצה את תג היחידה שלי ושאל שאלות על צבא ההגנה לישראל, על היחידות השונות, על מי נחשב קרבי ומי לא וכמובן מה צריך לעשות כדי להיות ביחידה מובחרת. ידעתי שטמונים ברפאל כוחות עצומים של פוטנציאל, הוא היה תלמיד אנרגטי ואחד שאוהב להיות במרכז העניינים. לצערי, לא פעם יצא שנפגשנו במסדרונות בית הספר וכשנשאל למה הוא בחוץ ענה: 'הוציאו אותי מהכיתה'. החלטתי לעשות מעשה ולקחת את רפאל בידיים, לחולל שינוי ב'ילד הפוטנציאל'".
כאן התחיל התהליך של אודליה עם רפאל, "בשנה הראשונה התרכזנו בלמידת השפה העברית, רפאל שכבר הגיע עם ידע בעברית מהבית היה תלמיד מצטיין! לאט לאט התחלנו ללמוד ולדבר על נושאים שונים. התחברנו לחברה הישראלית ועבדנו על עיצוב האישיות שלנו, למדנו להיות יותר רגועים ושלווים, למדנו להתגבר על כעסים, וכמובן - להנות ממה שאנחנו עושים. בכל שיעור שלנו זכר רפאל לבקש את תג היחידה שעל כתפי וכשראיתי שהוא נחוש בדעתו לקבלו הבטחתי לו שבסיום השירות שלי אני מעניקה לו אותו".
ואכן, כעבור תהליך ארוך ומשמעותי שנפרש על פני כל תקופת שירותה של אודליה, קיימה אודליה את התחייבותה והעניקה לרפאל את תג היחידה שלה (כמו שאפשר לראות בתמונה), הם עד היום חברים טובים. "כיום לומד רפאל בכיתה ט' בבית הספר לקציני ים אורט אשדוד, המחנך ומכשיר לתפקידי פיקוד וקצונה בחיל הים ובצי הסוחר. גדול מאוד האושר שבליבי! אני מאמינה ברפאל ומאחלת לו המשך הצלחה!!!", כך כותבת אודליה.
תמונה של חזרה הביתה
ארינה שסטופלוב ששלחה נו את התמונה הזו מספרת: "אני יודעת שאולי זאת לא התמונה הכי אמנותית, יפה ואיכותית שיש, אבל זו תמונה שבהחלט משקפת חלק קטן מהצבא – הרגע הזה בו זוגות נפגשים אחרי חמישה שבועות שלא התראו, או אפילו שבועיים. בתמונה הזו, שצולמה ביום העצמאות, רואים אותי ואת חבר שלי, שנמצא בעיצומו של קורס".
רגע מרגש שנקשר עם שבת בבסיס
את התמונה הבאה שלח לנו הגולש איתמר טיירי: "התמונה הזאת מרגשת אותי כי זה היה במהלך אימון קשה וזה היה בדיוק שתי דקות להפסקה והתרגעות משגרת האימונים המטישה והמעייפת. במהלך אותה ההפסקה, צילם אותי חבר טוב שלאחר התמונה קיבלנו אני והוא שבת על שהבאנו פלאפון לשטח".
הרגע הקטן שבמהלך השירות
הגולשת שיר אברהמי, פרמדיקית צבאית רואה את הרגעים הקטנים של היום-יום בנוסטלגיה רבה ומוצאת בהם הרבה קסם. כך היא מספרת על הרגעים המיוחדים שעברו עליה בזמן שהתמונה הבאה צולמה: "זו תמונה שלי במהלך חיפוק (ליווי רפואי כפרמדיקית) מטווחים. הכיף בתמונה הזאת זה הרגע של הקפיצה שהוא רגע אדיר, כמעט לגעת בשמיים וקצת לשנות אווירה".
רגע של קסם במהלך פעילות מבצעית
את התמונה הבאה שלח לנו החייל יאיר בקר מרגע של קסם במהלך פטרול בכפר ערבי: "אנחנו שלושה חברים ממחזור נוב' 09, מפלוגת החוד של גדוד "נצח יהודה", חטיבת כפיר. התמונה צולמה במהלך פטרול בכפר ערבי. בשבילי זו תמונה של רוגע, קסם ועצים כשאנו עם כל הציוד עלינו, לדעתי תמונה נדירה ויפה!"
רגע בריאת העולם, בעיניו של תותחן
ארי מרגלית, שמשרת בסוללה א' (אלון) בגדוד נמר שבעוצבת הגולן, שלח לנו תמונה שהיא "סוג של סיפור הבריאה בחיל התותחנים", לדבריו.
הכותל המערבי, המכונה גם כותל הדמעות, מאז ומעולם היה מקור להתרגשות בעם היהודי. הבאנו כמה רגעים מרגשים מהמקום שהעם היהודי מקדש כל כך.
הימים הנוראים מעוררים רגשות
תמונה שנשלחה לנו מהמורה החיילת מיכל ארליך מתפילה בכותל המערבי במהלך ליל סליחות.
חייל גבעתי אחד מול הקיר הגדול
בעזרת הגברים חייל אחד התחבר לצד הרוחני שבו כשפנה לבורא עולם כאשר הוא ניצב מול הכותל הגדול, תמונה שריגשה אותנו כבר בעבר.
ומה קורה בשירותי הגברים?
אחרי שהתחברנו לצד הרוחני שלנו ברחבת הכותל, היינו חייבים לבדוק מה קורה בשירותי הגברים בכותל. בשלב הזה, כבר הרגשנו בטוחים לחלוטין. אחרי שגם הצנחנים, גם גבעתי וגם כפיר סימנו במקום טריטוריה, יכולנו להגיד בודאות שהר הבית בידינו.