הנוסחה ידועה ומוכרת: חיילים משוחררים נוהרים בהמוניהם לעבודות המוגדרות על פי הביטוח הלאומי כעבודה מועדפת, הכול כדי לקבל את המענק הנכסף של 9,000 שקלים. העבודה - בשכר מינימום. התנאי - שישה חודשים לפחות. אם הפסקת לעבוד הלך המענק, כך שרוב הצעירים יעדיפו לא להתפטר בשום מחיר, גם אם מדובר על ויתור על זכויות בסיסיות.

לפי בדיקה של "תכנית חיסכון", נראה שלא מעט מאותן זכויות בסיסיות אכן נשמטות מתחת לרגליהם של המשוחררים, לפחות אלה שעובדים בתחנות הדלק.

החיילים משלמים מכספם כדי להשלים חסרים

ניר, עובד לשעבר ב"דלק", מספר שהיה צריך להשלים מכספו שלו כדי לסגור קופה - בגלל שאלה הנהלים של החברה. חיילת משוחררת נוספת, שעבדה ב"דור אלון", מספרת שמנהל התחנה דרש ממנה סכומי כסף מזומן שהגיעו למאות שקלים על חסרים שלא באשמתה, כמו למשל נהגים שברחו בלי לשלם. לחיילת נאמר שאם לא תשלם לא תוכל להמשיך לעבוד ומשכורתה תעוכב. היא התנגדה לגזילת הכספים, ולבסוף פוטרה.

"הצעירים חוששים להתלונן כי הם מחכים שיעברו שישה חודשים והם יקבלו את מענק השחרור", אומרת חנה זוהר, רכזת תחום ישראלים ב"קו לעובד" המטפלת בפניות של עובדים שנעשה להם עוול. "אחרת אולי אם לא יקבלו אישור מהמעסיק, או שאולי הוא יפטר אותם לפני כן".

פרט לתשלום על חסרים מכיסם הפרטי, עובדים רבים לא זוכים לתשלום על שעות נוספות ומתלוננים גם על קנסות בלתי חוקיים. גם הפסקות בזמן המשמרת לא מקובלות בענף.

"אין לי הפסקות", מספר אלעד, עובד ב"סונול". "זאת אומרת שאם אני אוכל ואני בקופה או שאני מתדלק בנאדם בחוץ - או שאני יוצא עם האוכל בפנים אליו כי אני רעב מת ואף אחד לא עוצר אותי, או שאני פשוט לא אוכל. למשל ביום שבת אני יכול להבטיח לך, כן, שאני לא אוכל".

מתדלק בתחנת דלק פז (צילום: David Silverman, GettyImages IL)
העובדים לא מקבלים זכויות בסיסיות אבל מפחדים להתלונן, שלא יילך המענק (תמונת אילוסטרציה) | צילום: David Silverman, GettyImages IL

למה עבודה בתחנות דלק נחשבת למועדפת?

כ-15 אלף חיילים משוחררים מעוסקים כיום בעבודה מועדפת, כ-3,000 מהם בתחנות הדלק. חשוב לציין שהעבודה בתחנות הדלק היא כמעט היחידה המאפשרת לחיילים המשוחררים לעבוד קרוב לביתם, בשונה ממלונאות או חקלאות. נשאלת השאלה מדוע עבודה בתחנות דלק היא עבודה "נדרשת" (שזה שמה הרשמי של העבודה המועדפת), לצד עבודה במלונות או בחקלאות. במשרד לביטוח לאומי מסבירים שבזמן החקיקה הייתה דרישה כזו, אך היום יכול להיות שהיא רלוונטית פחות.

"למה לספסד את החברות הרווחיות במשק ולאפשר להם לקבע את חוק שכר מינימום?" , תוהה חנה זוהר מ"קו לעובד". "אם חסר להם עובדים יתכבדו, ויפעלו לפי עקרונות ההיצע והביקוש ויציעו שכר גבוה יותר".

עבודה מועדפת: המדריך השלם