ליל הסדר מתקרב ו-133 חטופות וחטופים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, 194 ימים. ד"ר אילת לוי שחר, שבתה נעמה נחטפה מבסיס נחל עוז, לא מתכוונת לציין את החג השנה: "הייתי מעדיפה שלא יהיה בכלל את היום הזה, הייתי רוצה לדלג עליו ליום שאחרי - או שתהיה בו חירות באמת. כנראה שננסה למסמס את הערב הזה ולהיות ולא להיות בו. לא נערוך סדר, כי הכל לא בסדר. לא יכולה להגיד לאחרים מה לעשות, אבל מקווה שזה נמצא שם בדמות חור וכאב בלב לכולם - כי זה של כולם".

"החיים התהפכו ונעצרו. הלוואי שיכולתי להתעורר מהחלום הרע הזה. התחושות משתנות מרגע לרגע, התנודות נורא דרמטיות - בין תחושות מאוד קשות לבין תנועה ועשייה ותחושה שהנה, מקרבים ומביאים. אנחנו כל הזמן נמצאים בתוך הסיוט והכאב הזה. מדברים על האיום הקיומי בגלל המתקפה האיראנית ותגובה שלנו, כן או לא. הבת שלי נמצאת בתוך פיגוע שממשיך לקרות מה-7 באוקטובר - לא פתרו את הדבר הזה".

את מודאגת שיעברו הלאה?
"אני חוששת שזה יידחק ושלא יעשו את מה שצריך ומה שאפשר לעשות כדי לסיים את האירוע הנורא הזה ולהציל את החטופות והחטופים ולהחזיר אותם הביתה. אני מאוד חוששת כי רואה שהזמן עובר ושלא נעשים הדברים, שנעשות טעויות לאורך הדרך, שלא מנצלים הזדמנויות ואת המנופים שמשיגים לטובת סיום הפיגוע הזה. זה מאוד מלחיץ".

נעמה לוי
"היא נראית חזקה בתוך האלימות הזאת. יודעת מי זאת נעמה. יש לה חוסן ותושייה"

איך את שורדת את הסיטואציה הזאת?
"החיים כאוטים, יש הרבה ייסורים וסבל. אני מדברת עם נעמה יום-יום, ככה אני שורדת. אני מזכירה לעצמי לשמור את עצמי בשבילה כשהיא תחזור, כי בסוף זה יקרה. כשתחזור, אני אצטרך להיות שם בשבילה ואיתה לכל מה שצריך. אני קמה בבוקר ומזכירה לעצמי לאכול ארוחות, ללכת לישון, לשכב במיטה בלילה, לטפל בילדים האחרים. אני אמא בכל המובנים ולכל הילדים".

איך הרגשת כשצפית בתיעוד החטיפה שלה?
"הייתי בשוק, הרגשתי בהלה ואימה. יש שם כמה מחבלים, אבל היא נראית חזקה בתוך האלימות הזאת. אני יודעת מי זאת נעמה. יש לה חוסן ותושייה. היא שורדת".

בישראל אומרים שסינוואר זה שמסכל את העסקה.
"סינוואר הוא מהיחידים שהיו עקביים פה. חמאס אמרו מההתחלה שהם רוצים את הפסקת הלחימה - מה שגם ישראל רוצה, ישראל לא רוצה להישאר בתוך עזה. הילדה שלי נמצאת שם בגיהינום. תנהלו את זה, תחזירו אותם. עכשיו".

מה את שומעת בשיחות עם שרים?
"תלוי באיזה שיחות ועם מי. בהרבה מהשיחות אנחנו מקבלים את אותם מסרים שוב ושוב, לדוגמה שהלחץ הצבאי הוא שיביא אותם. אלה מילים שמרגישות לי ריקות מתוכן ממשי. אם הלחץ הצבאי הוא זה שיביא את החטופים, מדוע הוצאתם את הכוחות? מדוע לא למנף את ההישגים הצבאיים כדי להחזיר את החטופים?".

מה חשבת על סירוב חלק מהשרים לצפות בתיעוד החדש מהחטיפה, כולל סמוטריץ' שאמר "אתם בכוח לא רוצים לישון בלילה"?
"חובת מקבלי ההחלטות לראות את כל החומרים שיש לראות בהקשר הזה ולא לישון, לנוח או לעצור עד להחזרתם".