שגריר גרמניה בישראל התראיין היום (רביעי) ל"מהדורת היום" בצל ההודעה של שרת החוץ הקנדית מלאני ג'ולי לפיה מדינתה תפסיק את ייצוא הנשק לישראל. "אני לא אגיב על החלטות של מדינות אחרות", אמר שטפן זייברט אך הוסיף כי "ייצוא נשק באופן כללי בגרמניה נקבע תמיד בהתאם לסיטואציה, ותמיד ייבדק באופן הולם, מאוד ביסודיות, לפני שהוא מקבל אור ירוק, וכך אנחנו הולכים להמשיך". לדבריו, גרמניה "עמדה בתקיפות לצד ישראל מאז 7 באוקטובר, ומאז אנחנו מגינים על זכותה של ישראל להגן על עצמה, ותומכים בכך באופן מלא".
באיזו דרך אתם רואים תרחיש שבו גרמניה לא תיתן אור ירוק לייצוא נשק לישראל?
"אין טעם בהשערות. עלינו להתמודד עם הסיטואציה כפי שהיא עכשיו. ישראל פועלת בהגנה עצמית נגד כוח טרוריסטי שמנסה להכחיד אותה ואת קיומה. הדרך שבה המלחמה הזו נגד חמאס מנוהלת כעת, אחרי יותר מחמישה חודשים, הגיעה לנקודה שבה כמובן יש דאגות, יש דאגות מאוד רציניות שגם הקנצלר העלה כשהוא היה כאן בירושלים רק לפני יומיים".
זייברט התייחס להתבטאות של הקנצלר הגרמני אולף שולץ בביקורו השני בישראל מתחילת המלחמה, שבמהלכו אמר בהצהרה לצד נתניהו כי גרמניה "לא תעמוד מנגד כשפלסטינים גוועים ברעב". לדברי השגריר: "יש לנו דאגות גדולות לגבי הסיטואציה, לגבי המצב ההומניטרי בעזה איפה שיותר משני מיליון איש נמצאים בנסיבות נואשות. אנחנו מביטים בדאגה גדולה על המצב ברפיח, אז זה מה שאנחנו מדברים עליו. לא איזו השערה לגבי העתיד, אלא התמודדות עם המצב כפי שהוא עכשיו".
אתה מתייחס לרפיח, ממשל ביידן התייחס למבצע הצבאי הפוטנציאלי שם כטעות. האם גרמניה שותפה לנקודת המבט הזו?
"אנחנו רואים ואנחנו מבינים שנותרו ארבעה גדודי חמאס ברפיח וברור שהם מהווים איום על מדינת ישראל. יש יותר ממיליון אזרחים שחיים ברפיח, שחלקם הגיעו לשם מצפון הרצועה והם חיים בתנאים נוראיים ונואשים. לפני שאפשר אפילו להרהר על איזשהו מבצע צבאי, אנחנו חייבים לדעת לאן האנשים האלו אמורים ללכת. איך הם ייצאו מטווח הסכנה? אנחנו שומעים שיש תוכניות לכך, תוהים אם התוכניות האלו באמת אפשריות, ובכנות מבצע צבאי בין מיליון אנשים שכבר עכשיו חיים בנסיבות מחרידות הוא משהו כמעט בלתי מתקבל על הדעת מבחינתנו. אז זו התחושה והאמונה שהקנצלר הביע כאשר הוא נפגש עם ראש הממשלה נתניהו וחברים נוספים בממשלה".
האם אתה יכול להבין את העמדה הישראלית לפיה בלי מבצע ברפיח המלחמה לא יכולה להסתיים, ישראל לא תוכל להיות בטוחה?
"אנחנו יכולים להבין שישראל צריכה לוודא ורוצה לוודא שמשהו כמו זוועות הטרור של 7 באוקטובר לעולם לא יוכל לקרות שוב, ושאף איום של טרור מעזה לא יוכל להתממש ולאיים על ישראל שוב - ואנחנו עומדים לצד ישראל לחלוטין בנוגע לכך. השאלה היא איך תעשו את זה? השאלה היא מהו ביטחון ארוך טווח, וזה סוג השיחות שאנחנו מנהלים כחברים ובעלי ברית של ישראל. אני חושב שהצד הישראלי יודע איפה אנחנו עומדים".
בהתחשב בעלייה המדאיגה באנטישמיות בגרמניה, אילו פעולות קונקרטיות ממשלת גרמניה נוקטת כדי להילחם במגמה הזו?
"מאבק באנטישמיות הוא משהו שתמיד חייבים לעשות ברמה המשפטית והפוליטית מצד אחד, וברמה החברתית מצד שני. אנחנו למעשה הידקנו כמה מהחוקים מאז 7 באוקטובר. אבל גם, וזה בעיני יותר חשוב, צריך שכל אזרח ישחק תפקיד במאבק, שכל אזרח יהפוך ללוחם אקטיבי נגד אנטישמיות. שיהיה את האומץ להתערב כשמבוצעת מתקפות אנטישמיות - זה מצריך מ-84 מיליון איש לומר 'לא. לא כאן'".