האדם שבטנק ינצח, וזה יקרה בזכות מדריכות השריון: השבוע הסתיים עוד קורס של מדריכות שריון, כאשר עשרות מדריכות חדשות קיבלו את דרגות הרב"ט עם השרוך הירוק, לרקע שורת טנקים מפוארת שמסמלת את מורשתו הארוכה של החיל. מדובר בקורס ארוך, מתיש ומאוד אינטנסיבי, במהלכו הן נהגו על טנקים, טענו פגזים וכמובן שגם ירו אותם על מטרות בדמות טנקים ישנים. עבורנו, זו הייתה הזדמנות לקבל הצצה לחוויה עוצמתית ומיוחדת, ולאחד מתפקידי ההדרכה הנחשקים בצה"ל.
רגע לפני סיום הקורס, ביצעו המדריכות הטריות תצוגת יכולת רועשת ומרהיבה של נהיגה, טעינה וירי מטנק. ללא ספק, סיכום מרשים של כל מה שלמדו. סגן יעל אורבך, מ"פ הקורס, מספרת לנו שמטרת התצוגה הייתה ליצור מופע מסכם של הכשרת מדריכות השריון למקצוע הטנק. לאורך הקורס, שנמשך שלושה חודשים בסך הכל, הן לומדות להדריך וגם להיות איש צוות לכל דבר ועניין: התותחניות למדו לירות מהטנק, הטענות לטעון פגזים והנהגות למדו לנהוג על טנק מרכבה סימן 4, וכמובן שגם הוציאו רישיון נהיגה על טנק.
במהלך התצוגה, הבנות כיוונו את התותחים, נסעו בתנאי שטח קשים ותחת שמיכת אבק שרק טנק יכול להרים - בקיצור, שילבו כיף, אדרנלין והרבה מקצועיות. סגן יעל מסבירה שלקורס הן מגיעות לאחר טירונות 02, עושות מסע השבעה לאור זריחה, ואז מתחילות ללמוד את תכני ההדרכה: לומדות איך לעמוד מול כיתה ולהעביר חומר לימודי, לעבד חומר בכמות גדולה בשיעור, וגם איך בכלל בונים שיעור. לאחר מכן, הן מתחילות ללמוד את מקצועות הטנק והמסייעת בחיל השריון.
"בתחילה, הן לומדות את כל המקצוע, ולאחר מכן ישנו בוחן חלוקה למגמות, קצת כמו גיבוש. מדובר ביום שבו הן קמות בחמש בבוקר, והוא מסתיים בחמש אחרי הצהריים, כשאין להן רגע לנשום. היום כולל הרבה מבחנים פיזיים, וכן מבחנים פסיכוטכניים וקבוצתיים", מספרת יעל. על בסיס היום הזה, מחלקים אותן למגמות הדרכה כאשר לאחר מכן, הן מתחילות ללמוד את המקצוע, כמו כל לוחם בצה"ל.
>> מכורים לפז"ם? הירשמו לפייסבוק שלנו
מכירות את התותח מבפנים ומבחוץ
רמת הלחימה של הבנות גבוהה מאוד, וכל מדריכה נדרשת להוכיח את היכולת שלה במטווחים מורכבים לצד יכולת לעמוד מול כיתה ולהעביר שיעורים. המקצועיות הזו כוללת את הקרביים של הטנק, כאשר כל אחת מתמחה ומתמקצעת בנושא מאוד ספציפי. "זה לא כמו מדריכת חי"ר שמתמקצעת על M-16 על כל החלקים שלו. יש מדריכה שמדריכה רק על התותח, אחרת רק על המנוע או על טכניקות הירי של סימן 3 או סימן 4", מסבירה סגן אורבך. "מי שמכירה את התותח למשל, מכירה אותו מבפנים ומבחוץ. כך, החניכים עוברים בהכשרה שלהם מכיתה לכיתה, ומוכשרים על כל הטנק".
זה המקום לציין שתפקידן של מדריכות השריון לוקח אותן גם מעבר לכיתות ההדרכה. במקרה של הסלמות ומלחמות, כמו במבצע 'צוק איתן' לדוגמה, הן מגיעות לריענון בשטחי הכינוס ואף מסייעות בהעברות טנקים ממוקדים שונים. "מעבר להכשרת חיילי החובה, המילואים והכשרות החירום, המדריכות גם עוזרות בכל מה שהן יכולות, למשל בלהעמיס טנקים על מובילים, או לזווד ולהכין את הטנקים ללחימה", מוסיפה יעל. מראה נפוץ במבצע 'צוק איתן', היה כשאותן מדריכות העבירו את הפעילות שלהן תחת מטר הרקטות.
המדריכות באות מכל חלקי הארץ, והאמת שגם מרחבי העולם. רב"ט שי שובל שמחוני לדוגמה, עלתה לישראל מגאנה שבמערב אפריקה, והיא עשתה זאת במיוחד כדי להתגייס לצה"ל. על השאלה למה דווקא מדריכת שריון, היא עונה בהחלטיות: "שווה להיות מדריכת שריון. ההכשרה מאוד קשה ואינטנסיבית, הקורס משלב הרבה מאוד דברים: פן הדרכתי ומקצועי, אבל ההווי החברתי פה עוזר מאוד כשהבנות חיות ביחד".
היא התמקצעה במגמת תותחנות ואף נבחרה למצטיינת במטווח התותחים. "זה הדבר הכי מגניב שעשיתי, הרבה פיצוצים ומטרות", היא מעידה. הספק מרשים, בהתחשב בעובדה שלארץ היא עלתה רק באוגוסט האחרון. "קצת יותר מחצי שנה עברה מאז שעליתי, וכבר אני מסיימת קורס. אני בתכנית גרעין צבר, עלינו כקבוצה וזירזו לנו את כל הליך הגיוס לצבא לשלושה חודשים". את הארץ היא עזבה בגיל שנה, ולא היה לה ספק שתחזור לפה כדי להתגייס. "ההורים מאוד תמכו בי. שניהם שירתו בצה"ל, אבל בסופו של דבר, זו הייתה בחירה שלי. בגאנה יש קהילה מאוד קטנה של ישראלים, וכשנפגשים ביום שישי מספרים על חוויות מהצבא, ככה שהיה לי ברור שאני אתגייס, וההורים תמכו", מספרת.
סיפור דומה נושאת גם רב"ט רתם שטיינברג, שעלתה במיוחד מהונג קונג. "זו הקלה לסיים את הקורס הזה, שהיה מאוד קשה. הרף מאוד גבוה והמשמעת פה מטורפת. הלו"ז ארוך וצפוף, אין לך זמן לנשום או לחשוב, אבל דווקא בגלל זה, זה הקורס הכי שווה. כששמעתי על התפקיד, עוד בהונג קונג, היה לי ברור שלשם אני רוצה להגיע וזה מה שסימנתי. לכל מי שרוצה להגיע להדרכה, אני ממליצה רק על מדריכת שריון". היא התמקצעה במגמת נהגי טנק, ובהתאם, הוציאה רישיון על טנק. "זה מגניב, כי אין לי אפילו רישיון על מכונית. לנהוג על טנק זה דבר עם הרבה מאוד אדרנלין. זו חוויה מטורפת כי אתה עושה הכל, עולה על סוללות, מיסוך עשן וכל מה שאפשר לדמיין". עוד לא יצא לה להדריך מול כיתה, אבל היא מספרת שיצא לה להעביר שיעור מול המדריכות: "זה הרבה יותר מפחיד. הן שואלות שאלות מאוד קשות".
היא נולדה בארץ ובגיל קטן עברה לגור בסרי לנקה, ואחרי שבע שנים להונג קונג. "הבית שלנו מאוד ישראלי, ההורים שלי היו בצבא ובמשפחה שלנו הגיוס זה דבר חשוב מאוד. כל זה משך אותי, כשהיה לי ברור שאין דבר כזה שאני לא משרתת. עוד מעט תגיע לפה גם אחותי כדי להתגייס", מספרת. היא מוסיפה שההורים שלה היו בתחילה בהלם מההחלטה, אבל לבסוף תמכו: "אמרתי להם שזו הבחירה שלי, ומרגע זה הם היו בעד". אמא של רותם תטוס חצי עולם כדי להיות בטקס של בתה, שם היא תצטרף לעוד עשרות הורים נרגשים. מרגע סיום הטקס, הן יכנסו לעבודה ויתחילו להכשיר את דור העתיד של השריונרים, ובעיקר יעשו הכל כדי שאלה יהיו מוכנים למלחמה הבאה, שסביר כי תבוא.