לצד השבחים והמחמאות לחיל האוויר הישראלי שהוביל את סיכול ויירוט מתקפת הטילים והכטב"מים של איראן נגד ישראל, מדינות נוספות רבות לקחו חלק במאמץ המשותף לסיכולה. יחד עם ארה"ב, בריטניה וצרפת – גם ירדן, איחוד האמירויות, ערב הסעודית ואולי גם מדינות נוספות לקחו חלק בלתי נפרד במבצע ההגנה האווירית הגדול ביותר בהיסטוריה. למרות שיקולים שעשויים להיות מנוגדים, חששות שונים מאיראן ומחלוקות מדיניות – המבצע ההגנתי בסוף השבוע סימן הצטלבות אינטרסים מובהקת בין המדינות שמתנגדות לאיראן והשפעתה האזורית.

איראן שיגרה 185 כטב"מים, 130 טילים בליסטיים ועוד קרוב ל-40 טילי שיוט נגד ישראל. עשרות טילים בליסטיים אומנם חוו כשל טכני ולא היוו סכנה על ישראל, אך מאות מטרות אוויריות אחרות יורטו בהצלחה. חיל האוויר הישראלי יירט כ-60% מהכטב"מים והטילים, אך גם ארה"ב, בריטניה, צרפת וירדן יירטו כמות גדולה של מטרות אוויריות. בנוסף, הבוקר דווח בוול סטריט ג'ורנל כי סעודיה ואיחוד האמירויות שיתפו מודיעין משמעותי שסייע בהיערכות למתקפה.

סיכול המתקפה

  • ארה"ב: פיקוד המרכז של הצבא האמריקני הודיע שיירט 80 כטב"מים ולפחות שישה טילי שיוט. ספינות המלחמה USS Carney ו-USS Arleigh Burke המוצבות במזרח הים התיכון יירטו 6-4 טילים, וסוללת פטריוט אמריקנית המוצבת בעיראק יירטה טיל בליסטי נוסף.

 

 

  • בריטניה: ראש הממשלה רישי סונאק הודיע רשמית כי מטוסי חיל האוויר המלכותי יירטו "כמה" כטב"מים איראניים.

 

 

  • צרפת: שר החוץ סטפן סז'ורנה אישר שמטוסי קרב צרפתיים יירטו טילים וכטב"מים ששוגרו מאיראן, ואמר: "ביצענו את המוטל עלינו". הנשיא מקרון חשף שמטוסי הקרב הצרפתיים המריאו מבסיסם בירדן, ואף אמר כי ירדן היא זו שביקשה מצרפת לקחת חלק בסיכול המתקפה.
  • ירדן: על פי דיווח ברויטרס, חיל האוויר הירדני יירט "עשרות" כטב"מים איראניים.

  • איחוד האמירויות וסעודיה: לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, שתי המדינות המפרציות שמקיימות יחסים ענפים עם איראן, קיבלו מטהראן עדכון על התוכנית לתקוף בישראל. העדכון נמסר למדינות שונות במפרץ במטרה שיוכלו להיערך מבחינת ההגנה האווירית בתחומן. לאחר העדכון העבירו ריאד ואבו דאבי את המסרים לוושינגטון – מה שהעניק מודיעין חשוב שסייע בהיערכות ובהתגוננות מהמתקפה.
  • "האתגר היה להביא את כל המדינות האלה להתרכז סביב ישראל", אמר בכיר ישראלי לוול סטריט ג'ורנל. "זו הייתה סוגיה דיפלומטית".
  • על פי הדיווח, מערכות ההגנה האווירית של מדינות המפרץ זיהו את הטילים והכטב"מים של איראן מיד לאחר ששוגרו ביום שבת - והאזהרות הועברו ישירות למרכז המבצעים של ארה"ב בקטר, מה שסייע על מלאכת היירוט.

השיקולים והאינטרסים

  • השיקול המרכזי שעמד לנגד עיניהן של כל המדינות שלקחו חלק בסיכול המתקפה האיראנית היה הרצון להימנע מהסלמה אזורית נרחבת. ד"ר שי הר צבי, ראש התחום הבין לאומי והמזרח התיכון במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן, אומר בשיחה עם N12 כי כל המדינות, מסיבותיהן השונות, ביקשו לסכל את המתקפה האיראנית מתוך חשש שאם הן לא יסייעו – עלול להיגרם לישראל נזק כבד, שלא יותיר לה ברירה אלא לתקוף בחזרה באיראן באופן נרחב, ובכך לסכן את האזור כולו במלחמה גדולה.
  • "ארה"ב, צרפת ובריטניה הבינו מיד שפגיעה ממשית בישראל תוביל בהכרח לתגובה ישראל משמעותית – ומכאן הדרך להסלמה אזורית קצרה", אומר ד"ר הר צבי.

  • הצעד הזה מבחינת האמריקנים הוא רק שלב נוסף במדיניות שלהם להימנע בכל מחיר מהרחבת העימות במזרח התיכון. "ניתן לראות זאת למשל במדיניות של ממשל ביידן מול איום החות'ים בתימן", מסביר הר צבי.
  • בריטניה וצרפת, כמו ארה"ב, פועלות באופן אקטיבי, בעיקר במישור הדיפלומטי, להבטיח שהמלחמה בין ישראל וחמאס לא תתרחב לזירות נוספות. ניתן לראות בין השאר את מאמצי הצרפתים להסדרה מול חיזבאללה כדוגמה למדיניות הזאת.
  • בשל כך, ניכר כי לונדון ופריז הרגישו מחויבות לקחת חלק במאמץ לסיכול המתקפה האיראנית – בהמשך ישיר למעורבותן (לצד מדינות נוספות) במהלך לבלימת מתקפות החות'ים בים סוף ובמפרץ עדן.
  • ירדן: כמו יתר המדינות, גם ירדן חוששת מאוד מהסלמת המתיחות בין ישראל ואיראן, ונחושה לסייע בהפגת המתיחות.
  • ד"ר שי הר צבי מזכיר כי כבר לפני שני עשורים הביע המלך עבדאללה חשש מהתרחבות הציר האיראני באזור, ובתקופה האחרונה ניתן לראות עלייה גדולה באתגר הזה שחווה הממלכה. לאורך התקופה האחרונה ניתן לזהות עלייה של ממש בפעילות המיליציות והגורמים הפרו-איראניים בירדן, לרבות במטרה לנסות ולהבריח נשק ואמצעי לחימה לפלסטינים בשטחי הגדה המערבית.
המלך עבדאללה והנשיא ביידן (צילום: reuters)
המלך עבדאללה והנשיא ביידן | צילום: reuters
  • סיבה נוספת מבחינת ירדן, מסביר ד"ר הר צבי, היא חשיבות הקשר האסטרטגי עם ישראל. למרות ביקורת עזה על ישראל ברמה הגלויה, כמו למשל מצד המלכה ראניה ושר החוץ אימן א-ספאדי, בירדן פועלים לשמר את היחסים האסטרטגיים עם ישראל. בהקשר זה, חשוב לממלכה במיוחד הסכם המים עם ישראל.
מוחמד בן זאיד ומוחמד בן סלמאן (צילום: reuters)
מוחמד בן זאיד ומוחמד בן סלמאן | צילום: reuters
  • מדינות המפרץ: כמו יתר המדינות שאינן נמנות על הציר הפרו-איראני באזור, גם מדינות המפרץ, ובראשן סעודיה ואיחוד האמירויות, רוצות למנוע הסלמה של המתיחות בין ישראל, חמאס, חיזבאללה ואיראן.
  • כל הסלמה בעימותים בין ישראל ואיראן, שעלולה להתבטא כבר בתגובה ישראלית אפשרית למתקפה ביום שבת, מהווה סיכון גדול מבחינה מדינית, שלטונית, כלכלית ועוד לרבות ממדינות המפרץ.

הקואליציה האזורית

  • שיתוף הפעולה בין המעצמות ומדינות האזור לסיכול של מתקפה אווירית מאיראן נגד ישראל מבטא תהליך מדיני ממושך שהחל בשנים האחרונות, ולא רק כהכנה למתקפה של איראן.
  • כבר עם חתימת הסכמי אברהם בשנת 2020 החלו המאמצים לקדם קואליציה ביטחונית אזורית, בשיתוף ישראל ורבות ממדינות ערב.
  • בשנת 2022 העביר הפנטגון את ישראל מתחום האחריות של פיקוד אירופה בצבא ארה"ב לתחום האחריות של סנטקום, פיקוד המרכז הפועל במרחב המזרח התיכון.
  • במרץ 2022 דווח שמפקד סנטקום דאז, הגנרל פרנק מק'נזי, ערך בשארם א-שיח' פגישה חשאית בין בכירים ביטחוניים מישראל וממדינות ערב במטרה להגביר את התיאום הביטחוני באזור.
שר הביטחון גלנט בפגישה עם הגנרל מייקל אריק קורילה (צילום: שחר יורמן, תקשורת שר הביטחון)
שר הביטחון יואב גלנט בפגישה עם הגנרל מייקל אריק קורילה | צילום: שחר יורמן, תקשורת שר הביטחון
  • בשבוע שעבר ביקר בישראל מפקד סנטקום, הגנרל אריק קורילה, שעל פי דיווחים שונים פעל לתאם את היערכות ההגנה מפני המתקפה.
  • המהלך התקדם לאורך השנים לצד המאמצים לקדם נורמליזציה בין ישראל לבין סעודיה ומדינות ערב נוספות. על פי דיווחים רבים, ישראל וסעודיה מקיימות קשרים ביטחוניים משמעותיים שמתנהלים במישורים חשאיים.