אין ספק שמשהו מהצבא נדבק בך. אתה מתרגל ללבוש מדים כל יום, הכתף מתרגלת לנוכחות של הכומתה, והמחשבות מתרגלות להתמקד הרבה יותר מדי באמל"ח, אימונים, חטיבות, גדודים, נשקים ושאר מושגים צבאיים. במשך שנתיים או שלוש, המושגים האלה הופכים להיות חלק מאוד מהותי מהשגרה שלך, עד כדי כך שנהיה קשה מאוד להפריד בניהם לבין החיים הפרטיים.
אך מעבר למנהגים הצבאיים שמשפיעים על כולנו ללא יוצא מהכלל, הרבה מההשפעה מגיע ישירות מהתפקיד שלך – בכל תפקיד אתה נדבק בהרגלים אחרים שמלווים אותך גם בבית, עם המשפחה והחברים.
משקית ת"ש: גם באזרחות המירס לא מפסיק לצלצל
מש"קית הת"ש היא הפיה הטובה של כל החיילים, ואישיות מכובדת ומפורסמת מאוד בבסיס. אם התגייסת לתפקיד הנחשק, בטח תגלי שהוא גולש לא פעם לחיים שמחוץ לצבא. כך למשל תדעי לדקלם בעל פה את מפת האוטובוסים הארצית, למצוא כל כתובת, ולהגיע בקלות אפילו למחוזות נשכחים ורחוקים כמו חולון, הכול בזכות ביקורי הבית שתערכי אצל משפחות החיילים. עד מהרה תמצאי שיש לך מלווה צמוד ורעשני, ולא מדובר באחד החיילים הבעייתיים. המירס של מש"קית הת"ש הוא פצצה מתקתקת, מלאה בבקשות לעזרה, שאלות, ובעיות. גם כשתצאי מהבסיס הוא ימשיך להסתובב איתך, ולהזכיר לך שיש עוד הרבה עבודה.
המומחיות שתרכשי בנבכי הבירוקרטיה, הטפסים ופקודות צה"ל, ישלחו אלייך גם בבית את כל חברייך ומכרייך הרחוקים, ששואפים לת"ש ולא בטוחים לאיזה הקלות הם זכאים, איך מוציאים אישור עבודה, ואיך משיגים מקום בבית החייל.
ג'ובניק: ההשלכות על הארנק והיחס החם לשעה חמש
רבים יחשבו שחייהם של הג'ובניקים לא מושפעים יותר מדי מתפקידם הצבאי. הרי הם חוזרים הביתה בערב ושוכחים לגמרי את המדים והבסיס. ובכן, זה לא מדויק. סביר להניח שגם לכם יצא לשמוע את הג'ובניק התורן של החבורה מנסה לשכנע את כולם שזה מאוד קשה לחזור יומיות. אפילו יותר קשה מבסיס סגור. אמנם מדובר בהצהרה מעט מרחיקת לכת, אך ישנם מספר דברים ייחודיים שג'ובניקים נאלצים להתמודד איתם. כך למשל ג'ובניק אולי יגיע הביתה כל ערב, אך אחרי יום עבודה מתיש ונסיעות הלוך וחזור מהבסיס, כנראה שהדבר העיקרי שהוא יעשה בבית יהיה לישון.
עובדה זו מובילה לעוד יכולת מיוחדת שמפתחים הג'ובניקים במסגרת התפקיד, אך עשויה להיות יעילה גם באזרחות. הניסיון למקסם ולנצל עד כמה שיותר את הזמן החופשי בערבים, גורם לג'ובניקים להיות אלופי הרדיפה אחר אוטובוסים, שיאני הריצה לעבר רכבות יוצאות, ומומחי דחיית המטלות למחר כשמגיעה השעה חמש. גם הכיס של הג'ובניקים עשוי לסבול מהתפקיד הצבאי. כשקניון עזריאלי נמצא מעבר לכביש, הם לא צריכים הרבה שכנועים כדי לוותר על ארוחת הצהריים הצה"לית, להוציא את הארנק ולבזבז את המשכורת הצבאית לטובת סושי.
מדריכה: כל סבתא בארוחה משפחתית הופכת להיות חיילת בשיעור
אם התגייסת לאחד מתפקידי ההדרכה, כנראה שאת מוצאת את עצמך מבלה הרבה שעות בכיתה, מלמדת ומסבירה על עקרונות מורכבים לקהל של חיילים משועממים, עייפים, ולא מרוכזים. כמו שאר המדריכות, גם את בטח למדת לפתח מנגנון משוכלל של משיכת תשומת לב. תנועות ידיים גדולות תוך כדי הדיבור, שינויים לא צפויים בגובה הקול, ופאוזות דרמטיות ליצירת סקרנות, הם רק חלק מהטריקים שתמצאי כיעילים.
אין ספק שזה מדבק, וחלק מהטכניקות האלה כנראה יישארו איתך לנצח. אך בעוד שבצבא הן עובדות מצוין, עלייך להזהיר את החברים והמשפחה בבית. כשאת הופכת לקתימב"ה (קול, תנועה, ידיים, מבט, ביטחון והתלהבות) מהלכת גם בחיים האזרחיים, קשה לשמוע ממך סיפור בלי שתנופפי בידיים בהרחבה לכל עבר, מדגימה וממחישה את התקדמות העלילה. זה נחמד והכול, אבל זאת ממש לא אשמתו של האגרטל היקר של סבתא, שנמצא בסכנת חיים בכל פעם שאת יושבת לידו ומתחילה לספר על חוויה מהצבא.
שוטר צבאי: אימת החיילים בשירות, המושיע הלאומי באזרחות
אם הופקדת על הסדר והתקינות בצה"ל, ואתה משגיח על החיילים העוברים והשבים כשוטר צבאי מן המניין, לא יהיה לך קל. דמותך המאיימת תרדוף בלילה חיילים מסכנים בלי פטור זקן, ונוכחותך תפחיד גם את התקני שבחיילים. אם תסתכל מעבר לכתף תוכל לראות לוחמים נסים על נפשם, ואם תעמוד בכניסה לבסיס תזהה חיילות מסתובבות ומשנות כיוון. גם מעבר לשעות העבודה, תמצא רבים שיזדעזעו מתפקידך הצבאי, ואף יביעו מעט פחד מהשיחה עם שוטר צבאי בשר ודם.
אולם אין מה להתרגש מהאיבה, כי דווקא בשעת צרה ימצאו אותך כל חבריך כמושיע הלאומי. אין חייל שלא שמע את הטיפ, שטוען כי עד שהשוטר הצבאי לא מתחיל לכתוב את הדו"ח, הכול עוד נתון לשינויים. לכן צפה לקבלת טלפונים מבוהלים ולחוצים בכל שעות היום, והמון בקשות מתחננות של חבריך, המנסים לשכנע שוטר צבאי עלום שם לוותר להם על התלונה. הם יזכירו לו מיד את החברות העמוקה ורבת השנים איתך, שוטר צבאי מהימן בהחלט, ויבקשו טובה בתור חבר של חבר. עד מהרה תקבל את השיחה הלחוצה: 'אולי תבקש מהשוטרת הצבאית פה שתוותר לי הפעם, אתה בטח מכיר אותה! אולי הייתם ביחד בקורס?".
מ"כית: העולם כולו נראה כמו טירונות אחת גדולה
אם עברת בשלום את הקורס המאתגר, והתחלת לפקד על טירונים צעירים וחסרי פז"ם, תאמצי במוקדם או במאוחר את דמות המפקדת הסמכותית. גם אם באזרחות נוהגים לתאר אותך כחמודה וביישנית, תוך מחזור טירונות אחד או שניים כבר תגייסי את הקשיחות והנחישות הנחוצים לתפקיד.
אבל שימי לב! ברגע שמצאת את המפקדת שבתוכך, כבר אין דרך חזרה – גם לא בבית. זה יתחיל בשימוש מוגבר בהטיות השונות והסמכותיות של 'הייתי ברורה', 'שום דבר כזה או אחר' או 'זה לא מעניין אותי'. אך כאן לא נגמרת ההשפעה של התפקיד על החיים הפרטיים. אל תתפלאי אם גם בבית תסדרי את האחים הקטנים בשלשות, תדפקי לאבא שעה ביציאה אם איחר לבוא לקחת אותך מהרכבת, ותכעסי על אמא כי היא נכנסה אליך לחדר ולא קראה לך מ'קו ההקשב'. כשאת צועקת על החברה הטובה לסגור את המעיל כי זה לא תיקני, ואתם בכלל בפאב בשישי בערב, המצב כבר ממש חמור.
לוחם: שוכח שאין מסדר ניקיון בבית של ההורים
כשאתה לוחם, חייך האישיים הם בעיקר זיכרון רחוק. ההוויה הצבאית משתלטת עליך עם כל קילומטר של מסע בבוץ, ובמיוחד כשאתה סוגר שבת או כשאתה חוגג ליל סדר בחדר האוכל של הבסיס. אחד מהכישורים שתאלץ לסגל הוא היכולת לתקשר עם החברים, המשפחה והחברה, בצורה טלפונית. אין הרבה ברירה, אלא להתקשר. וזה לא מספיק. גם בימים המעייפים של הטירונות, וגם אחרי שבוע בשטח, יצפו ממך לנהל שיחה תרבותית ומעניינת.
כשאתה כבר חוזר הביתה, תגלה שהרבה הרגלים צבאיים לא ירפו ממך גם על הספה בסלון. הדיבור הצבאי, על ראשי התיבות העניינים והמושגים חסרי ההקשר שלו, ייכנס חזק ללקסיקון שלך וילווה אותך גם ביציאה של יום שישי. כנראה שגם הצורך לסדר את החדר לקראת הרס"ר, יישאר גם כשתצא מהבסיס ותגיע הביתה, הרגל שדווקא עשוי לשמח את הארון שלך ואת אמא. שים לב שגם הרבה אחרי השחרור, הסלנג הצבאי לא יעזוב אותך. פעם צנחן תמיד צנחן וכל זה.
מודיעין: לך תוכיח לחברים שלך שאתה לא טבח
למשרתים במודיעין יש הרבה פעמים חיים כפולים. רבים מהחיילים בחיל המסווג אומנם לא מרגלים במדינות אויב, אך מתעסקים במהלך שירותם הצבאי עם חומרים סודיים ונפיצים. על מדים הם חשופים למידע רב, שותפים לתהליכים קריטיים ומתעסקים באיומים הדחופים ביותר של מדינת ישראל. באזרחות אסור להם לומר מילה. חיילי מודיעין מוציאים את עצמם לא פעם יושבים בסלון עם המשפחה, רואים חדשות, ומגיבים בחיוך יודע סוד לאחת הידיעות. הם אולי נהנים לסנן בחיוך חשאי 'אני לא יכול לספר מה התפקיד שלי', אבל כשהם נפגשים עם החברים בסופי שבוע ולא יכולים לחלוק חוויות, השתיקה מעט יותר קשה. גם אם ינסו לצנזר את הסיפורים שלהם מהצבא ורק להצהיר ש'גילינו השבוע משהו ממש גדול', רבים מחבריהם לא יקחו אותם ברצינות. כך הם גם יאלצו להתמודד עם הימורים לגבי שירותם הצבאי האמיתי, והצעות בנוסח 'בסוף נגלה שאתה טבח'. גם אם הם בעצם חוקרים את הכור האיראני, לא נותר להם אלא לחרוק שיניים ולשתוק.