למעלה מחצי שנה חלפה מתחילת המלחמה והחזקת החטופים בידי חמאס. צוות המו"מ הישראלי העביר לאחרונה למדינות המתווכות הצעה מרחיקת לכת מבחינתה של ממשלת ישראל, הצעה שזכתה להערכת המתווכות (בראשן ארה"ב), שראו בה אפשרות לפריצת דרך להשגת עסקה, אלא שחמאס דחה את העניין והוביל למסקנה שסינואר לא רוצה אותה וממשיך לנצל את המומנטום "החיובי" מבחינתו - צובר חיזוקים מהמתיחות מול איראן ושלוחותיה, מהלחץ הבינלאומי הגובר על ישראל לסיים את המלחמה, ושואף לחתירה להרחבת מעגל הלחימה מול ישראל (איחוד הזירות), עד לכדי הסלמה כוללת.
השבת החטופים חיים ובמהירות האפשרית הינה חובה מוסרית עליונה, כך שעל אף הקשיים המהותיים, אל לה לישראל להתייאש או לעזוב את שולחן המו"מ. יחד עם זאת, תשובת חמאס מביאה את ישראל לנקודה מכרעת שבמרכזה רפיח, שם נמצאים כיום כמיליון עזתים וכארבעה גדודי חמאס שטרם טופלו ע"י צה"ל, תוך היתכנות כי סינואר ומנהיגי חמאס הבכירים, שוהים במנהרות תחת העיר ועמם גם חטופים ישראלים.
רפיח היא השלב הבא והאחרון למיטוט כוחו הצבאי המאורגן של חמאס, כאשר השלמת המשימה למיטוט הארגון כארגון ריבוני ברצועה עומדת לפתחנו. מזה חודשים רבים נמנע צה"ל מכניסה לעיר, בראש ובראשונה עקב דרישתו של הנשיא ביידן והממשל האמריקאי מחשש לפגיעה באוכלוסייה האזרחית, החמרה של המצב ההומניטרי ברצועה וכן סיבות נוספות.
לצד הדרישה האמריקאית, גם מצרים לוחצת על ישראל להימנע מלחימה ברפיח, דבר שעלול לפגוע באינטרסים המצריים ובכבודה הלאומי: פריצת הגבול בין הרצועה למצרים ומנוסה המונית של פלסטינים לסיני או למצרים ועימם גורמי טרור של חמאס והג'יהאד האיסלאמי, משמעותן ערעור היציבות עבור מצרים ופגיעה בביטחון הפנים של המדינה, זאת לאחר שנים של לחימה בטרור דאעש בסיני ורגיעה יחסית שם.
ברור כי המצב ברצועה מורכב ודורש אורך רוח ותכנון צבאי ומדיני ארוך טווח. ישנם הישגים צבאיים ומודיעיניים רבים, אולם לא ניתן להגיע לניצחון צבאי על חמאס מבלי לכבוש את רפיח, לחסל את כל גדודי חמאס ופעיליו, להשמיד את תשתיות הטרור השונות, להרוג ולעצור את מנהיגי הארגון ולשבש את פעילותן של מנהרות ההברחה על ציר פילדלפי, על גבול מצרים.
הצעתה הנדיבה של ישראל לחמאס במו"מ, וסירובו של חמאס להצעה, אכזבתן של קטאר ומצרים המתווכות מחמאס (קטאר כמארחת הלשכה המדינית של חמאס בפרט) נוכח המבוי הסתום במו"מ, הלחימה הישירה בין ישראל לאיראן ובתוכה שיתוף הפעולה המצוין בין ארה"ב וישראל בבלימת ההתקפה האיראנית, וכן תגובה התקפית ישראלית מדויקת באיראן מבלי לגרום להסלמה, מספקים עבור ישראל את התנאים המדיניים המאפשרים פעולה משמעותית ברפיח - לאלתר.
חודשי המלחמה עד כה ברצועה, ביתר שאת מורכבות גזרת הלחימה ברפיח, מובילים למסקנה כי מדובר באתגר סבוך. ישראל תצטרך להכין תוכניות מפורטות ולהציגן לאמריקאים בכל הנוגע להוצאת האוכלוסייה האזרחית מרפיח, ולקלוט אותה במקומות מבטחים. גם במטרה שלא לפגוע בבלתי מעורבים ולמנוע משבר הומניטרי, וכן בהינתן שחמאס יפעל ככל שיוכל על מנת לשבש את המהלכים הישראליים. יתרה מכך, גם לאחר המבצע להוצאת האוכלוסייה מהעיר, יידרש צה"ל לפעול בזהירות רבה ובסובלנות מבצעית על מנת להימנע מטעויות או מתקלות קשות, בוודאי בכל הקשור לביטחונם של החטופים ושל כוחותינו.
אין הרבה צבאות בעולם, אם בכלל, שמסוגלים לבצע משימה כה קשה, מאתגרת ומורכבת. צה"ל מסוגל לכך והמטרה ראויה: המשך מיטוט חמאס הצבאי והשלטוני ושיפור התנאים להשבתם של הישראלים החטופים. כמו כן יש לזכור, כי גם לאחר הפעילות ברפיח מצפה לצה"ל לחימה טקטית ממושכת ברחבי הרצועה, אולם התנאי לכך, כאמור, הינו השלמת המשימה בעיר הדרומית.
איתן בן דוד הוא לשעבר היועץ לביטחון לאומי בפועל והמשנה לראש המל"ל
סא"ל (במיל') אלון אביתר הוא פרשן לענייני ערבים ומומחה לזירה הפלסטינית