במבצע "צוק איתן", הפרמדיקיות היו הנשים היחידות שנכנסו לשטחי רצועת עזה. בנעליים גבוהות ועם הכותפות הלבנות, הן מסתובבות בין המח"טים והמג"דים, שיודעים שבמצב חירום הן הסמכות הרפואית בשטח, שניות רק לרופא.
בזמן שהוויכוח על הלוחמות בצה"ל עדיין נמשך, פרמדיקיות כבר משובצות כמעט בכל היחידות הקרביות בצה"ל – משריון, דרך תותחנים ועד הנדסה קרבית, אבל בחטיבות החי"ר ניתן למצוא אותן רק בחטיבת כפיר, החטיבה היחידה שבה משרתות פרמדיקיות לצד פרמדיקים. בארבעה מתוך חמישה גדודי החטיבה (הגדוד החמישי הוא הגדוד החרדי – נצח יהודה), משרתות פרמדיקיות.
הגר הירש (22) היא הפרמדיקית של גדוד נחשון. בתפקידה היא לוקחת חלק בכל הפעילויות שלוחמי הגדוד מבצעים. "יש חיכוכים, בעיקר בלילות, לפעמים אפילו כמה פעמים בשבוע", היא מספרת. "נכנסים לכפר עם כל הלוחמים ונמצאים איתם בפעילות. מחלקת הרפואה היא מחלקה לוחמת לכל דבר".
לצד האתגרים המורכבים של טיפול בלוחמי הגדוד, הגר ניצבת בפני אתגר נוסף ואולי אף מורכב יותר – טיפול בפלסטינים בגזרה. לכל אירוע, צבאי או אזרחי, הפרמדיקים מוקפצים ונדרשים להציל חיים בשטח – והזהות של מי שזקוק להם בכלל לא רלוונטית. "אתה רוצה לגרום להם להבין שאתה בא ממקום טוב, שאתה רוצה לתת להם את הטיפול הטוב ביותר", היא מספרת על האתגר.
טליה בייניש היא הפרמדיקית של גדוד חרוב. "האתגר הכי גדול מבחינתי הוא ההתעסקות היומית עם החיילים, לתת להם את המענה הרפואי שהם באמת צריכים. הם חייבים לדעת שיש מישהי שתמיד תטפל בהם ותמיד תדאג להם", היא אומרת. "אני דואגת שהם יחזרו הביתה בשלום, וכפיר היא החטיבה היחידה שמאפשרת את זה. זו זכות גדולה להיות כאן". לדבריה, העובדה שהיא יחידה בין לוחמים יוצרת לא מעט סיטואציות מורכבות – אבל גם מביאה לה הרבה כבוד. "לכל אחד יש את הפק"ל שלו – יש נגביסט, יש קלע ואני פרמדיקית", היא מסכמת.