ביום שאחרי הפיגוע בו נפצעו קשה וקל שני לוחמי שב"כ בחורשה ליד גוש עציון, מתרבות השאלות סביב האירוע. בשב"כ טוענים בתוקף שהמחבל לא היה סייען או בכל קשר עם השירות. אולם העובדה שהמחבל נסע מרחק גדול ופגע דווקא באנשי השב"כ, מחייבת תחקיר עמוק שסביר שכבר מבוצע.
הפיגוע התרחש אתמול (שלישי) אחר הצהריים, אז "במהלך פעילות מבצעית בצומת גוש עציון, מחבל פתח באש לעבר שני לוחמי שב"כ. השניים השיבו אש לעבר המחבל ונטרלו אותו במקום", נמסר מהשב"כ.
המחבל שביצע את הפיגוע הוא זיאד חומראן, בן 30, תושב ג'נין. ומכאן עולות השאלות הקשות. המחבל נסע מרחק גדול מאוד מג'נין ועד לגוש עציון כשבדרך הוא עובר ליד ישובים ישראלים וטרמפיאדות, בהם הוא לא מפגע. גם כאשר הוא מגיע לצומת הגוש, נקודה מרכזית הוא לא מנסה לפגע בהם. במקום זה הוא הולך לחורשה צדדית, ופותח באש מאקדח לעבר אנשי השב"כ, שנפצעים מהירי ומחסלים אותו.
אפשרות ראשונה היא שמדובר במקריות בלבד. זאת כפי שאומר משפט בערבית: "המקריות עדיפה על אלף תיאומים". אבל הסבירות שזה נכון נמוכה מאוד.
וזה משאיר עוד שתי אפשרויות. האחת היא שאנשי השב"כ נפגשו באותה חורשה עם "סייען", במטרה לקבל ממנו מידע, מה שבשלב זה שוללים בשירות בתוקף. ושאותו סייען "התהפך" מרצונו או שלא מרצונו כי נחשף, ומסר מידע על הפגישה עם השב"כ לארגון טרור או שלאותו מחבל שירה בהם.
האפשרות הנוספת היא, שאנשי השב"כ נפגשו עם סייען ש"נשרף" ללא ידיעתו, מה ששם אותו תחת מעקב של מחבלים. וכאשר הוא יצא למפגש עם אנשי השב"כ, הוא היה תחת מעקב של המחבל חומראן, ואולי גם של אחרים.
כל אלו הן כאמור הנחות והערכות. כך או אחרת, אם המקור היה תחת מעקב שלא התגלה לאנשי השב"ח, שחלק מהמקצועיות שלהם היא זיהוי וניעור "זנבות", הדבר דורש תחקיר והפקת לקחים כדי להימנע ממקרים דומים.
חשוב לציין שמדובר באירוע נדיר. גם מקרים בהם סייענים התהפכו והצליחו להרוג את הרכז שהפעיל אותם, נדירים ומאוד בודדים, ואם זה כלל לא המקרה כאן אז שמדובר באירוע חריג עוד יותר. בין המקרים האלה, ניתן למנות את נועם כהן ז"ל, שנרצח בעת מילוי תפקידו כרכז שירות הביטחון הכללי ב-1994, על ידי סייען פעיל חמאס שהפעיל.
