ההגדה של פסח מזכירה מספר פעמים כי עם ישראל לא תמיד היה עם חופשי בארצו ושגם הוא היה גר בארץ זרה. בשישים השנה האחרונות, כאשר יש בארץ רב יהודי והגלות נראית מעט רחוקה ונשכחת, הזיכרון על הזרות בארץ רחוקה הפך מזיכרון קולקטיבי לזיכרון אישי. לדייגו טפיה בן ה-28 יש זיכרון כזה.
טפיה נולד בבוגוטה, בירת קולומביה. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, הוא החל ללמוד בקבוצת מחקר מדעי באוניברסיטה. "למדנו הרבה מדעים מדויקים כמו מתמטיקה ופיזיקה וגם פילוסופיה. הרגשתי שחסר לי משהו, שחסרות לי תשובות שלא הצלחתי למצוא בדת שלי אז, הנצרות", הוא מספר. "אני אוהב לקרוא וללמוד, לשאול שאלות ולחפש תשובות וכך התחלתי לחקור דתות ותרבויות שונות כמו התרבות היפנית והסינית והבודהיזם".
במהלך חיפושיו, נתקל דייגו בספר "הכוזרי" מאת רבי יהודה הלוי. הספר נחשב לאחד מעמודי התווך של הפילוסופיה היהודית ובדרך פרוזה, מוצגים בו עיקרי היסודות של היהדות. באמצעות הספר נחשף דייגו לדת היהודית והרגיש שמצא את אשר חיפש. דייגו התחיל את התהליך בקולומביה והמשיך עוד כשלוש שנים ב"מכון מאיר" בירושלים. "בקולומביה קשה להיות יהודי וקשה להתגייר בפרט, לכן החלטתי לעלות לארץ", מספר דייגו. בשנת 2011 סיים את לימודיו בישיבה, קיבלת תעודת זהות ישראלית והוכר כעולה חדש.
להתגייס כמו כולם
לאחר שעלה לארץ והוכר כעולה חדש, ביקש דייגו לעשות צעד נוסף אל תוך החברה הישראלית. "הרגשתי שאני צריך לעשות משהו כדי להיות ראוי לתעודה הכחולה שקיבלתי, רציתי לתרום למדינה והחלטתי להתגייס, כמו כולם", הוא מספר. דייגו התגייס בהתנדבות לשירות של בני ישיבות שאורכו שנה וחצי. "רציתי להיות לוחם ולשרת בנצח יהודה כי ידעתי שזה מקום שיכבד את הדת שלי ויתמוך בקיום המצוות", מספר דייגו. "בסופו של דבר הגעתי לפלגת הנגב, גם היא חלק מפרויקט נצח יהודה ואני מאושר שיש לי את הזכות להיות חלק מהתהוותו של פרויקט חדש".
בעוד כחודש עתידים דייגו ובני מחזורו לסיים את המסלול ולקבל את סיכת הלוחם הנכספת. לאחר מכן הם יתפסו קו ביהודה ושומרון ורק אז יגיעו לנבטים למימוש יעוד הפלגה. "אנחנו מקווים לעוד הרבה אנשים כמו דייגו, הוא בחור נחוש, מפגין אומץ פיזי ומנטאלי רב ובכך נותן השראה לחבריו בצוות. גם אנחנו כמפקדיו מעריכים אותו מאוד", סיפר עליו מפקדו סג"ם עמרי שושני.