לפני כשבועיים, הסתיימה טירונות מהמיוחדות ביותר שיש בצה"ל, כזו שהופכת אותו באמת לצבא העם ונותנת את ההזדמנות גם למי שנראה שאין לה סיכוי – טירונות חג"ם (חיילות גיוס מיוחד). בסופה, בנות שנסגרו בפניהן אינספור שערים ושכולם, לרבות המשפחה במקרים מסוימים ויתרו עליהן, יגיעו לשרת בתפקידים איכותיים בצבא ההגנה לישראל.
המקורות של הטירונות הזו היא בכינונו של צה"ל כצבא העם. בניגוד למרבית צבאות העולם, צה"ל לא רק נלחם. על פי חזון של מקים צה"ל, דוד בן גוריון, הצבא הוא כור ההיתוך של החברה הישראלית. לכן, הצבא לוקח חלק המשימה הלאומית של קידום אוכלוסיות בסיכון בתוכניות שונות לסיוע לאוכלוסיות במצוקה – החל מפרקי משימה של גרעיני הנח"ל, דרך סיוע לחיילים במצוקות כלכליות וכמובן שגם בנושא שלנו, מה שמוכר בשם נערי ונערות רפול.
הבנות שהושבעו לפני כשבועיים אחרי שסיימו טירונות חג"ם כלל לא היו מיועדות להתגייס לצה"ל. מדובר בבנות שהגיעו למפתן לשכת הגיוס עם עבר והווה של בתים הרוסים, נתונים אישיים נמוכים במיוחד ושלל מקרים אכזריים שהחברה יודעת לייצר. דווקא בצבא הן מקבלות את ההזדמנות שלהן, כזו שנועדה לסייע להן ללמוד ולרכוש כלים שישמשו אותן הרבה מעבר לתחומי הצבא. מיש אחראית היום על התהליך שעוברות אותן הבנות היא סגן יהב ועקנין, מפקדת פלוגת טירונות החג"ם במחנה 80 שזה עתה סיימה מחזור טירונות. "זה פרויקט של ענף מקא"ם (מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות) שבו לוקחים את החיילות שמגיעות ממה שנגדיר כנקודות קצה, סיפורים מאוד קשים, ונותנים להן את ההזדמנות הזו שבעצם תלמד אותן להצליח ולחיות במסגרת", היא מספרת.
הבנות הללו, מדגישה וקנין, הן "על תקניות". "התפקידים שנפתחים עבורן זה לא תקן שהן תופסות בחילות או בפיקודים. הכוונה שאם לצורך העניין יש מישהי שמתגייסת למשטרה צבאית, אז היא נוספת למספר ההקצאות בקורס. בעצם זה נועד לפתוח לבנות תפקידים איכותיים בצבא", היא מסבירה.
בחלוף מחזור טירונות, סגן ועקנין מספר על תהליך ארוך ולא פשוט שעשו הבנות מאז הגיוס. מדובר בבנות שהחליטו לקחת את עצמן בידיים, אולם עד לרגע הגיוס לא שרדו בשום מסגרת, בטח שלא במערכת החינוך. "הטירונות נמשכת חמישה שבועות וזה היה תהליך פשוט מדהים. היו חיילות שבהתחלה היה להן אופי מסוים ותגובות מסוימות והן עברו תהליך של בגרות. אם זה חיילת שבהתחלה הייתה מתפרצת ומקללת, ממש נשכבת על הרצפה, בגלל שמפקד אמר לה משהו או שלא אישרו לה לצאת לבית, אז היום היא יודעת להכיל את זה. הן מגיבות בצורה אחרת ויודעות מה זה המערכת הצבאית ומה זה מפקד ופקוד, הכל בזמן קצר".
נוסף על התוכן המקצועי: שיעורים בחינוך מיני והתנהלות בוגרת
סגן ועקנין מספרת על טירונות מאוד ייחודית שכוללת תכנית מגוונים נוסף על התוכן הצבאי הטהור. "השוני הוא כבר בהכנת הסגל. מסבירים להם את המאפיינים של האוכלוסייה, מפתחים את הסגל ומסבירים לו מה גרם לכך שבאופי של החיילת היא פעם עצובה, פעם שמחה או כועסת ומתפרצת. גם הסגל לומד להכיל את הבנות, איך לפקד על בנות כאלה. בטירונות עצמה אנחנו מלמדים את הבנות מה זה שגרה שהיא טובה מה זה שגרה רעה, מלמדים על סובלנות ועל היגיינה אישית. הן מקבלות גם תכנית שמעבירות עובדות סוציאליות שמלמדות אותן על אמצעי מניעה ודברים שמביאים אותן לקיום יחסי מין לא בטוחים, בגלל הסיפורים הקשים מהם הגיעו".
שאר התכנים שעוברות הבנות בטירונות זהים לחלוטין לטירונות הכלל צה"לית שעוברות בנות בצה"ל. הן מחונכות בה גם לערכים, לומדות מעט על ההיסטוריה והמשמעות של צבא העם. חשוב לזכור שמדובר בבנות שהבית שלהן הרים ידיים. היו לא מעט הורים שאמרו לסגל בפנים שמבחינתם אין עתיד לבנות והם כבר לא מתכוונים להתמודד. "מנגד, הסגל משעה חמש בבוקר ועד חצות נמצא עם החיילות שהן כל עולמו. וזה קושי ברמה של היכולת הכלה למפקד צעיר שהוא בן 18 בעצמו, אבל אנחנו מחויבים. אני יכולה לספר ש-98 אחוזים מחיילות המחזור האחרון הוסמכו".
מבחינת הסגל כמעט ואין גבול לנתינה. "הכל תלוי בחיילת. אין איזושהי מדיניות חד משמעית. צריך לשמוע אותן ולהבין אותן ולפי זה לקבל החלטה. זה נושא מאוד רגיש. זה לא מובן מאליו שהן בצבא. הרוב לא סיימו בכלל 12 שנות לימוד. אני יכולה לספר על חיילת שגרה כמה שנים ברחוב אחרי שההורים שלה זרקו אותה, חיילת מאומצת שהביאו אותה מברזיל, חיילת שנאנסה על ידי בני המשפחה ובכלל הסיפורים לא פשוטים. אפשר להגיד שבגלל שהצבא סוף-סוף מנתק אותן מהסביבה הן יכולות להתעסק בעצמן אולי בפעם הראשונה".
ועדיין יש את האחת שנכנסת ללב כפי שמספרת סגן ועקנין. "יש חיילת שיש לה גם קצת קושי שהוא מוטורי, היא נמוכה והייתה מאוד ילדותית כזו. וכבר בשבוע הראשון היא הפכה להיות המצטיינת של הפלוגה. בכל דבר היא הייתה הראשונה להתנדב וממש ריגשה אותי באופן אישי. וכשעמדה בטקס הסיום כמופת פלוגתית היא אמרה דברים מדהימים וממש נכנסה לי ללב".
מהקשיים בטירונות עם המבט קדימה
אחרי הטירונות ישנה חוות דעת שממלא המפקד. את חוות הדעת מעבירים לקצינת מיון של ענף מקא"ם והיא יושבת עם כל חיילת ומראיינת אותה. לאחר מכן מודיעים לחיילת לאיזה תפקיד היא שובצה. יש בנות שמשובצות במג"ב, כאלה שמשובצות במשטרה הצבאית ואפילו כאלו שמגיעות לתפקיד מש"קית משמעת. סגן ועקנין מספרת על כך שבשנה שעברה נעשה סקר בין החיילות שאמרו שאחד הדברים שהחזיק אותן בטירונות וגם לאחר מכן היה המ"כית בטירונות. "חשוב להגיד שמש"קית מלווה אותן לאורך כל השרות הסדיר". מ"כית שכזו היא רב"ט אסיף בשן שזה היה המחזור הראשון שהיא העבירה בו טירונות חג"ם "הספקתי להעביר שני מחזורים של כלל צה"לי רגיל".
בשיחה איתה היא מספרת על המפגש הראשון עם הבנות. "סיפרו לנו לפני זה על המאפיינים אז ככה אתה מגיע עם הרבה חששות, אבל בסופו של יום הן חיילות לכל דבר. אתה נתקל פתאום בהתפרצויות שלהן ובחוסר סבלנות, יש את זו שהחום לא טוב לה והיא מחליטה לא לצאת החוצה ואחרי שנייה היא מחליטה להיות חזקה ופתאום היא בסדר. יש להן שינויי מצבי רוח מאוד קיצוניים. יש כאלה שהיו מצטיינות ופתאום הן נסוגות לאחור. זה מצריך הרבה סבלנות ולהסביר לה מדוע היא כאן ומה השיגה רק מזה שהגיעה לפה. סבלנות זה שם המשחק. הייתה חיילת טובה שפתאום החליטה שלא בא, אז היא צעקה וקיללה. אז שוב ישבתי להסביר לה והיא חזרה ונתנה פייט רציני ואז שוב התהפכה ושוב חזרה אבל בסוף היא למדה. זה קשה וגם מבלבל עד כדי כך שצריך לנחש מה יהיה הצעד הבא שלה. צריך לפעמים גם לדעת לתת לה את השקט והן לבד מבינות שהן פה לטובתן האישית".
עוד סיפרה, "כשהן קמות בחמש בבוקר אז יותר קשה להן להבין למה הם כאן, אבל כשאני מראה לבנות גם בחמש בבוקר שאני לא מוותרת זה עושה להן משהו". בהקשר זה סיפרה אסיף על אירוע שגרם לה לעבור תהליך אישי יחד עם הטירוניות. "היה מקרה שבאתי ואמרתי לחיילת בפנים 'אני לא מוותרת לך' ורדפתי אחריה. אחרי זה היא אמרה לי אחד הדברים שגרמו לי פה להשתנות – 'אפילו בבית לא הצליחו וגם לא בבית ספר, זה רק כי אמרת לי שאת לא מוותרת עלי'".
גם לאסיף יש את החיילת שנכנסה לה ללב "זו חיילת שאני ביקשתי אלי לצוות באופן אישי בגלל שראיתי שהיא הייתה סגורה בהתחלה. גם היה לה מאוד קשה להגיד את המשפט 'כן המפקד', היא סירבה לדברים. זה היה תהליך ולאט-לאט היא משתנה, בוקר ראשון מאחרת, בשני מאחרת בשלישי מגיעה בזמן וברביעי היא כבר זו שמעירה את הבנות. את פשוט רואה את התהליך מול העיניים. אני המלצתי עליה לתפקיד שהוא מאוד אינטנסיבי שכולל קורס ארוך. מאוד חששתי כי שם ישלחו אותה ברגע שתעשה בעיות. גם ישבתי איתה והסברתי לה את זה, כי שם זה פשוט לא יכול לקרות. היא חייבת להיות יותר מאופקת ולחרוק שיניים והפעם להילחם על עצמה. היא הבינה ואני סומכת עליה. הבנות האלה יודעות שזה ההזדמנות האחרונה שלהן והן צריכות לחשוב ולהיות חזקות".
לאסיף גם יש טיפ למפקדות לעתיד "לדעת מתי להיות משמעתי ומתי להיות סבלני ולהשתמש באנושיות שלך. למרות שהן לא מראות, גם הן רוצות את זה לא פחות ממני. סבלנות זה שם המשחק ואני אומרת את זה כבן אדם שפעם לא היה הכי סבלני בעולם. דרכם למדתי להיות סבלנית והלמידה היא בהחלט דו כיוונית".