פרטים חדשים שעולים מתחקיר שנערך בצה"ל, על פעולתו של מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, אל"מ אסף חממי ז"ל, שנהרג בקיבוץ נירים יחד עם לוחמי החפ"ק שלו, מלמדים על סיפור גבורה שסייע בהצלת אזרחים רבים. המחבלים שנהרגו על ידי החפ"ק, כפי שמתברר, היו מחוליית הפיקוד כשעל גופם נמצאו מסמכים רבים המעידים על כך, כולל פירוט המשימות שלהם בתוך הקיבוץ.
בלוויה של אל"מ חממי ז"ל, שאמור היה לחגוג 41, אמרו מספידיו כי "בהתנהלותו הוא הציל את קיבוץ נירים". והעדויות והתחקירים שנעשו, מלמדים כי משפט זה מתאר בדיוק את פעולתו של מפקד החטיבה הדרומית ב-7 באוקטובר, שגופתו מוחזקת בעזה יחד עם חיילי החפ"ק שלו, סמ"ר תומר אחימס וסמל קירל ברודסקי ז"ל.
אל"מ חממי ז"ל הגיע לשער הכניסה של קיבוץ נירים בשעה 06:47. במיגונית הסמוכה לשער הצהוב היו באותו הזמן שלושה מתושבי הקיבוץ, שניים מהם הגיעו מהמסיבה ברעים ושלישי שבדיוק יצא לטיול עם כלבו. כאשר הבחינו בג'יפ הצבאי, הם פתחו את השער באפליקציה של הקיבוץ, מה שמנע עיכוב בכניסתו לנירים. הג'יפ של המח"ט המשיך ישר בנסיעה מהירה עד לאזור המגורים של העובדים התאילנדים, לפני שפנה ימינה לכיוון הגדר של הקיבוץ, שם הבינו שיש את החדירה העיקרית.
בשלב הזה, היו כבר מחבלים בלב הקיבוץ, וכמה מהם פתחו לעברו באש אולם כנראה שלא פגעו. החפ"ק הגיע קרוב לגדר, ליד המקלט של שכונת הצעירים, שם פרקו והחלו לנהל אש עם המחבלים שהיו מולם. ההערכה היא שהם פגעו בלמעלה מעשרה מחבלים. כאמור, חוליית הפיקוד של כוח הנוח'בה שפשט על נירים. אחרי הקרב מצאו עליהם מפות, מסמכים עם פקודות וכתובות חשובות.
ההריגה של מפקדי המחבלים הפכה את הפשיטה לפחות מסודרת. מה שעוד יכול להסביר את מספר הנפגעים הנמוך ביחס לקיבוץ השכן, ניר עוז. במהלך אותו הקרב, האזרחים שהיו בשער הקיבוץ החליטו לנוע עם הרכב שלהם לממ"ד שבביתם. כאשר הגיעו לאזור של שכונת הצעירים, הם הבחינו בכוח של אל"מ חממי ז"ל. מחבלים ירו עליהם אז מתוך הקיבוץ עצמו. הם פגעו ברכב, אבל לא במי שהיה בתוכו.
כלומר, החפ"ק של אל"מ חממי ז"ל נלחם עם מחבלים לכיוון הגדר וגם מהגב שלהם בקיבוץ. בזכות ובחסות אותה לחימה, האזרחים שהגיעו מכיוון שער הכניסה הצליחו להגיע לבית שלהם ולמרחב המוגן, ושרדו את ההתקפה על קיבוץ נירים. לרוע המזל, כוח החפ"ק הוכרע בסופו של דבר על ידי עשרות המחבלים, בין 50 ל-60 שהיו בקיבוץ, כאשר גם במהלך המתקפה על נירים, הגיעו טנדרים לבנים מהם פרקו עוד מחבלים.
כאשר הבחינו המחבלים בדרגות של חממי, הם החליטו לקחת אותו עם החיילים של החפ"ק. תחילה ניסו לעשות זאת עם הרכב של דורון מאיר ז"ל, שנרצח בביתו יחד עם בתו מור. אולם הרכב הזה נתקע על הגדר והם לקחו אותו עם רכב אחר, כאשר הג'יפ של אל"מ חממי ז"ל נשאר בקיבוץ.
אחרי קרב הגבורה של החפ"ק, הלחימה על נירים המשיכה ומי שניהל אותה היו חברי כיתת הכוננות שנלחמו קרוב לאותו אזור. כשהגיעו לשם, כבר לא היו סימנים לקרב של החפ"ק והם לא היו מודעים למה שהתחולל שם עד לסוף היום. צה"ל נכנס לקיבוץ נירים רק ב-13:41, אז החל קרב הטיהור שנמשך עד ליום שלמחרת. כולם מסכימים שלקרב הגבורה של מפקד החטיבה הדרומית היה מרכיב קריטי בהצלת חייהם של רוב תושבי הקיבוץ.