ארבעה ימים אחרי הפיגוע באלעד שבו נרצחו שלושה ישראלים, ומצוד נרחב אחר המחבלים שבו השתתפו כוחות שב"כ, צה"ל ומשטרה רבים, אסעד יוסף אסעד אלרפאעי וצבחי עמאד צבחי אבו שקיר נתפסו באיזור מיוער שבין ראש העין לנחשונים. המחבלים אותרו פחות מקילומטר מהמקום שבו ביצעו את הפיגוע, כשהם מותשים ומיובשים.

בשעות שלפני כן כוחות הביטחון החלו לסגור על השטח שבו ציפו למצוא את המחבלים, אחרי שהתחזקה ההערכה כי השניים לא חצו את גדר ההפרדה. אחרי סריקת השטח הכוחות זיהו תנועה חשודה מתחת לעץ, סגרו על המחבלים וקראו להם להסגיר את עצמם. המחבלים נכנעו ללא התנגדות.

תיעוד לכידת המחבלים, התחקור הראשוני שלהם בשטח וכן תמונה של אחד מהם מעשן סיגריה, עוררו סערה גדולה והעלו את השאלה מי מבין הכוחות בשטח צילם והדליף את התיעוד הבעייתי הזה החוצה.

סגן ניצב אלעד קליין שניהל את המרדף המשטרתי אחרי המחבלים, התייחס לכך הבוקר (שני) בשיחה עם ניב רסקין. "לוחמי צה"ל יחד עם שב"כ ומשטרת ישראל שמו את ידיהם על המחבלים. היה שם ערב רב של אנשים, קשה לי לשים את האצבע על מי צילם ואיך זה הופץ. אני לא יודע לענות על השאלה הזאת".

הפרט שעורר סערה (צילום: מתוך תיעוד שעלה ברשתות החברתיות, שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)
התמונה שעוררה סערה | צילום: מתוך תיעוד שעלה ברשתות החברתיות, שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

על השעות שלפני לכידת המחבלים סיפר סגן ניצב קליין, "האירוע הזה תפס אותנו בשלהי יום העצמאות, לאחר שבמשך כמה יממות הכוחות שלנו כבר היו מתוחים לכל עבר אפשרי. בעקבות הפיגוע רחב ההיקף אלפי שוטרים וחיילים נפרסו בשטח. לא היה לנו מידע. ידענו מי האנשים, אבל לא הייתה לנו יכולת מודיעינית לאתר אותם. האסטרטגיה שלנו הושתתה על שני תהליכים: אחד זה הצפת השטח בשוטרים, חיילים ואנשי ביטחון שממש ריתקו אותם למקום שבו שהו, והשני זה ביצוע סריקות בצורה שיטתית על פני שטחים מאוד נרחבים".

לא היו דרכים יותר מתוחכמות לתפוס אותם?
"באירוע הזה שילבנו כל מה שיש לנו: גם הליכה רגלית, הפכנו אבן על אבן, גם מסוק, גם רחפנים, גם אמצעים כאלה ואחרים שהפעלנו. כשמדובר בשטח כל כך גדול עם בורות, מנהרות וסבך מאוד עבה, כנראה שעבודת רגליים נדרשת באירועים כאלה. זה לקח לנו כמה ימים, אבל בזכות עבודה שיטתית הצלחנו להגיע אליהם. כשמצאנו אותם הם היו מותשים לחלוטין, ממש היה צריך להרים אותם משם".

הכוננות הגבוהה שלכם נמשכת?
"עוד מלפני פסח אנחנו נמצאים בפריסה משמעותית מאוד בהיבטים של ביטחון שוטף. אנחנו כמשטרה מתעסקים גם בפשיעה, בתנועה ובעוד הרבה דברים אחרים, אבל נושא הביטחון השוטף עומד בראש סדר העדיפויות. אנחנו פרוסים במרכזי הערים ובמוקדי הקהל ומטפלים בנושא השב"חים. זאת תופעה שאנחנו מטפלים בה לאורך כל השנה, אבל יש מבצע ממוקד".

ועדיין, נכנסים המון שב"חים.
"עדיין נכנסים. עד לפני שנה וחצי פיקדתי על תחנת משטרה בעיר סמוכת תפר, וזאת עבודה סיזיפית ומתמשכת. אתה כל הזמן צריך להתחקות אחריהם, לתפוס אותם, לחקור אותם ולהוביל אותם לבתי משפט".

כמה זה חריג שיהודים מעורבים בהסעת שב"חים?
"אני לא מופתע. כמפקד תחנה, היו לי לא מעט מסיעי שב"חים. כשמסיע שב"ח עולה למשפט, הענישה יכולה להגיע גם למאסר. זה נע בין מאסרים על תנאי, כלא, עבודות שירות וחילוט של הרכבים. זה לא קורה על המקום, אלא תהליך, אחרי מספר פעמים. זה עונש קשה ולטעמי הוא מרתיע. אנחנו תופסים לא מעט והענישה היא כפי שקבוע בחוק".