הקצין בן העדה האתיופית שהחליט לעודד גיוס (צילום: דובר צה"ל, באדיבות גרעיני החיילים)
"היה לי חשוב לנפץ להם את הבועה שהם לא יגיעו להיות לוחמים". רס"ן בני איילי | צילום: דובר צה"ל, באדיבות גרעיני החיילים

כתבנו כאן בעבר על החיילים האתיופים בצה"ל, שסובלים לעיתים ממצוקה ולא מצליחים להשתלב כראוי במערכת הצבאית. מעודד לראות סיפורים כמו זה של רס"ן בני איילי, סגן מפקד גדוד הקשר 373 (גדוד הקשר של פיקוד הדרום), קצין בן העדה האתיופית ששם לעצמו למטרה לקדם את בני העדה בצה"ל ולדאוג שהלוחמים האתיופים ימלאו את השורות בכלל היחידות הלוחמות.

בני (37) עלה לארץ בשנת 1983 והתחיל את דרכו בצה"ל כלוחם בחטיבת הצנחנים. בשכונה שבה גדל בילדותו דווקא היו לא מעט לוחמים בני העדה, מהם שאב השראה והחליט להפוך ללוחם בעצמו. "לאט לאט זה דעך", הוא מספר. "כשאני כבר הייתי לוחם, ראיתי את מחזורי הגיוס שאחריי כבר לא "רצים לדגל", ולא אהבתי את זה". לאחר שסיים את המסלול, יצא לקורס קצינים, הפך לקצין בחיל התקשוב ושירת במגוון תפקידים מבצעיים. הוא השתחרר מצה"ל וחזר מהאזרחות לצה"ל לאחר שלוש שנים בהן למד לתואר ראשון.

 >> מכורים לפז"ם? כך תקבלו את הידיעות ישר לסלולר

במהלך הלימודים, בני, נשוי ואב לשלושה, ניצל את הזמן הפנוי שהיה לו בדרך יוצאת דופן: מדי שבוע היה מגיע לאחת השכונות הקשות בנתניה ויושב עם בני הנוער האתיופים עד השעות הקטנות של הלילה. "אלו בני נוער עם דימוי עצמי מאוד נמוך. הם מרגישים אבודים. היה לי חשוב להיכנס לווקאם הזה ולתת להם תקווה, ובמקביל הייתי בודק את הנתונים האישיים שלהם ובודק איך אני יכול לעזור להם מבחינת הגיוס לצבא. היה לי חשוב לנפץ להם את הבועה שהם לא יגיעו להיות לוחמים כי הם מהשכונה הספציפית הזאת".

לצורך כך, בני פיתח קשר מיוחד עם מי שהיה אז מפקד לשכת גיוס חיפה, מולו קידם גיוס של בני נוער אתיופים, גם בעלי השכלה נמוכה או תיקים במשטרה, ליחידות קרביות. "כן, היו פרויקטים של העירייה, היה מגיע מרצה ליום אחד בחודש, אבל לא מעבר. לי היה חשוב לגעת בהם באמת, לראות את הבעיות של כל אחד ואחד מהם". כיום, בני בקשר עם רוב בני הנוער הללו, חלקם לוחמים ביחידות מובחרות.

"הוא היה כמו אח גדול בשבלינו. אנשים חששו לגבי השירות הצבאי שלהם, אבל אחרי המפגשים עם בני הבינו שהם מוכנים לשירות", מעיד סמל אילן אמרה, לוחם בגדס"ר גולני, אחד מאותם בני הנוער "בשוליים" שרס"ן איילי עודד: בצעירותו נפתחו לו מספר תיקים במשטרה בגין אירועי אלימות, אך אחרי המפגשים עם בני ולאחר שלקח חלק במכינה קדם צבאית, החליט להתגייס לקרבי. "הבנו שרק אם נשתף אותו בבעיות ובחששות שלנו, הוא יוכל לעזור ולכן נפתחנו אליו. הוא היה כמו אח גדול בשבילנו".

מבחינת בני, ההישג הגדול ביותר שלו יהיה להביא ל"תגובת שרשרת", כך שכל חייל ישפיע על הסביבה שלו ויביא מלש"בים נוספים. "חשוב לי שהם יעבירו את זה לאחים ולשכנים שלהם, והם אכן עושים את זה. בסוף, אני מאמין שהם ישפיעו על החברה כולה", אומר. רק מבחן הזמן יעיד האם האוכלוסייה החשובה הזו תצליח לצמצם את הפערים שלצערנו, עוד קיימים כיום.