כמה מכם היו בוחרים להתגייס מחדש מיד לאחר תום שלוש שנים של שירות החובה, כדי להתחיל את הכול מההתחלה - אבל בהרבה יותר קשה? א', שסיים השבוע קורס טיס, ניצב מול הסוגייה הזו לפני שלוש שנים. בצעד שמקורו בהרבה מוטיבציה וכוח רצון, א' החליט לא להזדכות על המדים ולחזור לטירונות כשהיעד – כנפי טיס.
כדי להבין את סיפורו של א', צריך לחזור כמעט עשור אחורה, לימי התיכון. כמו הרבה בני נוער אחרים, א' ניסה להתקבל למיטב התפקידים והיחידות שהמנילה הציעה לו. "לפני הגיוס הלכתי לכל המיונים שקיבלתי, טיס היה אחד מהם. הלכתי גם למיונים למודיעין, שחקים, חבצלות, תלפיות ועוד. משהו קטן במיון לקורס טיס פסל אותי ולכן לא התקבלתי לקורס".
במקביל למיונים לצבא וללימודים בתיכון, א' טיפח קריירה ספורטיבית ושיחק החל מגיל 16 בנבחרת כדור מים. במסגרת הנבחרת, הגיע למשחקי טורניר באגן הים התיכון, משחקי מוקדמות אליפות ופעם אחת אפילו העפיל יחד עם הנבחרת לאליפות אירופה. הודות להישגיו, לפני הגיוס הוצע ל-א' מעמד של ספורטאי מצטיין, כזה שיאפשר לו שירות עם תנאים בהם יוכל להמשיך להתאמן ולפתח את הקריירה הספורטיבית שלו. "זה שירות שמתאימים לך כדי שתוכל להמשיך לעסוק בספורט. כדי שבגיל 18 לא יגמר הספורט בארץ, נותנים את האפשרות לספורטאים צעירים להמשיך לעסוק בספורט, להגיע להישגים ולייצג את המדינה. הייתי ספורטאי מצטיין ואז הלכתי לשירות כזה".
לחזור להיות צעיר
א' מתגייס ובמשך שלוש שנים משרת כמורה חייל בפנימייה לבני נוער בארץ, כאשר תוך כדי זה הוא ממשיך להתאמן בנבחרות כדור מים באופן יום-יומי ולהשתתף בתחרויות בארץ ובעולם. כשנה וחצי לאחר הגיוס, מתחולל שינוי בעלילה. "היו לי הרבה מחשבות על המסלול שבחרתי בו ואז החלטתי שאני רוצה לעשות משהו שאני אתרום בו יותר, שיאתגר אותי שאני אוכל להפיק מעצמי תועלת יותר גדולה". אחרי שחטיבות החי"ר דוחות אותו בגלל יתרת שירות קצרה מדי, א' מחליט לערער על ההחלטה שפסלה אותו מקורס טיס.
מכאן, הוא נכנס למסע במעבה הבירוקרטיה הצה"לית, מסע שאורך שנה וחצי שבסופו מתקבלת ההודעה המשמחת – התקבלת לקורס טיס. האלטרנטיבה, מבחינת א', הייתה להשתחרר מהצבא, להתמיד בספורט, לנסוע ללמוד במכללה יוקרתית בארצות הברית ולפתח קריירת ספורטאי זוהרת כשהוא כבר ותיק, בוגר ומנוסה מאוד בתחום. במקום זה, כאמור, הוא בוחר דווקא לחזור להיות צעיר, להיות טירון, לקבל פקודות ולעמוד בזמנים, בשאיפה לסיים את התהליך כשהוא טייס.
התגובות כלפי החבר שממש עכשיו מתחיל טירונות, בפעם השנייה, ממהרות להגיע. "זה היה מוזר בשבילם שהם מסיימים את השירות, שהם בחו"ל ושהם לא צריכים לחשוב יותר מדי ושאני, יש לי מ"כית שצעירה ממני באלוהים יודע כמה, נותנת לי זמנים ואומרת שאני לא יודע לנהל את הזמן שלי נכון. היו הרבה בדיחות על זה ולאט-לאט כשהתקדמתי בקורס, כשהגעתי למגמת טיסה וכשהגענו לתכל'ס שבקורס הם הבינו את זה יותר".
כפי שמתאר א', עצם היותו אדם מבוגר, הוסיפה לו אתגר וקשיים בקורס. "השנה הראשונה בשביל אדם שהוא מבוגר במסגרת של טירונות וקורס היא קשה מהבחינה שאין לך תקשורת עם הבית", הוא מספר. "אתה בלי טלפון, אתה סוגר המון בבסיס, הייתה לי חברה בבית והרבה חברים שהסיפור של הצבא הוא הרבה מאחוריהם. היה לי קשה לשמור על קשר סדיר עם כולם ועם החַבֵרַה בבית. היחס בין הצבא לבית היה קשה, אבל התגברתי".
איך זה להתחיל קורס כשכולם בקורס יותר צעירים ממך?
"בהתחלה זה היה מאוד מוזר. אני עברתי את כל השירות הצבאי שהם רק התחילו. בהתחלה זה היה מאוד ניכר: בשלב ההתחלתי של הקורס הרגשתי את זה. זה היה קצת קשה להתחבר ולהיכנס לראש שלהם. זה עבר הרבה יותר מהר ממה שציפיתי. הם קצת התבגרו וגם אני חזרתי קצת אחורה ומצאתי נקודה משותפת יחד עם כולם".
איך החברים לקורס הגיבו באשר להחלטה שלך?
"זה הרשים אותם. חלק לא הבינו למה החלטתי לעשות את זה. לא הצליחו להבין את זה. חלק מאוד התרשמו מהמהלך, כיבדו את ההחלטה שלי והתייחסו אליי באופן ששווה לכולם".
א' מספר על לא מעט קשיים שחווה במהלך הקורס. "אני יכול להגיד שבשנה שבה טסים בקורס הייתה עבודה מאוד קשה. הקצב של הדברים הוא מאוד גבוה וצריך ללמוד מכל גיחה וטיסה. גם על הקרקע יש שעות של עבודה, אפילו בלדמיין את הטיסה הבאה שלך ואיך היא תיראה וכמה צריך להשתפר. יש מן ענן של אי ודאות שכל הזמן בוחנים אותך. זו תחושה שהיא קשה וגם לזה מתרגלים ולומדים לעבוד עם יחד עם זה וזה קשה".
בין הבריכה לקוקפיט
א' כבר לא עוסק בספורט ברמה התחרותית, מירב המאמצים ותשומת הלב שלו מופנים לעיסוק שלו כטייס בחיל האוויר, אבל את העיסוק הספורטיבי הוא לא זונח. "האמת היא שבסופי שבוע שאני חוזר בהם אני משתדל לשחק עם הקבוצה שלי, אבל בליגה של אנשים מבוגרים יותר, סטודנטים וחיילים. אני משתדל בכל שבת שאני יוצא לשחק. זה לא מתקרב למה שהיה פעם, עם התחרויות והמשחקים הבינלאומיים שהשתתפתי בהם".
יש משהו משותף לעולם הטיסה ולעולם הספורט?
"ברור. למדתי מהספורט הרבה דברים שרלוונטיים לטיסה והיכולת להתמודד עם הצלחה או כישלון היא מאוד חשובה בעולם הטיסה. זה גם העניין של לשמור על קור רוח ולוחמנות. כל עניין ההשקעה בספורט – אתה משקיע ונותן מעצמך הרבה יותר ממאה אחוז וזה ככה גם בטיסה. זה היכולת לעבוד לבד עם עצמך גם כשלא מסתכלים עליך. כמובן שגם בטיסה כשנהיה בלי מדריכים נצטרך להתקדם הלאה". א' גם מציין את עבודת הצוות שמתחדדת במשחקים קבוצתיים כמו כדור מים, מה שבא לידי ביטוי לאחר מכן במשימות קבוצתיות באוויר.
אם היית מחזיר את הגלגל לאחור, היית מעדיף להתחיל מההתחלה בקורס טיס?
"זו שאלה קשה", אומר א' וחושב. "אני חושב שהייתי משאיר את המצב ככה כמו היום. הגעתי לקורס בוגר יותר, מבין יותר את הדברים ואת המערכת שאני נמצא בה".