ביום ה-114 ללחימה וכשפעולות צה"ל מתמקדות בדרום עזה, במערכת הביטחון מתחילים לזהות ניסיונות של חמאס לחזור ולמשול אזרחית בצפון הרצועה, באמצעות עשרות פעילים שמנסים לנהל שוב את אזור ג'באלייה. הפעילים הללו מסתובבים כשהם לא חמושים כדי לא להפוך למטרה, ומנסים להשתלט על חלוקת הסיוע ההומניטרי שנכנס - מתוך הבנה שזה מחזיר לארגון את המשילות בצורה מסוימת, כמו גם את ההשפעה על האוכלוסייה האזרחית.
ישראל בינתיים לא מייצרת אלטרנטיבה לחמאס באזור הזה, ולכן גם ההישג המבצעי שם נשחק.כל זה קורה משום שבדרג המדיני לא פותרים את סוגיית השליטה והעברת המקל ב"יום שאחרי" המלחמה.
בצפון הרצועה נותרו כ-200 אלף איש, ואין מעבר של אזרחים מהדרום לצפון. עכשיו, כשעצימות הלחימה באזור דעכה, הם יוצאים מהמחסות שלהם – וביניהם גם מחבלי החמאס.
הצבא מפרק את גדודיו של ארגון הטרור, אבל עוד לא הגיע לצמרת שלו – ומתקשה מאוד להשמיד את חמאס כמסגרת שלטונית. המסר שרצו להעביר במערכת הביטחון לצמרת חמאס הוא שהבכירים יכולים להמשיך ולהתחפר מתחת לאדמה – משום שאנחנו בונים אלטרנטיבה מעליה, אבל הקבינט בינתיים נמנע כאמור מלדון ב"יום שאחרי", ונתניהו לא עושה דבר בעניין לפי שעה.
ההשתלטות על חאן יונס – בתוך ימים
במערכת הביטחון מעריכים שנדרשים עוד כמה ימים בודדים כדי להשלים את ההשתלטות הצבאית על המרחב הזה, והמשימות שנותרו הם לטפל בתת קרקע, ולנסות להגיע לצמרת ולחטופים. לאחר מכן נותרו לצה"ל שני אזורים עיקריים לפעול בהם – רפיח ודיר אל-בלאח.
לצבא לא נשארו עוד הרבה מנופי לחץ משמעותיים, למעט הטיפול במערך התת-קרעי בח'אן יונס, מה שהופך את בניית האלטרנטיבה החלופית לחמאס לקריטית. גורם מדיני בכיר אמר: "אנחנו מאחרים ממש בעניין הזה".
צה"ל כבר משתלט על מחנה הפליטים שבעיר. עשרות אלפי עזתים כבר עברו במסדרון ההומניטרי, והצבא פועל כדי "לשלוף" מחבלים מבין הצועדים. ביממות האחרונות חוסלו למעלה מ-150 מחבלים שם, ומאות נוספים נעצרו או נכנעו.