בניגוד לתחושות בציבור, המלחמה בעזה, גם בחלקה הצפוני של הרצועה, מתנהלת באגרסיביות ועצימות גבוהה. מה שהשתנה זה צורת הלחימה שם. בתקופה האחרונה ישנו שיח על דשדוש בלחימה, אולם לא כך הדבר. סד"כ הכוחות ירד משמעותית ביחס למה שהיה בתחילת התמרון הקרקעי, אולם זה קרה בגלל שחוסלו אלפי מחבלים, ומרחב ההגנה של חמאס נכתש על ידי צה"ל.
אם בשלב הראשון נדרשו שתי אוגדות שיתמרנו במשך שבועות ארוכים, כעת צוות קרב חטיבתי נכנס לעומק השטח בשעות בודדות, ויוצא משם אחרי כמה ימים של סריקות והשמדת תשתיות טרור מעל ומתחת לאדמה.
המוקד: חיסול מחבלים והקמת מכשול
בפעילות כזו, למעלה מ-200 מחבלים חוסלו ומצבורי אמל"ח גדולים שנחשפו, הושמדו בפשיטה של אוגדה 162 בצפון רצועת עזה. את המאמץ של אוגדה 162, מובילים הצק"חים (צוותי קרב חטיבתיים) נח"ל ו-401 שפועלים בשני מוקדים עיקריים.
המוקד הראשון הוא הפעלת לחץ על חמאס, חיסול של מחבלים והשמדת של תשתיות טרור. השני עבודה על הקמת ושיקום של המכשול ואזור מרחב אזור החיץ, מה שאמור להפריד בין רצועת עזה ליישובים, יחד עם אוגדה 143. נושא שמקבל דגש משמעותי מצדו של מפקד פיקוד הדרום, אלוף ירון פינקלמן במטרה לאפשר את חזרת התושבים לבתיהם.
בהקשר למרחב אזור החיץ ("הפרימטר") חשוב לציין לנוכח השיח בנושא, שהוראות הפתיחה באש מאפשרות ירי בכל מי שנכנס למרחב. אבל צריך להוסיף שיש למפקדים וללוחמים אפשרות להפעיל שיקול דעת, וזה גם מה שמצופה מהם. לא יתבצע ירי חסר הבחנה בילדים קטנים למשל.
לאחרונה היה שם גם אירוע בו הלוחמים זיהו דמות שנכנסה לאותו מרחב חיץ, והם החליטו לא לירות משום שהיא "הלכה מוזר". כאשר נשאלו למה הם לא ירו, השיבו שבגלל צורת ההליכה שלה הם חששו שמדובר בחטוף ישראלי שברח. צה"ל לא מאפשר חזרה של אנשים או הקמה של תשתית במרחב החיץ ואין על זה פשרות. ובתקופה האחרונה נהרגו מאש טנקים, צלפים ועוד מי שנכנסו לשם, ולא מעט.
בשלב זה באזורים שאטי, רימאל מתנהלת פשיטה גדולה של אוגדה 162 אותה מובילה חטיבה 401, שהיעד המבצעי שלה הוא חיסול של מחבלים. מאות מהם כבר חוסלו כאשר רק בלילה הראשון של הפשיטה הם הרגו למעלה מ-60 מחבלים. קודם לכן הושמדו שם עשרות משגרים על ידי כוחות צה"ל.
למעשה, צה"ל הקים בצפון הרצועה מרחבי הגנה מאובטחים, מהם יוצאים לאותן פשיטות. עוד יוצאים מהמסדרון שחוצה את האזור או משטח ישראל. לא מדובר בפשיטות של לילה, כפי שרואים ביהודה ושומרון. מדובר בתמרון קרקעי של שבוע, עשרה ימים וגם יותר לעומק השטח, לנקודות מטרה שהתקבלו אחרי ניתוח שטח ומידע מודיעיני. זאת בנוסף לאזורים שלא בוצע בהם טיפול עומק.
השינוי שמאפשר להוציא כוחות ולהמשיך
צה"ל נוהג לפרסם מדי יום את כמות המחבלים שנהרגו. לא מדובר בפרסום לצורך מראית ניצחון. המטרה של הפרסום הזה היא להראות את עוצמת הלחימה והחיכוך שיש גם בשלב הזה. ואת הלחימה הזו הם יכולים לעשות עם הרבה פחות חטיבות ממה שנדרש בשלב הראשון של התמרון הקרקעי.
אם בשלב הראשון היה צריך חמש חטיבות רק כדי להילחם בשאטי ועוד שתי חטיבות להחזיק את המסדרון הלוגיסטי, שזה יותר משתי אוגדות, כעת את המהלך הקרקעי משער הכניסה לצפון הרצועה ועד לשאטי או רימאל עושה חטיבה אחת שמגיעה לשם בפחות מארבע שעות.
במשרדים של מפקדי צה"ל הבכירים מסתכלים על כל המערכת, על שדרת הפיקוד ושליטה של חמאס שכל השמות שלהם נמצאים שם, תלויים על הקיר. המטרה היא לפרק את המערכת הצבאית של חמאס בצפון, מפיקוד ושליטה, מערך תת-קרקע וכל התשתית המבצעית, שאחוז ניכר ממנה הושמד בשלב הראשון וגם כעת. רואים את זה בתמונות שהיחידות שולחות הלאה גם היום, בהן רואים מחבלים הרוגים, לבושים מדים וציוד טקטי איכותי, באתרים תת-קרקעיים רחבים לפיקוד ושליטה ובמשגרים הרבים שהם מפוצצים.