החיסולים שהתרחשו בסוף השבוע בסוריה ובלבנון חשפו שוב את המנגנון האנושי שמפעיל את רשת ההברחות שהקימה איראן בין טהראן לביירות, שהפכה פעילה עוד יותר מאז תחילת המלחמה. מדובר רק בחלק מהפעילות הכללית שמתנהלת נגד שרשרת הטרור, המתבססת על מערך לוגיסטי חוצה ארצות שגם נגדו יש מי שפועל.
בחיסול בדמשק, הקצין שחוסל הוא קצין מודיעין במשמרות המהפכה של איראן שפעל במשך שנים באזור הזה. אותו בכיר, שכונה חאג' צאדק והיה מקביל בדרגתו לתת-אלוף, היה אחראי להוציא לפועל הברחות של אמצעי לחימה, אבל גם פעולות מסוריה ומלבנון נגד מדינת ישראל. הוא חוסל בבניין המגורים שלו עם כמה מעוזריו. בצור התמקד החיסול בשני פלסטינים שגויסו ל"כוח קודס" האיראני. הם שימשו כמקשרים בין האיראנים לבין פעילי חמאס בלבנון, והיו מעורבים בהוצאה לפועל של הירי לעבר הגליל בחודשים האחרונים.
ישראל, מצידה, לא מקבלת אחריות לשני האירועים הללו, אבל החיסולים משקפים פגיעה ישירה בשרשרת הטרור שמתחילה בטהראן ועוברת בדמשק עד לביירות בלבנון. במערכת הביטחון מזהים שמאז החלה המלחמה ישנה עלייה ניכרת בניסיונות של איראן להכניס נשק לאזור. מול הדבר הזה יש עלייה גם בניסיונות לפגוע בתהליך. הפעולות הללו מתבצעות בדיוק כדי למנוע את אותה רב-זירתיות, השרשרת שניסתה להקיף את ישראל ולפעול נגדה בו-זמנית מכמה כיוונים. יש כאן מסר ברור: אף אחד לא חסין.
המנגנון הלוגיסטי, המערך האנושי
שרשרת העברות הנשק שאיראן בנתה במשך השנים מתחילה בטהראן ועוברת דרך דמשק, ויעדה הסופי הוא חיזבאללה. הניסיון הוא להעביר אמצעי לחימה מתקדמים כמו מערכות נ"מ וכטב"מים שונים, בדרך כלל כטב"מי נפץ. במקביל, ישנה תוכנית להעביר גם רכיבים שונים כדי לתמוך במערכות שנפגעו, בדרך כלל מערכות שהופכות רקטות טיפשות למדויקות.
את העברות האמל"ח האיראנים מנסים לבצע בכל מיני דרכים מהאוויר, מהים ומהיבשה. בים, לדוגמה, היה מי שפעלו נגד הנתיב הימי חזק מאוד והוא נפגע ושובש. הנתיב היבשתי עובר מאיראן, דרך עיראק במשאיות, ועד לדמשק. בתחילה הם היו מעבירים שיירות גדולות של ציוד, אבל אז הבינו שהנתיב נחשף. לכן, באיראן התחילו להעביר כל פעם 3-2 משאיות על בסיס שבועי.
במעבר בגבול סוריה-עיראק, אבו אל-כמאל, התארגנה תשתית של ממש: משאית מגיעה מעיראק, פורקת את הסחורה, ומיד משאית מסוריה לוקחת הכול ויוצאת לדרך. בנקודה זו, המבריחים ניסו שתי טכניקות. קודם לכן, המשאיות הועברו להאנגרים בסוריה, ואז משם פעלו כדי לחדור איתן ללבנון. אלא שאז היה מי שהתחיל לתקוף, לפי פרסומים זרים - ישראל, את מעבר המשאיות ואת ההאנגרים. לכן, המבריחים החלו לנסות שיטה אחרת - המשאית, שעוברת באל-בוכמאל, נוסעת בסוריה ישירות ללבנון, ללא עצירות. אלא שגם במאמץ הזה יש מי שמנסה לפגוע.
למנגנון הגדול הזה שבנו האיראנים יש שני עמודי תווך: העמוד הלוגיסטי וזה האנושי. לפי פרסומים זרים, ישראל פועלת נגד שדות התעופה כדי שמטוסים עם סחורה לא ינחתו שם. במקומות הללו מנסים לשקם את מה שנפגע, אבל אז שוב מישהו חוזר ותוקף גם את המכ"מים, גם את המסלולים וגם את ההאנגרים שבהם אוחסנו הרכיבים עוד לפני שהם מועברים ליעדים השונים. הפעילות נגד המערכת הלוגיסטית שמניעה את שרשרת ההברחות היא שיטתית.
הגזרה השנייה היא סיכול האנשים שמפעילים אותה. מדובר במומחים שעוסקים בשינוע, הכוונה והדרכות על המערכות הללו. לפי פרסומים זרים, ישראל פוגעת באותם אנשים במקום מושבם. יש לחיסולים הללו חשיבות בפירוק מערכת ההברחות: אם מומחה מסוים, שצבר ניסיון וידע בתחומו, נפגע - לוקח זמן עד שיהיה לו מחליף. במשמרות המהפכה ישנה יחידה ייעודית לנושא הזה, יחידה 18000, שעסוקה בכל המערך הלוגיסטי ושרשרת העברת האמל"ח. גם הבכיר האיראני שחוסל בדמשק, "חאג'-צאדק", ישב באופן קבוע בסוריה והיה חלק מהיחידה הזאת. כל חיסול כזה מערער אותה.
האיראנים, מצידם, מאיימים בתגובה. זה יכול לקרות בכל מיני דרכים - באמצעות חיזבאללה, על ידי הפעלת החות'ים, דרך סוריה וגם בשיטה של פיגועים ברחבי העולם נגד יעדים שמזוהים עם הקהילה היהודית. בחודשים האחרונים, המוסד כבר סיכל עשרות ניסיונות לפגוע ביהודים ברחבי העולם, וסביר שהמערכה הזאת תתרחב גם כעת.