אחרי שנים של איום איראני על ישראל הלילה (בין שבת לראשון) זה קרה, ומתקפה משולבת של כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) וטילי שיוט שוגרה מאיראן לעבר מטרות בשטח מדינת ישראל. זאת, בתגובה לחיסול הבכירים בצמוד לשגרירות האיראנית בדמשק, בראשם מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון, חסן מהדווי.
הירי בוצע מאיראן ועיראק במזרח במבקביל לירי של החות'ים מתימן בדרום. מי שבלט בהיעדרו היה ארגון חיזבאללה, הזרוע המרכזית של איראן על גבולה הצפוני של ישראל, שלא השתתף ישירות במתקפה. לחיזבאללה ארסנל של עשרות אלפי טילים, רקטות וכטב"מים אך במסגרת המתקפה האיראנית הלילה הוא הסתפק בירי של כמה רקטות בודדות. זאת, כאשר צה"ל תקף במהלך אמש והלילה מחנות צבאיים, תשתיות ועמדות של חיזבאללה בלבנון.
מבחינת "חלוקת הגזרות" בין חיזבאללה ואיראן, ארגונו של חסן נסראללה מיועד להשתתף במתקפה איראנית רק אם זו תבוא בתגובה למתקפה ישראלית על מטרות באדמת איראן. כל עוד זה לא קרה, חיזבאללה נמנע מלקחת חלק במתקפה האיראנית, מחשש לפגיעה משמעותית יותר של ישראל במדינת לבנון, אך ממשיך בחילופי האש עם ישראל, "מתחת לסף המלחמה", שבהם החל לאחר 7 באוקטובר.
כעת, אחת השאלות המרכזיות היא כמובן האם, איך ומתי ישראל תגיב למתקפה האיראנית, כשגם שאלת תגובת חיזבאללה נלקחת בחשבון. מחד, ישראל יכולה "לסגור את האירוע" ולהסתפק ביירוט המוצלח ובכך שהעימות עצמו נפתח לאחר חיסול הבכירים שיוחס לה בדמשק. המדינה כבר חצי שנה במלחמה ועליית מדרגה בדמות מלחמה אזורית מול איראן עלולה לגבות מחירים כבדים.
מנגד, איראן למעשה הכריזה הלילה מלחמה נגד ישראל, שלא יכולה להשלים עם מצב שמאות טילים נורו לעברה ללא תגובה. שאלת ההרתעה היא שאלה מרכזית במזרח התיכון וביתר שאת מאז 7 באוקטובר. ישראל יודעת היטב שהאיראנים ושאר השחקנים באזור ממתינים לראות כיצד תגיב, והימנעות ממתקפת תגובה עלולה להיתפס במזרח התיכון כעדות נוספת לחולשה או לחשש מפני עימות. ישראל צריכה לקחת בחשבון גם את ארה"ב, שבלי הסיוע שלה אין לדעת איך המתקפה האיראנית הייתה מסתיימת. תגובה באיראן תעמיד גם את הבסיסים והכוחות האמריקאים באזור בסכנה, ואלו צפויים להפעיל לחץ על ישראל, שלא להרחיב את העימות עם איראן לכדי מלחמה כוללת.
ניתן רק לדמיין מה היה קורה במדינה היום בלי יכולות ההגנה האוויריות שפעלו הלילה בהצלחה מרשימה. רובם המכריע של הטילים והכטב"מים יורטו בהצלחה. לא רק על ידי מערך ההגנה הרב-שכבתי של מדינת ישראל, הכולל בין השאר את טילי החץ, מערכות "קלע דוד" ומטוסי הקרב של חיל האוויר.
להגנה חסרת התקדים הזו תרם סיוע מכוחות צבא ארה"ב המוצבים בבסיסים ברחבי המזרח התיכון, חיל האוויר הבריטי המוצב בקפריסין וכן הירדנים, שהצבא שלהם מצויד ומאומן על ידי ארה"ב, והם פעלו על פי עיקרון לפיו יירטו איומים שיחדרו את המרחב האווירי הירדני, שנסגר לקראת המתקפה.