כוחות צה"ל ממשיכים לפשוט על יעדי טרור ברצועת עזה בשילוב עם חיל האוויר וחיל הים, שהשמידו תשתיות רבות. צה"ל ממשיך להעמיק את האחיזה והכיבוש של ח'אן יונס ושטחים בדרום הרצועה. בין השאר חיסלו מהאוויר אנשי ממשל ומפקדי משטרה, זאת כחלק מהשגת אחד מיעדי המלחמה, פגיעה בשלטון חמאס.

העיניים עדיין נשואות לכיוון רפיח, שם צה"ל ביצע מספר תקיפות מהאוויר ושר הביטחון, כמו גם פרסומים זרים, מדברים על תכנון המערכה לאזור הרגיש הזה, ולמרחבים בהם לא פעלו במרכז הרצועה, כמו נוסיראת. על פי פרסום ב"וול סטריט ג'ורנל" גורם ישראלי אמר ש"המבצע ברפיח עדיין מתוכנן". והשבוע (יום רביעי) ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "הנחה את צה"ל להיערך לפעול ברפיח".

תקיפה ברפיח, רצועת עזה (צילום: MAHMUD HAMS/AFP via Getty Images)
תקיפה באזור רפיח ברצועת עזה, אילוסטרציה | צילום: MAHMUD HAMS/AFP via Getty Images

בינתיים, נראה שחיל האוויר הגביר את התקיפות המדויקות ברפיח והאזור, כדי להשמיד שם את תשתיות הטרור, כדי להכין את השטח אם יוחלט על כניסה של כוחות קרקעיים. בכל אופן, כניסה לרפיח צפויה רק אחרי שצה"ל יסיים את המתקפה על ח'אן יונס ויעבור, כמו בצפון לשלב של פשיטות על יעדי הטרור כמו מנהרות, מפקדות, מרחבי שיגור ועוד.

הפשיטות ברצועה: לא כמו באיו"ש

חשוב לציין שלא מדובר בפשיטות המוכרות מגזרת יהודה ושומרון. מדובר בתמרון קרקעי לכל דבר ועניין שנמשך ימים וגם מעבר לזה. רק שסיום שלב המתקפה והכיבוש, הביא לכך שהאפקט של הכוחות גדול הרבה יותר. חטיבה אחת מסוגלת לעשות מה שלפני כן דרש מצה"ל אוגדה שלמה וזמן ארוך יותר.

בצה"ל מעריכים שבכירי חמאס והג'יהאד האסלאמי כבר נמלטו לרפיח, שם הם מסתתרים בתשתית התת-קרקעית שנחפרה מתחת לעיר, ואיתם גם חטופים ישראלים. עוד אומרים בצבא שכניסה של צה"ל לעיר מחייבת כדי להביא את ההישגים הנדרשים לניצחון במלחמה.

רפיח, רצועת עזה (צילום: AFP via Getty Images)
אזור רפיח ברצועת עזה, במהלך המלחמה | צילום: AFP via Getty Images

הבעיה היא שמעבר לתכנון האופרטיבי של המתקפה לשם, נדרשת עבודה בעניין 1.3 מיליון העזתים שעברו להתגורר באזור הזה, שהוגדר כמקום הומניטרי בטוח. בצה"ל חושבים לאן להעביר את הכמות האדירה של האזרחים, כשבין השאר ישנה מחשבה לשלוח אותם לצפון הרצועה או לאזור מחנות המרכז, אחרי שסיימו שם את העבודה, במקומות האחרונים שצה"ל לא נכנס אליהם.

המשמעות של סיום המלחמה בלי כניסה לרפיח ופילדלפי, היא שהניצחון יהיה חלקי וגם מה שהשיגו יישחק במהירות. על פי פרסומים זרים, מתחת לציר פילדלפי יש כ-12 מנהרות הברחה פעילות. רק שלמורכבות של הזירה הזו יש להוסיף את המצרים, שכבר מאותתים על פגיעה בהסכם השלום אם ישראל תפעל ברפיח הגובלת במצרים.

מבחינה צבאית, פעולה שם לא תהיה מורכבת יותר ממקומות אחרים ברצועה. מבחינה אסטרטגית זה האירוע הכי מורכב לישראל, שהפתרון שלו נמצא בידיים של הדרג המדיני, שכדי להרגיע את המצרים ולאפשר מתקפה ישראלית באזור הזה, צריך גם את ארה"ב וחלק ממדינות אירופה. כרגע לא ברור עד כמה עובדים על זה, ואם כן מה מידת ההצלחה.

מבנים הושמדו, קווי מכשול נוספו: העבודות בגבול הרצועה

לצד הפשיטות וההתקפות, צה"ל מקים את מרחב החיץ, הפרימטר. החיץ נבנה לאורך כל רצועת עזה ברוחב של קילומטר מהגדר. בחלק מהמקרים הושמדו בניינים שאיימו ושלטו על המרחב בירי נ"ט וצלפים, גם אם אלה היו מחוץ למרחב עצמו, אבל היו גבוהים מספיק כדי לאיים עליו.

בכל הקשור למרחב החיץ, פיקוד דרום פועל באופן אגרסיבי, כולל חישוף השטח והשמדה של מרחבים בנויים ותשתיות טרור. ישנה סריקה של השטח לגילוי מנהרות והשמדה שלהן. בנוסף, ישנה התקדמות משמעותית בשיקום המכשול שנפרץ ב-7 באוקטובר ובנייה של קווי מכשול נוספים, לצד שיקום מוצבי צה"ל ותשתיות נוספות שאמורים על פי צה"ל לשפר את ההגנה על יישובי העוטף.

צוות הקרב בח'רבת אח'זעה (צילום: דובר צה"ל)
לוחמי צוות הקרב של חטיבה 5 השמידו מאות תשתיות טרור בכפר ח'רבת אח'זעה | צילום: דובר צה"ל

בצה"ל מבינים היטב שב-7 באוקטובר היה כישלון של תפיסת ההגנה וישנה ציפייה של האזרחים לביטחון אחר, שיתחיל בזה שצה"ל ישמיד את שלטון חמאס והזרוע הצבאית, מה שקשור אחד בשני. צה"ל גם מבין שלבד הם לא יצליחו להחזיר את התושבים לאזור העוטף, ונדרש מארג צבאי ואזרחי. זה אומר שהצבא צריך לנצח בעזה, אבל לא פחות מזה, כדי שהתושבים יחזרו על משרדי הממשלה השונים, אוצר, חינוך, בריאות ואחרים לתת את החלק שלהם.

התוכנית: חזרת תושבים הדרגתית

אבל לפני כל העשייה הצבאית והממשלתית, הבסיס לחזרת התושבים יהיה שיקום האמון שלהם. בתחום הצבאי, המדיניות של פיקוד הדרום, היא לאפשר חזרה הדרגתית לשגרה בהתאם להתקדמות בשדה הקרב. כלומר הקלה הדרגתית במגבלות ההתקהלות, חזרה הדרגתית לישובים ועוד. אחרי הקמת אזור החיץ ושיקום המכשול, הצבא בונה מחדש את כל תפיסת ההגנה, אופן בניית המוצבים והשילוב של סד"כ החיילים שיהיו שם, שיהיה גדול משמעותית ממה שהיה טרום 7 באוקטובר.

אולם כל זה חוזר שוב לנושא האמון, כי מה שיקבע את הניצחון וההצלחה יהיה היום שבו ישגרו מעזה פצמ"ר או רקטה. לחמאס יש על פי ההערכה עוד אלפי רקטות. מספר השיגורים פחת דרמטית בגלל הפעילות של צה"ל, שהשמיד מרחבי שיגור רבים, ניתק אותם ומסכל מאות חוליות שיגור. גם בגלל כלכלת החימושים של חמאס. לאף אחד אין אשליות בדבר זה שגם ביום שאחרי המלחמה, יהיו שם עדיין רקטות ופצמ"רים.

צה"ל פועל כדי לייצר תנאים שיביאו שקט וביטחון לתושבי הדרום אחרי שהמלחמה תסתיים. לאחרונה, אחד מראשי הרשויות בדרום שאל קצין בכיר בצה"ל, מה יקרה כשירו רקטה מעזה. והוא הביט בעיניו וענה לו "ירו רקטה, השאלה מה נעשה לפני ואחרי". התגובה ביום שאחרי לשיגור כזה תקבע, בין השאר, את רמת הביטחון של תושבי האזור. מבחינת צה"ל, מערך ההגנה צריך להיות כזה שיסכל כל שיגור כזה. ואם יהיה שיגור, התגובה צריכה להיות בסגנון של 'בעל הבית השתגע'. אבל זה יש לציין, דורש גם אישור וגיבוי של דרג מדיני, שיאשר תגובה בסגנון הזה.

צה"ל נותן עבודה בעזה - ונשארה לו עוד לא מעט

מבלי להתעלם מכישלון 7 באוקטובר, בלחימה בתוך הרצועה, צה"ל עשה דברים שאינם מובנים מאליהם, לא רק ברמה המקומית אלא העולמית. לוחמה משולבת מעל ומתחת לאדמה. צבא היבשה שהוזנח שנים רבות מתמרן לעומק השטח הבנוי והמורכב, וזה קורה הרבה מאוד בזכות השילוב של מערך המילואים (שהוזנח בפני עצמו) שבזכות הניסיון והבגרות שלהם, למדו איך להתגבר על הכשלים ולהסיר את החלודה, ובכך להוביל את כל צבא היבשה.

אבל העבודה בעזה עוד רבה, בגלל הזנחה והתעלמות של שנים רבות מצד ישראל, שנוצלה על ידי חמאס להתעצמות צבאית נרחבת. ההערכה בצה"ל שהמלחמה או לפחות הפעילות שם תימשך לאורך כל שנת 2024 וכנראה שגם 2025.

כבר עכשיו צה"ל הנחית על חמאס מכות שייקח שנים רבות לשקם. מנהרות אסטרטגיות, מחרטות לייצור סדרתי ומרחבי שיגור שנבנו לאורך שנים, ייקח גם שנים רבות לבנות מחדש, לצד אלפי מחבלים הרוגים. תפקידם של צה"ל ושל ממשלת ישראל לא לאפשר למה שהיה לחזור.

לוחמי חטיבת הקומנדו בח'אן יונס (צילום: דובר צה"ל)
לוחמי חטיבת הקומנדו בח'אן יונס | צילום: דובר צה"ל