לא מעט ערפל קרב היה סביב הכניסה הקרקעית של כוחות צה"ל לרצועת עזה. בהמשך צה"ל הסיר מעט מהאיפול שהיה בנושא ונראה שהכוחות פועלים נגד מרכז הכובד של חמאס ולכיתור העיר עזה עצמה. זאת כשאחת ממטרות המלחמה היא לסיים את שלטון ארגון הטרור חמאס ברצועה.
בחלק הצפוני של רצועת עזה, צה"ל הצליח לפרוץ כמעט את כל קווי ההגנה של חמאס. במהלך הקרבות נהרגו מאות מחבלים, רבים מהם מהאוויר על ידי סגירת מעגלי אש שהכווינו כוחות היבשה, נגד המחבלים שיצאו לתקוף אותם. ישראל משלמת את המחיר הכבד של הנופלים, אולם בכל הקרבות האלה המחבלים הושמדו ולא הצליחו למנוע את התקדמות הכוחות.
צה"ל כבר הצליח לחשוף בחלק הצפוני בורות שיגור רקטות ומרגמות. בנוסף הושמדו מתחמים של מנהרות. הפעילות הזו היא מה שאמורה להביא בהמשך להפחתת הירי של הרקטות והקטנת טווחי הירי. בנוסף, הכוחות פגעו באופן קשה במפקדות ובמוסדות שלטון של חמאס.
ככל שתהיה כניסה לעומק העיר עזה, באזורים האלה הלחימה תהיה קשה הרבה יותר. לנוכח הפרסומים של דובר צה"ל בנושא, ייתכן שהכוחות יגיעו גם לבית החולים שיפאא, בו על פי החשד מסתתרים בכירי חמאס ומחבלים רבים, כשישראל סיפקה הוכחות נוספות לכך.
אמנם מרכז הכובד של חמאס מרוכז בעיר עזה, אך זה לא אומר שדרום הרצועה "נקייה" מטרור. מדובר בערים רפיח הסמוכה לגבול המצרי, חאן יונס, דיר אל בלח ואזורים נוספים, גם שם חמאס בנה מתחמי הגנה כבדים, רשת מנהרות ותשתית צבאית בלב הסביבה האזרחית, תוך שימוש באותם אזרחים כמגן אנושי מתקיפות ישראליות.
צה"ל כאמור לא נכנס לעומק דרום הרצועה, מלבד פשיטות נקודתיות שהיו שם בין השאר במסגרת איסוף מידע על חטופים. לאתגר המבצעי מצטרפים מאות אלפי תושבי צפון הרצועה שנמלטו לשם כאמור בהנחיית צה"ל שקרא להם להתפנות לשם.
למרות צפיפות האזרחים שם, מי שבעיקר פועל בדרום אלו חיל האוויר, תותחנים וירי טנקים שמבוצע מאזור הגדר נגד מטרות חמאס. הלחימה הזו בדרום נועדה לסכל חדירות מחבלים, ירי רקטות ולהשמיד תשתיות חמאס במסגרת ההכנה של הזירה הזו לכניסת כוחות קרקעיים בהמשך. הכניסה לשם עשויה להפחית את ירי הרקטות, בעיקר לאזור אופקים, באר שבע והסביבה.
העבודה באזורים הצפופים צפויה להיות השלב הארוך של הפעילות הקרקעית. הכוחות יגיעו למתחמי השיגור, למפקדות ומטרות נוספות, כשהם מלווים בעוצמת אש אדירה מהאוויר והיבשה. אולם כניסה כזו דורשת התקדמות איטית ומסודרת תחת חיפויים - ולכן תיקח זמן.
כדי "לקנות" את הזמן הזה, צה"ל מנסה לבסס בשלב הזה שגרת חיים הומניטרית בדרום הרצועה, עם תקיפות מוגבלות יותר מאלו שמבצע בצפון הרצועה. זאת בין השאר כדי שהפצועים ובעלי האזרחות הכפולה יוכלו לצאת דרך הדרום למצרים.
בצבא מבינים שעם האזרחים נעים גם המחבלים יחד עם האמל"ח שלהם, וזה ידרוש טיפול. בישראל מדברים בהמשך גם על פתרון מגורים זמני לכל מאות אלפי העזתים שירדו דרומה, ואף על אחריות שלטונית של גורמים בינלאומיים במקום חמאס.