חודש אחרי שהופצה בצה"ל "פקודת התחקירים", הרמטכ״ל הרצי הלוי אישר את מפת התחקירים הפנימית בצה״ל לבדיקת אירועי 7 באוקטובר. לא מדובר בוועדת חקירה או כל בחינה מהסוג הזה, שנועדה לבדוק התנהלות של קצינים ויחידות לממצאים שיובילו לענישה ומסקנות אישיות.
התחקיר הפנימי של צה"ל יתמקד ב-7 באוקטובר ובאירועים שקדמו לו ובעיצוב המצב הביטחוני בעוטף עזה. התחקורים יתעסקו בגבול עזה החל מ-2018, תפיסת האויב החל משנה זו ועד ל-7 באוקטובר 2023, מודיעין וקבלת החלטות ב-7 באוקטובר עצמו.
התחקירים של מתקפת הטרור הקטלנית בתולדות המדינה החלו באיחור משמעותי, זאת בגלל ביקורת ציבורית ופוליטית שהייתה כאשר צה"ל ניסה לתחקר חלק מהאירועים, ובשל השאלות שעלו עד כמה צה"ל יכול לתחקר את עצמו, לנוכח גודל המחדל כמו גם העובדה שתחקירי העבר התגלו כשטחיים ועם אמינות נמוכה.
בצבא מסבירים שמטרת התחקירים, להפיק לקחים שנדרשים באופן מיידי לכל גבולות המדינה, ולצורך שיפור המצב גם בלחימה הנוכחית בעזה וזו שאולי תהיה בלבנון. התחקיר יבדוק את קרבות הטיהור שהיו בעוטף עזה בין 7-10 באוקטובר עד החזרת השליטה ביישובי הדרום, תחקור קרבות ואירועים מרכזיים, תהליך גיוס מילואים, איסוף ופינוי חללים, רציפות התפקוד וההסברה.
בפיקוד הדרום יתמקדו בלב האירועים והזמן שקדם ל-6 באוקטובר, המודיעין והערכות אופרטיבית והתפיסה מבצעית. כפי שפרסמנו בעבר, לצד גודלו של הכישלון המודיעיני ישנו הכישלון של ההגנה, עד כדי כך שאוגדת עזה קרסה ונכבשה. כישלון לא פחות גדול מזה המודיעיני, שקרה כפי שאומרים גורמים בצה"ל בגלל צורת ההגנה והעובדה שעל 65 ק"מ של גבול הגנו רק 600 חיילים ו-12 טנקים.
צה"ל יבחן את הלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר, את קרבות ההגנה והחזרת השליטה על מנגנוני העוטף, המפקדים שפיקדו על הכוחות. מפקדים בדרגת אל״מ יתמקדו בקרבות מרכזיים שהיו להם. התחקיר גם ישים דגש על שיח עם התושבים באזור, להם יש ביקורת מאוד קשה על תפקוד הצבא, גם אחרי שהכוחות הגיעו ליישובים.
בצבא אומרים שלמרות האתגר ולנוכח התובנות והביקורת תצא גם פנייה לכל הישובים שהיו בהם קרבות, על התחקיר ועל כך שכל אחד ברמה מסוימת יוכל למסור את המידע שאספו בהקשר לקרבות. ומבטיחים שזה לא יהיה תחקור של צה״ל עם עצמו.
בשבועות האחרונים כל מפקדה ראשית אישרה מפת תחקירים אצל הרמטכ"ל, והם יוצגו בסוף התהליך לרמטכ״ל. תהליך זה צפוי להסתיים בסוף יוני השנה, בהתאם להערכת המצב המבצעי. בין השאר, התחקירים נשענים על מקורות מבוססים והם יתבצעו ע״י פנייה לכלי התקשורת וכלל האזרחים, יחד עם עדויות ויזואליות.
מוקדי התחקיר של צה"ל כוללים את התפתחות התפיסה מול עזה החל משנת 2018 והמודיעין ותפיסת האויב משנה זו. המודיעין ותהליך קבלת ההחלטות ב-7 באוקטובר ובימים שקדמו למתקפה. אירועי 7 באוקטובר מפרוץ המלחמה ועד החזרת השליטה, כשלצד מוקדים אלה יבחנו את תהליך גיוס המילואים, יתחקרו אירועים וקרבות מרכזיים במלחמה, המענה הלוגיסטי, אורך הנשימה ועוד.
מנגנוני התחקיר כוללים תחקיר פיקודי של מפקדי האוגדות שהוקפצו לגזרה בימים הראשונים ופיקדו על הקרבות. בנוסף, לכל קרב שהיה בקיבוצים ויישובי העוטף, מונה קצין בדרגת אל"מ או סא"ל, שיהיה אחראי לתחקיר הקרבות שם ותחקור של הקרבות בחמשת מוצבי צה"ל שהלכה למעשה קרסו ונכבשו על ידי הנוח'בות.
בנוסף יהיה תחקור אוגדתי של התמרון הקרקעי, עם לקחים והמלצות לבניין הכוח, מה שאמור להשפיע על מפת כוח האדם בצה"ל, אימונים והרכש הביטחוני. תחקיר זה יבוצע על ידי מפקדי אוגדת עזה ואוגדות 99, 36, 98, 162 ו-252, שיתחקרו את כלל המסגרות שפעלו תחת פיקודם, כולל אלה שלא היו אורגניות.
באגף המודיעין של צה"ל נקבע שכל יחידה תתחקר ברמתה, בהתאם לדגשים שניתנו על ידי הרמטכ"ל הלוי, שאלות ועקרונות שנקבעו. שם יתחקרו את העשור שקדם למלחמת חרבות ברזל ועד לתמרון הקרקעי, כולל.
פרק נוסף יהיה על חיל האוויר, שם יבדקו את התהליכים שהובילו לתפקוד חיל האוויר ביממה הראשונה למלחמה והפעולות שנעשו במהלכה, ואותו יוביל קצין שלא היה לו תפקיד ב-7 באוקטובר. חלק זה בתחקיר יבחן את השתתפות כלי הטיס בלוחמה הקרקעית, יצירת תמונת המודיעין, הגנת שמי המדינה, ההתמודדות עם ההפתעה, השליטה המרכזית ותהליך קבלת ההחלטות. פרק נוסף יבחן את תפקוד חיל האוויר במלחמה עד היום, כולל הממד האווירי בתמרון הקרקעי, אורך נשימה ועוד כולל בניין הכוח למלחמה ואפקטיביות החימוש.
בחיל הים יתחקרו את ההגנה, המודיעין והפעלת החיל בפרוץ המלחמה, כשאת זה יוביל מפקד חיל הים בעצמו. מפקד חיל הים יהיה זה שאחראי גם על תחקור התפיסה הביטחונית-ימית מול רצועת עזה. ובנוסף יתחקרו את נושא האחזקה והפעלת צוותי ההתערבות.