המיזם שיאפשר לאתר מראש תקלות בטנקים של צה"ל ולחסוך כסף. בצה"ל מעדכנים על התקדמות במיזם שנקרא "מנגינה", רכיב שבעזרת יכולות ניתוח קול, מסוגל לגלות תקלות על פי רעשים חריגים במנועי רכבים ממוגנים וטנקים. בכך צופים בצבא שתקלות רבות ימנעו, הרצף המבצעי של כלים רבים ישמר וכספים רבים המושקעים בתיקונים יחסכו.
"הפרויקט הגיע מתוך שאיפה להטמיע תהליך חדשני שנקרא אחזקה חזויה", מסביר רס"ן אביחי עמר, מוביל הפרויקט. "לעולם האחזקה יש שני צדדים - מונעת ושבר. אחזקה חזויה היא אחזקה מונעת, בדומה לטיפול 10,000 של רכב במוסך שימנע תקלות עתידיות. אחזקת שבר נעשית בדיעבד - לאחר שכבר קרה משהו לרכב".
רס"ן עמר, רמ"ד מחקרי מידע לוגיסטי ביחידת שחר, מאגף התקשוב וההגנה בסייבר, ממשיך ומסביר כי ככל שהתפתחו יכולות ניטור מתקדמות יותר, ניתן ליישם יותר בקלות אחזקה חזויה, לדוגמא - זיהוי אוטומטי של התחממות יתר במנוע, שמעידה על מחסור בשמן. זוהי שיטה חדשנית לאיתור תקלות, גישה שהתפתחה בעולם האזרחי והיזמים רצו להכניס לצבא.
"יזמי המדור ירדו לשטח ונפגשו עם נגד ותיק מאוד בשריון (כיום משוחרר) בשם גונני, שהיה אחראי על תחום האחזקה של הטנקים", משתף רס"ן עמר. "הסיפור עליו היה שהוא שומע את הטנקים ו"מבין" אותם. הוא היה מסוגל לזהות בעיות בטנק על סמך שמיעה, ולהבדיל בין סוגי בעיות על פי סוגים שונים של רעשים, שהם אחד הגורמים הראשוניים שמעידים על היווצרות תקלה".
רס"ן עמר מוסיף כי גונני ידע למשל לתאר רעש של פריקת חולית זחל, וכיצד הוא שונה מרעש של עירוב שמן ומים. ביחידת שחר אמרו לעצמם שאם בן אדם יכול לשמוע ולהבדיל בין הרעשים, ניתן ללמד מכונה לזהות את הרעשים האלו וכך, למנוע תקלות מבעוד מועד.
"הרעיון קיים בתעשייה האזרחית כמה שנים", ממשיך רס"ן עמר. "תוך כדי חיפושים נחשפו אנשי היחידה לתחום "ניטור אולטרסוני". טווח תדרים גבוה מהשמיעה האנושית ומיקרופון שבנוי כך שיודע לקלוט את התדרים ולנתח אותם, בעזרת בינה מלאכותית. מחקרים שנעשו קיבלו אחוז גבוה מאוד בהצלחת חיזוי התקלות עם הטכנולוגיה הזו".
אנשי היחידה חברו עם הרעיון הראשוני ליזם מחברת סטארטאפ בשם Bernoulli.Al שעוסקת בתחום. יחד הצליחו לייצר ניסוי של ממש בתנאי מעבדה. מהלך הניסוי עבד כך: הם לקחו מנוע של טנק, התמקדו בחלק הנקרא ממסרת (תיבת ההילוכים). מנוע אחד היה חדש כמעט לחלוטין, עם פחות מ-10 שעות נהיגה, והשני ישן ומשומש, עם מעל 1,000 שעות נהיגה.
"אובחנו אורכי גל שנשמעו אחרת בתדרי ניטור אולטרסוני, בהם אפשר להבדיל בין גיל ובין בלאי של ממסרות", התייחס רס"ן עמר לתוצאות הניסוי.
פרוץ מגיפת הקורונה והסגרים יחד עם עניין בירוקרטי של הכרה בחברת הסטארטאפ ברנולי כספק רשמי של צה"ל, הביאו לעצירת הניסויים. בימים אלו החברה הוכרה כספקית והפרויקט הותנע מחדש.
המיזם נמצא כיום בשלבים הראשונים של הוכחת יכולת, המינימום ההכרחי של תכונות כך שיהיה ניתן להשתמש בו. השלב הבא של הניסוי הוא טנק נוסע, בשילוב רעידות, קפיצות ורעשי רקע. בנוסף, עליהם לייצר מספיק נתונים של טנקים ולאסוף קולות שונים עם תקלות שונות, כדי ללמוד את המכשיר לזהות אותן.
"זהו מוצר שמטרתו העיקרית היא מישוב ועלות פיתוחו זולה מאוד. טיפול במנוע מקולקל עולה המון כסף. הפרויקט עולה גם כסף, בטווח הארוך ישתלם מאוד כלכלית לצבא", אומר רס"ן עמר. "הכנסת המיזם לשטח היא עניין של שנתיים-שלוש, עד שיוטמע בכל הטנקים והחטיבות".
לפרויקט שותפים בצה"ל רפ"ט רשות פיתוח טנקים בחט"ל – חטיבה טכנולוגית ביבשה, ובמשרד הביטחון מחלקת מנת"ק, שאמונים על פיתוח הכלים של צה"ל.