ימים אחדים אחרי שחוסל בדמשק בכיר כוח קודס מוחמד-רזא זאהדי בתקיפה שמיוחסת לישראל עזבה את האזור ספינת הריגול של איראן שסייעה לחות'ים לתקוף ספינות בים סוף ובמפרץ עדן. בשבוע שעבר היא שבה הביתה, למוקד שבו שהתה לפני כן, למצר הורמוז הסמוך לחופי איראן, לפי דיווחים זרים. לאחר המתקפה חסרת התקדים של הרפובליקה האיסלאמית על ישראל, שכללה שיגור של יותר מ-300 טילים וכטב"מים, נראה שהייתה לטהראן סיבה לחשוש שישראל תפגע ב"בהשאד" – שנחשבת מבחינתם לנכס חשוב באזור, עד כדי כך שהחליטו לנקוט צעדי מנע.

קו החוף של איראן משתרע על פני יותר מ-3,000 ק"מ. הוא נחלק בין אזור המפרץ הפרסי ומפרץ עומאן במערבה ובדרומה ובין אזור הים הכספי בצפונה. כיום ניצבות שתי משימות מרכזיות לנגד חיל הים של משמרות המהפכה (IRGCN): הגנת החופים ושמירת גבולותיה הימיים של הרפובליקה – וביסוס שליטתו באזור מפרץ עומאן ומצר הורמוז. החיל מופקד גם על הגנת תשתיות הפקת האנרגיה, על מתקני הגרעין באזור החוף ועל מניעת ההברחות.

חלוקה לאזורים - חיל הים של משמרות המהפכה
חמישה מרחבים ימיים, מטרה אחת: העמקת השליטה האיראנית

תהליך ההתפתחות וההתעצמות של חיל הים של איראן הוביל לכך שמשרתים בו כיום כ-25 אלף איש, על פי ההערכות, והם פרוסים בין הגזרות, המפקדות והיחידות השונות בלב המפרץ הפרסי. "כדי לשפר את יכולות הפיקוד והשליטה של החיל חולק המרחב הימי שלו לחמישה מרחבי פעולה גיאוגרפיים", מסביר בועז שפירא, חוקר משמרות המהפכה במחלקת המחקר של מרכז עלמא המתמחה במחקרי ביטחון בזירת הצפון.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן 

"לרשות כל מפקד מרחב עומדים כמה בסיסים, נמלים ויחידות שונות תחת פיקודו. הן כוללות, בין היתר, הגנת חופים, טילי חוף–ים, יחידות הגנה אווירית (הגנ"א), כלי שטח ועוד", מציין החוקר. הדוח שכתב שפירא הוא חלק מפרויקט גדול המתנהל במרכז עלמא על כלל זרועות משמרות המהפכה, שנועד למפות ולהנגיש את המידע הקיים בנושא.

בעשור האחרון החלו משמרות המהפכה לבסס את השפעתם גם בזירות רחוקות יותר, ובהן הים הערבי, ים סוף והים התיכון. איראן לא מסתירה את כוונותיה בנושא זה ובכיריה הצהירו על כך פעמים רבות. "הפעילות הזו מתבצעת בשני רבדים – הראשון נסמך על מעשים גלויים, בעיקר פעילות של ספינות טילים, משחתות וספינות סיוע ששומרות על חופש השיט בים סוף ובים הערבי", מציין שפירא.

הרובד השני בפעילות הימית של משמרות המהפכה הוא סמוי. "הוא מתבסס על ספינות הפועלות בכיסוי אזרחי ובשמות המשתנים מפעם לפעם. לרוב מדובר בספינות מטען ומכליות שעברו הסבה ובפועל הן בסיסי צבא צפים. על ספינות אלה הותקנו מערכות ניטור ואיסוף מודיעין וחלקן צוידו במערכות נשק שונות כגון טילים נגד ספינות, טילים נגד מטוסים (נ"מ), סירות מהירות, מנחתי מסוקים, כטב"מים ועוד", מוסיף שפירא.

כוחות חמושים איראנים השתלטו באמצעות מסוק על ספינה  (צילום: AP)
טרור בלב ים: השתלטות כוחות איראניים על ספינה במצר הורמוז | צילום: AP

לצד זאת, איראן משתמשת גם בספינות מטען ומכליות איראניות אזרחיות, תמימות לכאורה. הן מובילות סחורות ומטענים לגיטימיים, במסגרת פעילותם של קווי הספנות המסחריים של הרפובליקה – ובמקביל מסייעות למאמץ הצבאי של הרפובליקה האיסלאמית באמצעות העברת אספקה, דלק, כוח אדם ואמצעי לחימה. הציוד הצבאי מועבר דרך אותם כלי שיט לאותם בסיסים צפים, וגם ליעדים אחרים.

המפקדה הראשית של IRGCN נמצאת בבסיס בנדר עבאס שלחופי מצר הורמוז, תחת פיקודו של עלי-רזא תנגסירי, המכהן בתפקידו מאז אוגוסט 2018. תנגסירי, שנולד בשנת 1962 במחוז בושהר במערב המדינה, שימש מפקד מרחבי הים של צפון המפרץ הפרסי ושל אזור מצרי הורמוז עד שנת 2009, אז מונה לסגן מפקד חיל הים של משמרות המהפכה. בדומה לבעלי תפקידים אחרים במשטר האיראני, גם עליו הוטלו עיצומים מטעם ארה"ב ומדינות אחרות.

בנדר עבאס – מצר הורמוז

המרחב הימי הזה נחשב לגדול בחמישה והוא חולש על אזור מצר הורמוז. הוא נועד בעיקר לפיקוח ושליטה של איראן על השיט במצר, הנחשב לאזור אסטרטגי בשל חשיבותו לסחר הימי העולמי בנפט ובגז. הוא אף משמש להגנה על אזור נמל בנדר עבאס, מוקד יצוא חשוב של איראן. מאז שנת 2016 מפקד על המרחב הגנרל עבאס ר'ולמשאהי ומפקדתו נמצאת בנמל שהיד באהונר, הסמוכה לבנדר עבאס.

בסיס בנדר עבאס
המפקדה הראשית של חיל הים של משמרות המהפכה

"חשיבות המצר לתנועת השיט העולמית אפשרה לאיראן לנצלו כמנוף לחץ כנגד הקהילה הבין-לאומית לצורך השגת מטרות ויעדים איראניים. הדבר מתבטא בפעולות של השתלטות על ספינות סוחר ומכליות נפט, ובאיומים החוזרים והנשנים לסגור את המצרים לשיט בין-לאומי. טהראן נוקטת צעדים דומים גם במצר באב אל-מנדב (בין אסיה לאפריקה), שם היא מפעילה את כוחות החות'ים, שפוגעים בספינות העוברות בו", מדגיש שפירא.

בושהר

מרחב זה אחראי למרכז המפרץ הפרסי ולצפונו. הכוחות המוצבים בו פועלים בעיקר להגן על תחנת הכוח הגרעינית בבושהר ועל האי ח'ארג – מנמלי יצוא הנפט החשובים ביותר של איראן במפרץ הפרסי. מפקד המרחב מאז 2017 הוא רמזאן זיראהי ומפקדתו ממוקמת בנמל בושהר.

צפון המפרץ הפרסי

בקצהו הצפוני של המפרץ הפרסי פועל מרחב שאחראי לאבטחת הגבול הימי המשותף של איראן, עיראק וכווית, ובפרט באזור שט אל-ערב (נהר שנוצר מהתמזגותם של נהרות הפרת והחידקל). אזור זה היה נקודת חיכוך של ממש בין טהראן לבגדאד לאורך השנים. מפקדת המרחב ממוקמת בנמל מאהשהר בצפון המפרץ הפרסי ובראשה עומד ידאוללה באדין, שמונה לתפקידו בשנת 2016.

מרכז המפרץ הפרסי

המרחב הימי הרביעי משתרע על השטח שבין בושהר בצפון לאי כיש בדרום. מפקד המרחב מאז 2016 הוא מנסור רוואנכאר ומפקדתו שוכנת בנמל עסלוויה. הכוחות במרחב אמונים על שמירת תשתיות הגז ושדותיו, שכן באזור הזה נמצא "דרום פארס", שדה הגז הגדול מסוגו בעולם, שאותו חולקת איראן עם קטאר.

מרחב האיים

המרחב החמישי שולט על השטח הימי שממערב למצר הורמוז, שהיה בעבר חלק מהמרחב הראשון, אך פוצל ממנו ותחומי שליטתו הם בין האי קשם והאי כיש. הוא כולל את האיים אבו מוסא, סירי, טונב הגדול וטונב הקטן, אלא שבאשר לשליטה בהם קיימת מחלוקת בין איראן לבין איחוד האמירויות. המפקד שאמון על המרחב הזה הוא עלי עוזמאי ומפקדתו סמוכה לנמל לנגה.

האקדמיה הימית של משמרות המהפכה

האקדמיה הימית של משמרות המהפכה היא מרכז ההכשרות הימיות של החיל. אף שעיקר פעילותו במפרץ הפרסי, האקדמיה שלו ממוקמת דווקא על חוף הים הכספי, בעיירה זיבאכנאר שבצפון איראן, כ-240 ק"מ מצפון-מערב לטהראן. מאז שנת 2019 מפקד עליה עבדול-רזא דבסתאני.

עבדאלרזא דבסתאני, מפקד האקדמיה הימית
עבדול-רזא דבסתאני, הקצין שמכשיר את חיל הים של משמרות המהפכה

מרכז האימונים וההכשרות החל לפעול כבר לפני יותר מעשור, בשנת 2013. במהלך 2017 אוחדו תחת האקדמיה כלל בסיסי ההדרכה של IRGCN, והם מכשירים את אנשי החיל במקצועות השונים – מרמות הבסיס ועד קורסי פיקוד מתקדמים לקצינים. אלו כוללים, בין היתר, את אנשי הצוות בספינות, מפעילי מערכות נשק, מפעילי כטב"מים, טייסים ולוחמי קומנדו. מסלולי ההכשרה כוללים שיעורים תיאורטיים לצד התנסויות בשטח לאורך כל תקופת ההכשרה, ובסיומה מפוזרים החניכים לגזרות הפעילות השונות.

"יחידה 8030 בכוח קודס פועלת גם מחוץ לאיראן ומסייעת לחיזבאללה, לחות'ים ולארגונים אחרים בצורה ישירה במדינותיהם"

שפירא מצביע על כך שעל פי דיווחים שונים, "משמרות המהפכה מכשירים באקדמיה הימית מיליציות וארגוני פרוקסי הנתמכים בידי טהראן. בראשית 2020 הוכשרו באקדמיה הימית כ-200 לוחמים חות'ים, וכמה חודשים לאחר מכן, ביולי 2020, אומנו במקום לוחמי מיליציה שיעית מעיראק, לפי הדיווחים".

הקצין האחראי להכשרת הכוחות השלוחים באקדמיה הימית הוא חסין-עלי זמאני פז'וה, אך נראה כי בפועל היא מתואמת ומועברת בידי יחידה 8030 בכוח קודס. ההכשרות האלו, שנמשכות לרוב כחצי שנה, מתרחשות במתחם ייעודי, מבודד וממודר בתוך האקדמיה. במסגרת האימונים מוכשרים אנשי המיליציות בירי טילים נגד ספינות, בהטסת כטב"מים, בצלילה, בחבלה, בהנחת מוקשים, בהשטת כלי שיט שונים ועוד.

"יחידה 8030 מתמחה בפעילות בתווך הימי ואנשיה אחראים לאימון כוחות ולפיתוח יכולות הציר השיעי בתחום הימי. היא מעורבת גם בהעברת נשק, מערכות וידע לארגונים ולמיליציות השונים. אנשיה פועלים גם מחוץ לאיראן ומסייעים לחיזבאללה, לחות'ים ולארגונים אחרים בצורה ישירה במדינותיהם", אומר שפירא, שעוקב אחר פעילותה.

הסבת ספינות אזרחיות לשימוש צבאי

בעשור האחרון, במסגרת פעילותה בזירה הימית, מפעילה טהראן כאמור כמה בסיסים צפים בכסות של ספינות אזרחיות. הסבת ספינות מטען ומכליות אזרחיות לשימושים צבאיים נובעת בין היתר מצרכיה הצבאיים המיידים של הרפובליקה, מאופי פעולתה בזירה הימית ומהעובדה שבנייה ותכנון של ספינה חדשה הם יקרים, ארוכים ומסובכים הרבה יותר מהסבה של ספינה קיימת.

סביז

ספינת מטען באורך 174 מטר שעברה הסבה בידי איראן במספנות בנדר עבאס. היא עגנה במים בין-לאומיים מול חופיה המערביים של תימן מסוף 2016 ועד לאפריל 2021, והכיסוי הרשמי לשהייתה במרחב זה הייתה סיוע לפעילות האיראנית נגד פיראטים במצרי באב אל-מנדב. דיווחים זרים מצביעים על כך שהיא שימשה בסיס צף בשירות משמרות המהפכה.

"נוכחותה של סביז באזור תימן נועדה כנראה להשיג שתי מטרות מרכזיות. הראשונה היא סיוע מודיעיני, לוגיסטי ואופרטיבי למורדים החות'ים בתימן ולקבוצות שונות באפריקה. השנייה היא פיקוח על הכניסה למצר באב אל-מנדב ועל היציאה ממנו", מבהיר שפירא. אזור זה הוא נתיב בעל חשיבות אסטרטגית למסחר הימי העולמי, מפני שהוא מנקז אליו את תנועת הספינות אל תעלת סואץ וממנה. בנוסף לכך, נוכחות באזור זה מאפשרת ניטור של הפעילות הימית הצבאית של מדינות שונות באזור זה, כמו ישראל, ארה"ב, בריטניה, ערב הסעודית ועוד.

פעילותה של סביז נחשפה כבר בשנת 2017, אז נצפו על סיפונה לובשי מדים וכן מערכות נשק ומודיעין שונות. באפריל 2021 נפגעה הספינה מפיצוץ מסתורי, שעל פי דיווחים מסוימים יוחס לפעילות ישראל, והיא נאלצה לעזוב את מקומה. "כמה חודשים לאחר מכן שיגרה איראן לאזור את בהשאד – ספינת מטען מוסבת אחרת – כדי להחליף את סביז. חיצונית היא דומה מאוד לסביז ושתיהן נבנו בסין, באותה מספנה", מציין שפירא.

תופעת ההסבה של ספינות אזרחיות אינה מוגבלת רק להקמת בסיסים צפים "סודיים" לכאורה, אלא יש לה גם שימושים צבאיים גלויים, בעיקר כספינות-אם לסיוע לוגיסטי בעלות יכולת שהייה ארוכה מאוד בים. הן מוסבות ומופעלות בשיתוף פעולה בין חיל הים האיראני (IRIN; זרוע הים של צבא איראן) וחיל הים של משמרות המהפכה ובאמצעות חברות הפועלות תחת חאתם אל-אנביאא, של משמרות המהפכה.

מכראן

ספינה זו, שאורכה 230 מטר, שימשה במקור מכלית נפט, עד שעברה הסבה במספנות בנדר עבאס. אחד מיתרונותיה המרכזיים הוא יכולת שהייה ארוכה מאוד בים ללא צורך בעגינה ובתדלוק. היא הושקה רשמית בידי חיל הים האיראני בראשית 2021 והוצגה כספינת סיוע לוגיסטי שבתפקידיה המוצהרים איסוף מודיעין, לוחמה אלקטרונית, פריסת כוחות מיוחדים וסירות מהירות ועוד. בנוסף, היא צוידה במנחת גדול שמאפשר שיגור כטב"מים, הנחתת כמה מסוקים והצבה של מערכות טילים שונות.

שהיד רודקי

ספינת מטען באורך 150 מטר שהוסבה לבסיס קדמי צף בידי משמרות המהפכה. השקתה הרשמית התבצעה ב-2019, אז הוצגה כספינת מודיעין וסיוע שנועדה לשפר את יכולות הפעולה ארוכות הטווח של משמרות המהפכה. שפירא מדגיש כי "רודקי שייכת ישירות לחיל הים של משמרות המהפכה ולא לחיל הים האיראני, בניגוד לספינות האחרות שהפעילה טהראן עד אז מחוץ למפרץ הפרסי. היא גם הוכרזה בפומבי כספינה צבאית לכל דבר. ניתן להניח שהספינה מצוידת ביכולות לוחמה אלקטרונית ואיסוף מודיעין וכן ביכולת לשגר כטב"מים, לצד מנחת מסוקים, אך נראה כי היא בעלת מערכות הגנה מועטות ובסיסיות יחסית".

שהיד מהדווי

הספינה שימשה להובלת מכולות ונבנתה בשנת 2000. מאז עברה הסבה לשימוש צבאי בידי משמרות המהפכה. עבודות ההסבה התקיימו בנמל בנדר עבאס, באותה מספנה שביצעה את ההסבה של מכראן. על פי הפרסומים, שהיד מהדווי נמסרה למשמרות המהפכה בראשית 2023.

מהדווי, שאורכה 240 מטר, היא הספינה הגדולה ביותר המופעלת כיום בידי משמרות המהפכה. היא מצוידת במערכות תקשורת ומודיעין, בתותחים, במנחת מסוקים, ביכולת לפרוס כלי שיט קטנים ולשגר כטב"מים. גודלה מאפשר לפרוס עליה טילי נ"מ, טילים נגד ספינות וכן טילים בליסטיים באמצעות שימוש במכולות. במהלך תרגיל צבאי שהתקיים בחודש פברואר שיגרה איראן ממכולה שהותקנה על סיפון הספינה לפחות שני טילים בליסטיים מסוג דזפול.

שהיד סיאוושי

ספינת סיוע שפועלת במגוון זירות. בין היתר נצפתה בים התיכון ובים הערבי כאשר ביצעה פעולות התגרות בספינות אמריקניות. לצד תפקידה כספינת סיוע ואספקה, ביכולתה לשאת מערכות שונות על סיפונה. ביוני 2020 פורסמו תמונות של ניסוי ירי ממערכת נ"מ שהותקנה על הספינה.

הכוחות הימיים המיוחדים במשמרות המהפכה

"איראן מבצעת פעולות גם מחוץ למימי המפרץ הפרסי, לרוב בחתימה נמוכה. רבות מהפעולות הדורשות פעולה פיזית ונוכחות של חיילים בשטח, כמו השתלטות על ספינות והנחת מוקשים, מבוצעות בידי הכוחות המיוחדים של חיל הים של משמרות המהפכה, המוכרים גם כחטיבת הכוחות המיוחדים אבא-עבדאללה או SNSF", אומר שפירא למגזין N12.

יחידה זו, שהוקמה בשנת 2006, מונה כיום על פי הערכות שונות כ-500–600 פעילים. מי שעומד בראשה הוא הוא סאדק עמוי, שמכהן כמפקדה מאז 2018. בסיס היחידה נמצא באי פארור השוכן סמוך למצר הורמוז, אלא שאנשי היחידה פרוסים לפי הצורך המבצעי ברחבי המפרץ הפרסי ומעבר לו.

מי יכול להתקבל ליחידה?

מסלול ההכשרה נמשך כשנתיים והוא פתוח רק בפני לוחמים בעלי ותק וניסיון בזרועות משמרות המהפכה. במסגרת הכשרתם מוכשרים החניכים בתחומי הצלילה, החבלה, הצליפה, הסיור, הצניחה, הפשיטה מהים, הגלישה ממסוקים, חילוץ בני הערובה, ההשתלטות על כלי שיט, הטמנת המוקשים והפעלת כלי שיט ומערכות נשק.

משימותיה הרשמיות של היחידה הן הגנה על מימי המפרץ הפרסי, אבטחת אוניות סוחר איראניות וביצוע משימות חיליות מיוחדות. במסגרת זו פעלה היחידה בים הערבי ובמפרץ עדן נגד פיראטים באזור, ולה חלק מרכזי בפעולות ההשתלטות על ספינות במפרץ הפרסי בשנים האחרונות. הפעולה המוכרת ביותר של היחידה היא ההשתלטות על שני כלי שיט של הצי האמריקני בשנת 2016 ולקיחתם של עשרת אנשי הצוות בשבי.

המלחים האמריקנים שנשבו בידי משמרות המהפכה
התיעוד מ-2016: המלחים האמריקנים אחרי שנלקחו בשבי בידי האיראנים

כדי לעמוד במשימותיו מפעיל חיל הים של משמרות המהפכה מגוון רחב של ספינות ומערכות נשק המותאמות לתנאים האלו. חלקן נקנו בידי טהראן ממדינות כמו סין, קוריאה הצפונית ורוסיה, ואילו אחרות נבנו באיראן עצמה – אם בידי העתקה ושיפור של מערכות קיימות, אם כפיתוח עצמאי מקומי.

אזרח'ש

סירת סיור מהירה נושאת טילים מתוצרת סין (C-14). מצוידת לרוב בכמה טילים נגד ספינות, תותחים וחימוש נוסף, מסוגלת לשוט במהירות של עד 50 קשר (כ-93 קמ"ש). על פי הערכות שונות, בידי איראן 10–15 כלים מסוג זה.

ספינות מסוג תונדר

ספינות סיור ותקיפה מהירות שנרכשו מסין בשנות ה-90. על פי הפרסומים, משמרות המהפכה מפעילים כעשר ספינות מסוג זה. הן חמושות בתותחים וביכולתן לשגר טילים מתוצרת איראן נגד ספינות. 39 מטר אורכן, מהירותן המרבית היא 35 קשר (65 קמ"ש) וכל אחת מהן מופעלת בידי 28 אנשי צוות. לאורך השנים ייצרה טהראן גרסאות שונות של ספינות אלו, ביצעה בהן שינויים והוסיפה להן מערכות שונות.

שהיד נזארי

ספינה מפיתוח איראני בעלת תצורת קטמרן וגוף אלומיניום באורך 55 מטר. נכנסה לשירות באופן רשמי בשנת 2016. לטענת המדינה המפתחת, טווח השיוט המקסימלי שלה עומד על 5,400 מיל ימי (כ-10,000 ק"מ) ומהירות השיוט המקסימלית עומדת על 28 קשר (52 קמ"ש). לפי מרכז עלמא, הספינה מצוידת במנחת מסוקים, ועל פי ההערכות, ביכולתה לשאת כ-100 חיילים – אך לא ברור איזה חימוש היא נושאת, אם בכלל, ואם היא מבצעית.

שהיד אבו מהדי אל-מוהנדס

זהו דגם נוסף של ספינות טילים הנבנה באיראן. אורכה 47 מטר ומהירותה המרבית 36 קשר (כ-65 קמ"ש). טווח השיוט המרבי המוצהר שלה עומד על 2,000 מילים ימיים (כ-3,700 ק"מ) וניכר כי יכולותיה פחותות בכל הנוגע לכמות החימוש, יכולת השקת הסירות, זמן השהייה בים ועוד. שטח המנחת הקיים בה לא מתאים למסוקים וככל הנראה נועד לשמש כטב"מים שונים הממריאים אנכית.

מבחינת היכולות ההתקפיות מצוידות הספינות מדגם זה בשישה משגרים של טילים ממשפחת נור וכן בשמונה משגרים נוספים, ככל הנראה עבור טילי קוסאר (שיהאב 5) או דומיהם. על סיפונה תותחים בקטרים של 20 ו-30 מ"מ. 

סירות תקיפה מהירות

לצד ספינות הסיור והטילים השונות מפעילה איראן דגמים של סירות תקיפה מהירות. אומנם חלקן מיוצרות בתחומי הרפובליקה, אך הן מבוססות על דגמים אזרחיים שהוסבו לשימוש צבאי או על סירות מתוצרת מדינות זרות. זולפיקאר, סיראז', טארק ועשורא מבוססות על סירות מהירות תוצרת אנגליה, שוודיה, וקוריאה הצפונית.

זולפיקאר
סירת התקיפה האיראנית זולפיקאר
סיראז'
קטנת ממדים, יכולת תמרון גבוהה. סירת התקיפה סיראז'

כלי שיט אלה, שאמורים להיות מופעלים במסגרת "טקטיקת הנחילים" האיראנית, שטים במהירויות גבוהות של 50–70 קשר (90–130 קמ"ש). הם מצוידים בכלי נשק מגוונים – ובהם מקלעים, רקטות, טילים נגד ספינות, טילי נ"מ, טילי טורפדו – ויש להם יכולת פריסת מוקשים. השילוב של הממדים הקטנים והמהירות גבוהה אמור לשפר את שרידות הצוותים והסירות וגם לפצות על החוסר במערכות הגנה.

צי הצוללות

לאיראן צי צוללות גדול יחסית. בשנים האחרונות, במסגרת ההתעצמות הכללית של משמרות המהפכה, נראה כי לצד חיל הים האיראני – גם IRGCN החל להפעיל צוללות וכלים תת-מימיים להובלת לוחמים.

קאדיר

צוללת קטנה באורך 29 מטרים המיוצרת באיראן. דגם זה, שנכנס לשירות בשנת 2006, מבוסס כנראה על צוללות מדגם YONO MS-29 שמקורן בקוריאה הצפונית. לצוללות אלו הנעת דיזל-חשמל ועל פי טענות איראן, הן מסוגלות לצלול לעומק מרבי של כ-200 מטר. עם זאת, נראה כי טווח השיוט ומשך השהות שלהן בים מוגבלים יחסית.

שימושן העיקרי הוא הנחת מוקשים ימיים, שיגור כוחות מיוחדים, סיור ואיסוף מודיעין. הן מצוידות בשני צינורות שיגור בקוטר 533 מ"מ ומהם אפשר לשגר טילי טורפדו, טילי שיוט וטילים נגד ספינות. עקב ממדיהן הקטנים הן נושאות שני טילים בלבד, ועל כן הן מוגבלות מאוד מבחינה התקפית. סרטונים שונים שפרסמו משמרות המהפכה מראים כי לצוללות אלו יכולת לשגר טילי שיוט מסוג ג'אסכ 2.

פאתח

צוללת חצי-כבדה המיוצרת באיראן שנכנסה לשירות בשנת 2019. אורכה 48 מטר, היא מצוידת בהנעת דיזל-חשמל ובעלת עומק צלילה מקסימלי מוצהר של 250 מטר. על פי הערכות שונות, טווח השיוט של הפאתח הוא כ-4,000 מילים ימיים (כ-7,000 ק"מ) והיא יכולה לשהות בים במשך כחודש.

גם לה יכולת הנחת מוקשים, נשיאת כוחות מיוחדים ושיגור טילי טורפדו וטילי שיוט. עם זאת, גודלן של צוללות פאתח מאפשר התקנה של ארבעה צינורות שיגור בקוטר 533 מ"מ וכן יכולת לבצע טעינה נוספת של חימוש, שאינה קיימת בקאדיר.

אל-סאבחאת

כלי תת-מימי להובלת לוחמים המיוצר באיראן ומשמש את הכוחות המיוחדים של IRGCN. משמש בעיקר לביצוע פעולות שונות בקרבת החוף, כמו משימות סיור, חבלה, מודיעין, תקיפת ספינות ונמלים וכדומה.

ובינתיים, איראן ממשיכה לסייע לחות'ים בצורה ישירה ופעילה – הן מבחינה מבצעית בהכוונת תקיפות כלי שיט הן באמצעות ארסנל צבאי רחב, שכולל יכולות בליסטיות מפותחות בדמות סירות מהירות, פריסת מוקשים ימיים והפעלת כלי שיט בלתי מאוישים. "אנחנו שומעים בכירים איראנים מצהירים על רצונם בנוכחות גם בזירות אחרות ורואים את ההתקדמות של הרפובליקה בפיתוח כלים שהפכו לאיום ממשי על תנועת הסחר הימי העולמי ועל מדינות רבות ברחבי המזרח התיכון ואף מעבר לו", מסכם שפירא ממכון עלמא.

"משמרות המהפכה הם הכוח המרכזי והמשפיע באיראן, בדגש על ההיבטים הצבאיים והכלכליים ואפילו במדיניות החוץ", אומר טל בארי, ראש מחלקת המחקר במרכז עלמא. "החשיבות של המשמרות לשלטון באיראן הובילה להפניה של משאבים רבים לארגון לאורך השנים ולפיתוח של זרועות ביטחון ומנגנוני ביטחון ומודיעין מגוונים. בשנים האחרונות, ובמיוחד בחצי השנה האחרונה מאז החלה המלחמה, אנחנו עדים למעורבות של טהראן באמצעות משמרות המהפכה בכל הנעשה סביבנו".