הדיונים על תקציב 2024 נמשכים גם היום (שני), ובצה"ל מביטים מקרוב על הכסף שיוקצב למערכת הביטחון בשנה הקרובה - על רקע המלחמה הממושכת עם חמאס. היעדים לשנה הקרובה רבים, ובצה"ל מצפים שהתקציב יהיה בהתאם. היעדים התקציביים יתמקדו בשיפור היכולות בכל החילות, וגם בקשיים שעלולים לצוץ בתוך המערכת הצה"לית ביום שאחרי המלחמה.
המלחמה עם חמאס - סיקור N12
- היום ה-101 למלחמה | עדכונים שוטפים
- טרור פסיכולוגי: פורסם סרטון של 3 חטופים בעזה
- התוכנית הגדולה של חמאס ואיראן שסוכלה
- כך הצבא מגן על יישובים מאז 7 באוקטובר
היעדים כחלק מהתמודדות עם המלחמה הממושכת
המלחמה הארוכה, שנמשכת כבר יותר מ-100 ימים, משפיעה גם על התקציב. בתוכנית התקציבית הקודמת למערכת הביטחון - התקבלו בסך הכול 64 מיליארד שקלים. אבל זה לא הספיק, ונדרש יהיה לתקן זאת. לפי ההערכות, הוצאות המלחמה יעמדו על כ-125 מיליארד שקלים עד לסוף השנה הקרובה. נדרש בין היתר להגדיל מלאים חסרים, כדי שלצה"ל יהיה אורך נשימה להמשך.
בפן המלחמתי, התקציב מיועד עבור כל החילות: היבשה, האוויר והים. בחיל היבשה, צה"ל נדרש להקים עוד שתי חטיבות שריון במילואים, ולרכוש מיירטים נוספים, נמ"רים ומעילי רוח לטנקים להישרדות הכוחות. בחיל הים, שעד היום לא נדרש להגיע לטווחי מרחק גדולים כמו עד באב אל-מנדב בים סוף, יצטרך להחזיק בסד"כ ספינות גדול יותר. בחיל האוויר, צה"ל צריך לרכוש עוד מטוסי קרב ומתדלקים. נדרשים גם חימושים מיוחדים, ועיבוי של מערך ההגנה האווירית.
מבחינה לוגיסטית, הלקח המרכזי מהמלחמה - הוא האספקה, ולכן נדרשים קווי ייצור כחול לבן. צריכים להיות קווי ייצור גדולים יותר לפגזים, פצצות למטוסים ופגזי טנקים - כשהמטרה להשאיר לישראל מלאים. זאת, כחלק מהמוכנות של צה"ל להגנה והתקפה רב-זירתית. המענה שנבנה לזה לא היה מספיק נכון: לא בסד"כ, לא ברק"ם ולא בחימושים. ארה"ב מסייעת לישראל בהשלמת פערים במלאים, אך צריך לשמור על עצמאות ייצור.
אתגר ההגנה על הגבולות
כחלק מהמוכנות לעימות רב-זירתי, וכלקח ממתקפת הפתע ב-7 באוקטובר - צה"ל יצטרך השנה להתמודד גם עם אתגר ההגנה על גבולות המדינה. ראשית, על רקע ההתקרבות של חיזבאללה לגדר - צה"ל סימן יעד להשלמת המכשול בצפון. בנוסף נדרש לשקם את המכשול בדרום שנפגע במתקפה, ובמקביל גם הקמה של מכשול בגבול ירדן.
הקשיים שעלולים לעלות בתוך המערכת
בצה"ל מסתכלים כבר לעתיד - ליום שאחרי המלחמה. נשאלת השאלה מה יעשו עם דרגי הפיקוד שעכשיו נמצאים בלחימה? כשתיגמר הלחימה, עולה החשש ממשבר גדול, שלפיו שאם החיילים לא יתוגמלו כספית - הם לא יישארו בצבא. אולי אף קצינים ברמת מ"פ ומג"ד ש"שבעו" מהמלחמה, ואולי לא ירצו להישאר. גם אגף המודיעין נמצא במשבר, ועולה השאלה איך הקצינים הצעירים יישארו כשיראו שדרגים מעליהם עוזבים את תפקידם.
זאת, בנוסף להבנה שבצה"ל יחזירו את שירות הסדיר ל-36 חודשים. ההחלטות יצטרכו להתקבל, במיוחד כשחלק מהחוזים עם אנשי קבע נחתמו לשנים קדימה.
אתגר נוסף שבצה"ל יצטרכו לתת לו מענה הוא אגף השיקום, מאחר שיש אלפי פצועים בגוף ובנפש בעקבות המלחמה ברצועה. לפיכך, יידרש להוסיף עשרות תקנים לפעילות האגף, אחרת הוא יקרוס.