כל החיילים נלחמים למען החזרת החטופים, אך חייל המילואים רפאל אליאס מושיוף ז"ל לקח זאת צעד קדימה. הוא וחבריו ליחידה צבעו את שיערם לכתום לאות הזדהות עם ילדי משפחת ביבס החטופים, שהצבע הכתום הפך להיות סמל להחזרתם.
ב-22 בינואר נפל רפאל באסון קריסת המבנים, האסון הכבד ביותר מאז הכניסה הקרקעית לרצועה, שבו נפלו 21 חיילים. רפאל השאיר אחריו אישה ותינוק. למרבה הצער, הוא שייחל כל כך להחזרתו של כפיר ביבס, התינוק החטוף בן השנה, השאיר את בנו שלו בן השנה - יתום. "החלום שלו זה היה לתת לילד שלו ילדות טובה יותר ממה שהיה לו", אומרת ז'קלין אימו של רפאל".
"הוא היה מקצוען, לא פחדנו עליו"
רפאל עלה עם משפחתו מקולומביה כשהיה רק בן 12, ושימש כאב לאחיו הקטנים. הוא טיפל בהם והגן עליהם כשאימא שלו יצאה לעבוד ולפרנס אותם. "הגענו ממשפחה קשת יום וללא שפה או כסף ורפאל בחר להתגייס ליחידה מובחרת בפלחה"ן גבעתי בכדי לשרת המדינה", מספר סטיבן אחיו של רפאל. "רפא עזר לאמא בהכול, מכסף ועד ללכת איתה לכל מקום, לנסות לתרגם לה את מה שאומרים בבנקים ובקופת החולים".
את לימודי התיכון הוא סיים עם 7 יחידות בגרות בלבד, כי נאלץ לעזור בבית. אך הוא לא ויתר על ההשכלה ואחרי הצבא התחיל מכינה בטכניון, שגם אותה לא הצליח לסיים בגלל בעיות כלכליות. בכל זאת, הוא החליט לעבוד ולחסוך כסף בשביל הלימודים. הוא סיים בהצטיינות את המכינה והתקבל ללימודי הנדסת תוכנה.
הלימודים פתחו עבורו דלת והוא התקבל לעבודה בחברת "רפאל". הוא התחתן עם הדס והקים איתה משפחה אחרי 10 שנות זוגיות. "רפאל רצה להתחתן ולהביא ילדים רק אחרי שירגיש שיש לו ביטחון בידיים, עבודה, השכלה", מספר סטיבן אחיו הצעיר. בנו של רפאל היה בן 10 חודשים בלבד כשרפאל התגייס למילואים ב-7 באוקטובר.
לאחר השבת השחורה הוקפצו למילואים גם שני אחיו של רפאל. "במלחמה בקושי התראינו", משתף סטיבן. "ב-4 חודשים האחרונים לא הצלחנו להיות ביחד שלושת האחים. במקרה הטוב שניים יצאו באותו הזמן ורוב הזמן זה לא היה חופף - רק אחד היה בחוץ".
"אחרי תקופה בעזה לכולם כבר היה קשה. הייתה לנו שיחה, הוא עם תינוק בן שנה, והוא אמר לי 'אם לא אנחנו אז מי?' - ובאותו הרגע אמרתי לעצמי 'אם הוא מדבר ככה ויש לו כבר ילד, מי אני שאתלונן בכלל?'" מתאר סטיבן בקול חנוק. "רפא היה מאוד-מאוד אחראי ומקצוען, אז לא פחדנו עליו וגם אני ודידי יצאנו שבוע לפני מעזה אז אמרנו 'טוב, הסיכויים עכשיו הרבה יותר קטנים (שמישהו ייפגע - א"מ), שניים מתוך שלושה כבר בחוץ'".
"הוא היה הבן הכי טוב בעולם. מושלם"
לאחר מספר חודשים במילואים ובזמן שבנו גם חוגג יום הולדת שנה, צבע רפאל את שערו לכתום כאות הזדהות עם התינוק כפיר ביבס שחגג יום הולדת שנה בשבי החמאס. "נושא החטופים בעזה ובמיוחד התינוקות מאוד בער בליבו של רפאל, במיוחד כי גם הבן שלו בן שנה", מספר סטיבן אחיו. "זה נגע בו".
בסוף ינואר נפל רפאל באסון הכבד ולבה של משפחתו נשבר. רפאל הקדיש את חייו למען משפחתו ועבד קשה בשביל שבנו לא יתמודד עם אותם קשיים שאיתם הוא נאלץ להתמודד. כעת מגייסים בני המשפחה כסף עבור אשתו ובנו למיזם למימון המונים שנמצא כבר בעיצומו ונקרא "ממשיכים את רפא".
לפרויקט מימון ההמונים "ממשיכים את רפא" לחצו כאן
"הוא היה הבן הכי טוב בעולם. מושלם. בן אדם טוב שאוהב לעזור לאנשים", מספרת עליו אימו ז'קלין. "היה לו חוש צדק והוא ידע להגיד מילה נכונה בזמן הנכון כדי לא לפגוע באף אחד. אדם עם הרבה שמחת חיים וחשק וכוח רצון להתפתח ולעשות דברים טובים. הוא היה רגיל לתת יותר מידי, בגלל זה אין לנו אותו יותר, כי הלב שלו גדול מידי".
"הוא אמר לי 'אין לי ברירה, אני צריך להיות בעזה. אם אנחנו לא שם, מי יהיה? אני לא חושב אפילו על הילד שלי אני חושב על הדור הבא'. בימים האחרונים כשדיברתי איתו שאלתי אותו אם הוא מפחד, הוא צחק ואמר אני לא מפחד. אנחנו אנשים מנוסים 12 שנים בצבא ובמילואים", מוסיפה אימו.
"רוצים שלהדס ולתינוק יהיה עתיד טוב יותר"
"מהיום שהוא לא איתנו אנחנו מרגישים שחסר לנו את המרכז של הבית, את העץ הגדול שהוא היה, שנתן לנו ביטחון. הרגשנו כל כך מרוצים, שלא חסר לנו כלום, ועכשיו אנחנו מרגישים שאנחנו באוויר כי היום אין לילדים שלי את האח הגדול שלהם".
"אנחנו רוצים להמשיך את החלום שלו שלהדס והתינוק יהיה עתיד טוב ושהם לא יצטרכו לדאוג לאיפה לגור ואיך לשרוד את היום כמו שלנו היה", מוסיף סטיבן אחיו. "שיקנו לעצמם בית ולא יצטרכו לשלם שכירות ולעבור ממקום למקום. שום דבר לא בא לרפאל בקלות, הכול בעבודה קשה, ועד שהוא התחיל להרוויח ולקצור את הפירות ויש לו לתת לתינוק ולאימא - כל זה נעלם ברגע. והמטרה שלנו היא לפחות את הדבר הקטן הזה שרפאל עבד בשבילו כל כך קשה בשביל הילד להמשיך לדאוג לזה".