8 שנים של תכנון והתארגנות הגיעו לקיצן בתחילת החודש כשבה"ד 7, בסיס ההדרכה של חיל הקשר והתקשוב, עבר באופן רשמי לקריית ההדרכה (עיר הבה"דים) שבנגב. הבה"ד הצטרף לבסיסי ההדרכה של חיל השלישות, הרפואה, המשטרה הצבאית והחינוך שכבר פועלים במקום מזה מספר חודשים, ובסיסים נוספים כבר נמצאים בתהליכי מעבר. אז איך לוקחים בסיס שקיים עוד מימי הבריטים ומעבירים אותו 120 ק"מ דרומה? מדובר באירוע מורכב לא רק לוגיסטית – אלא גם ואולי בעיקר רגשית עבור המשרתים בו.
"התהליך החל בשנת 2008", מספר לנו סא"ל ירון טהר, סגן מפקדת הבסיס. "היינו שותפים לכל התהליך, מאפיון הצרכים וכמובן בהיבט הטכנולוגי. זה המשיך לדיונים ואישורים, ובשנים האחרונות גם עם הדחפורים שעלו על הקרקע. בשנה האחרונה ירדנו לפרטים, מהמשאיות והקרטונים ועד כמה גלילי מסקנטייפ נצטרך". כאמור, מעל ל-1,000 חניכים שוהים בבה"ד בכל רגע נתון לצד מאות אנשי סגל.
מילא להעביר קורסיסטים צעירים, אבל להעביר אנשי קבע, לפעמים גם עם משפחות שלמות - כאן ניצב קושי עצום שירון ואנשיו נאלצו להתמודד איתו. אז איך משכנעים אנשים שמקום העבודה שלהם נמצא במרכז להעתיק את מקום מגוריהם אל יישובי הדרום? ירון מנסה להסביר: "בשלב הראשוני חלק שכרו דירות, ואני מאמין שעם הזמן הם גם יקנו דירות בדרום. צה"ל פרסם מספר תכניות דיור באזור עם סוגים שונים של הטבות עבור אנשי הקבע. כרגע זה רק השלב הראשוני, אבל מהתרשמות של בה"דים אחרים שעברו, בסך הכל אנשי קבע מאוד מרוצים מסביבת המגורים החדשה שלהם".
>> מכורים לפז"ם? הירשמו לפייסבוק שלנו
לא רק למפקדים הבכירים מדובר בשינוי של ממש. סגן לינוי גולדקורן, מפקדת פלוגת טירונים בבה"ד ניסתה לתאר לנו את התחושה: "מבחינתי, המעבר של הבה"ד הוא כמו מעבר מקיבוץ לעיר. הבה"ד היה מאוד אינטימי ואפיינה אותו אווירה של משפחתיות. קריית ההדרכה היא מקום המוני יותר", היא מספרת. "עם זאת, חשוב לי להדגיש: אנחנו לא "יורדים דרומה" אלא "עולים דרומה" – המעבר הוא חיובי והמטרה שלו היא להפריח את השממה. אולי אנחנו לא מעכלים את זה, אבל זו הגשמת חזונו של דוד בן גוריון, ומבחינתי זו המטרה הכי נעלה שיש".
לינוי מספרת על הימים הראשונים בבסיס החדש: "למדנו יחד את דרכי ההתנהלות בבסיס החדש, להתהלך עם כומתה על הראש וללכת מרחקים גדולים יותר ממקום למקום בגלל גודלו של הבסיס, דברים שלא היינו רגילים אליהם קודם".
כל מי שעבר בשערי בבסיס ההדרכה בוודאי מכיר את רנ"ג יצחק בן שושן, הרס"ר האגדי של המחנה שמשרת בו לא פחות מ-36 שנה. "למרות שעצוב לי, בסך הכל אני חושב שזה טוב לחייל", מספר רנ"ג בן שושן. "התנאים טובים יותר, כיתות הלימוד ברמה גבוהה מאוד. בה"ד 7 הוא מקום מיוחד מאוד בעיני, אבל אני מאמין שתוך שנה כולם כבר ישכחו את הבסיס הישן". עבור מי שהתחיל כחניך במקום בשנת 1979 ופיקד בדרך על כל מי שהיום מוביל את אגף התקשוב, כולל מפקדת הבסיס בעצמה וקצין הקשר והתקשוב הראשי – מדובר בשינוי של ממש. "המקום הזה הוא יותר מהבית שלי", אומר רנ"ג בן שושן. "אפשר להגיד שהשקעתי פה יותר מהבית. עם זאת, אני עדיין אלך לבקר בבה"ד בקרית ההדרכה, לפחות פעם בשבוע".