בחיל הים ממשיכים בבדיקת אירוע הסירה שנמצאה ללא אנשים באזור נתניה. בין השאר בודקים בתחקיר מדוע מערך הבקרה והבט"ש לא איתר את הסירה הלא קטנה כשזו הטלטלה בים זמן ממושך וחדרה למרחב הימי של ישראל עד שהגיעה לחוף, כשגם שם היא נמצאה במקרה על ידי עובדי אגף החופים של עיריית נתניה, במסגרת הסריקות היומיות.
מדובר בתחקיר חשוב לנוכח ההבנה שבמקרה אחר זו יכולה להיות סירת מחבלים או הברחה של אמצעי לחימה לארגוני הטרור. ההערכה של גורמים במשטרת ישראל שבכל שנה יש בין 15 ל-20 כניסות לא חוקיות מהים שלא מתגלות, לרוב הברחות או של מהגרים. גורמים בחיל הים שוללים את הנתון הזה בתוקף וטוענים כי עומד על אפס כניסות שאינן מתגלות.
לחיל הים הישראלי יש לאורך החופים מערך שליטה ובקרה משוכלל הכולל מכ"מים ואמצעי גילוי מסוגים שונים. המערך הזה נשלט על ידי בקריות שליטה ימית וקציני שליטה שעוברים הכשרה ארוכה. כמעט 200 ק"מ של חופים מתחלקים בין מוצבי שליטה אזוריים בבסיסי חיפה, אשדוד ואילת.
מעבר לזה חיל הים מפעיל גם את גף סיור ימי (גס"י) במסגרתו מטוסים ללא טייס מסיירים במרחב הימי ולזה יש להוסיף גם את פעילות הבט"ש השגרתית של ספינות החיל, שאחת מהמשימות העיקריות שלהן היא סיכול חדירות מהים.
על פי הנהלים כל ספינה שמתקרבת למים הטריטוריאליים של ישראל חייבת לדווח על כך עוד לפני הכניסה. אחרת מערך השליטה והבקרה של חיל הים מזניק לעברה את ספינות הבט"ש. הזנקות כאלה הן עניין שבשגרה, כשלרוב האירועים האלה מסתיימים בלי כלום.
במקרה של ספינת המהגרים הריקה, גם זה לא קרה כי היא לא אותרה. גורמים בחיל הים טענו שהיה קשה לגלות את הספינה בגלל גודלה וגם כי הייתה ריקה מבני אדם ונשק, לכן לא פלטה חום והתגלתה על ידי אמצעי הגילוי. אולם גם בתוך חיל הים יש מי ששולל את הטענה הזו.
מערך הגילוי של חיל הים כולל מגוון רחב של אמצעי גילוי, ולא רק תרמיים המזהים הבדל בין חום לקור. המכ"מים של חיל הים אמורים ויודעים לזהות גופים קטנים יותר מהסירה שהגיעה לישראל, במיוחד לנוכח העובדה שהיה לה מנוע ופריטים נוספים שהיו אמורים לאפשר את הגילוי.
לכך יש להוסיף את הערכה שהיא הטלטלה עד לחוף ללא הכוונת אדם, עם זרמי הים ובמשך שעות ארוכות אם לא מעבר לזה. כלומר, לצד הבקרה גם מערך הבט"ש שמציב ספינות סיור בנקודות שונות אמור היה לאתר את הסירה.
אותן ספינות בט"ש נשלטות על ידי מערך השליטה והבקרה שמזניק אותן לכל אירוע חשוד, ובנוסף משמשות בעצמן כנקודת גילוי וסריקה לאיתור אירועים וספינות חשודות עם מערכות המ"ם והאמצעים שעל הסיפון שלהן ומעבר לטכנולוגיה גם סריקה בעין.
רק בינואר האחרון, חיל הים דיווח על מבצעיות מערכת השו"ב (שליטה ובקרה) החדשה שלו אחרי פיתוח של ארבע שנים והשקעה של מיליוני שקלים. שדרוג זה נועד בעיקר לבניית תמונה ימית ואווירית גם בטווחים רחוקים מהחוף. מערכת זו אמורה לייעל את אופן בניית התמונה הימית וסיווג המטרות.
תגובת דובר צה"ל: "הנתונים המצויים בצה"ל בנוגע לחדירות מהים הינם: 2020 - שני ניסיונות שסוכלו, 2021 - שני ניסיונות שסוכלו, 2022 - ניסיון אחד שסוכל, 2023 - שני ניסיונות מתוכם סוכל אחד. הנתונים שהועברו למרכז למדיניות הגירה ישראלית, במסגרת בקשת חוק חופש מידע, שגויים. אנו מצרים על הטעות והפער מצוי בבדיקה".