מבין כל גזרות הצבא גבול ישראל-מצרים נחשב לשקט ופחות מאיים. אולם זה רק כלפי חוץ. בצבא יודעים לומר שמדובר בגבול "חם" שההיסטוריה שלו רוויה בהברחות אלימות של עבריינים מצרים וישראלים, שמשתפים פעולה עם ארגוני הטרור. גבול שלאורך השנים גם ייצר לא מעט פיגועים קשים, מה שגרם לצבא לשלוח לשם את הגדודים הסדירים המעורבים, כוחות שריון וגם יחידות מיוחדות.
עם חתימת הסכם השלום עם מצרים ובהמשך עם ירדן, צה"ל הוציא כוחות גדולים שהיו פרוסים בגבול ובהמשך גם סגר לא מעט יחידות. לאורך השנים גם לא הייתה גדר משמעותית לאורך הגבול הארוך.
בשעות הצהריים במהלך הסריקות, הכוח זיהה את אותו המחבל בשטח ישראל והתפתחו חילופי אש בינו לבין הכוח. הלוחמים והמפקדים חתרו למגע, ירו והרגו את המחבל. במהלך חילופי הירי נהרג לוחם צה"ל ונפצע נגד צה"ל באורח קל>>
כבר בתחילת שנות ה-2000, ניסו להוביל להקמה של גדר משוכללת לאורך הגבול עם מצרים, אך צה"ל התנגד למהלך. נושא הגדר עלה לכותרות במהלך שנת 2005, אז עשרות פלסטינים חדרו לשטח ישראל ממצרים. צה"ל גם טען כבר אז, שאמצעי לחימה מוברחים מסיני לישראל ומשם, לשטחים ולרצועת עזה.
היסטוריה של פיגועים
ב-3 ביוני 2006 נרשם אירוע חריג בין צבא מצרים לישראל. זה קרה כאשר שלושה חיילים מצרים חדרו משטח מצרים לישראל, ופתחו באש לעבר כוחות צה"ל. כוח שריון שהיה שם הרג שני מצרים ושלישי הצליח לברוח. במצרים טענו אז שהם ניסו למנוע הברחה ולא לפגוע בחיילי צה"ל, גרסה דומה לזו שסיפקו בפיגוע הקטלני האחרון שהיה שם השבת.
ב-2011 הייתה שם מתקפת הטרור שביצעו "ארגון הוועדות העממיות" באמצעות אזרחים ושוטר מצרי. שמונה אזרחים ישראלים נרצחו אז ועשרות נפצעו. בפיגוע נהרג צלף הימ"מ, פסקל אברהמי ז"ל. הכוחות הרגו שבעה מחבלים ובהמשך, ישראל חיסלה בכירים ופעילים בוועדות ההתנגדות העממית. אירוע זה האיץ את בניית הגדר בגבול מצרים.
בשנת 2012 החלו לבנות גדר משוכללת ומסיבית במטרה למנוע את זרם ההברחות והחדירות ממצרים, מה שמוכר בשם "פרויקט שעון החול". ב-2012, במהלך הבנייה של הגדר, שלושה מחבלים מאל-קאעידה פתחו אש לעבר עובדי הגדר והכוח שאיבטח אותם. חייל צה"ל, רב"ט נתנאל יהלומי ז"ל נהרג ולוחם נוסף נפצע. המחבלים נהרגו על ידי לוחמי קרקל ויחידה מיוחדת.
באוגוסט 2012 חדרו מחבלים מארגוני הג'יהאד העולמי, למוצב של צבא מצרים בגבול עם ישראל, הם הרגו שם שוטרים וחיילים מצרים וגנבו את הנגמ"ש שלהם. עם זה הם פרצו לתוך שטח ישראל. הם נבלמו על ידי חיל האוויר וטנקים של צה"ל. המחבלים נהרגו מבלי שהיו נפגעים ישראלים באירוע.
מהברחות לקרבות באש חיה
למרות בניית הגדר, ההברחות של סמים ונשק מסיני לישראל נמשכו. בעשור האחרון התשתית הפלילית התחברה לתשתיות הטרור, עד כדי שהפכו למקשה אחת. גם התעוזה והאלימות מצד המבריחים התגברו, עד כדי כך שכמעט כל הברחה הפכה ליום קרב בגבול מצרים.
בחלק גדול מההברחות, המבריחים הציבו חוליות רתק עם מקלעים, צלפים, מרגמות וטילי נ"ט. אלה פתחו באש לעבר הכוחות המצרים וגם של צה"ל כדי למנוע את סיכול ההברחות. באירוע דומה נפצעה מי שהייתה אז סרן ומפקדת פלוגה, אור בן יהודה.
המצב הזה הביא את צה"ל להקים את גדודי החי"ר המעורבים ולשלוח אותם לגבול ישראל מצרים. בעקבות ההצלחה שלהם, גם לגזרות נוספות. צה"ל פועל שם רוב הזמן בשיתוף פעולה עם הצבא המצרי, על כך אמר לנו בעבר אל"מ יוגב בר-ששת, אז מפקד חטיבת יואב ש"50 אחוז מהזמן שלי מושקע בתיאום עם צבא מצרים". השת"פ הזה הופך את הפיגוע האחרון למאוד רגיש מבחינה מדינית.
ארגוני הטרור בסיני, ניצלו את חוסר התפקוד השלטוני ארוך השנים של מצרים במרחב סיני כדי לגדול ולהתחמש, כשתוך כדי הם גם משגרים מסרים מאיימים לכיוון ישראל. עיקר הקשב של הארגונים האלה מופנה למלחמה עם הצבא המצרי אבל הם כבר הוכיחו שגם במצב הזה הם יודעים להכאיב לישראל.
לא מעט חלוקת קשב נדרש מהצבא, כשמטבע הדברים הפוקוס העיקרי מופנה לגזרת איראן הרחוקה, לבנון, עזה, סוריה ושטחי יהודה ושומרון. גבולות מצרים וירדן נחשבים לגבולות שלום. רק שהכל טוב ויפה עד שמגיע הפיגוע, כפי שקרה כעת.
בצבא העריכו כבר לפני שנים שהמצב בגבול מצרים יחמיר. עוד באוקטובר 2014 אמר לנו בכיר בפיקוד הדרום ש"זה (המצב בגבול) עוד יהיה יותר גרוע". בצבא מבינים שהחיבור שיש בסיני בין ארגוני הפשיעה לארגוני הטרור הדוק. ולזה יש להוסיף גם את ארגוני הטרור מעזה.
בתוך כל זה צריך גם לומר שאנשי הביטחון המצרים שפרוסים לאורך הגבול, רובם המכריע אנשי בטמ"ז, משמר הגבול המצרי, מגיעים חלקם מרקע ומקום בו מציגים גם היום את הישראלי כאויב ומי שפוגעים במצרים, פלסטינים ובאסלאם. כל אלו יוצרים מצב של שקט מתוח שעלול כל רגע להתערער.