סג"ם סוחינה, קצינת חינוך בבסיס ההדרכה של חיל התקשוב, עלתה לארץ לפני שש שנים מחצי האי קרים, אך הוריה ואחיותיה נותרו שם. "פעם הייתי מספרת לחיילות שלי שאני מקרים ואף אחד לא ידע מה זה. היום אין אחד שלא יודע. זה מאוד מוזר לפתוח רדיו בישראל ולשמוע חדשות על המקום בו גדלתי, יש בסיפוח הזה התרגשות והרבה חשש ופחד, כי זה מרגיש קצת כמו לאבד חלק מהזהות שלך. ההורים שלי לא רגילים למהומות ולצבא וחיילים שנמצאים ברחובות, אז הם חששו. אני הייתי בארץ בזמן מבצע 'עופרת יצוקה' ויודעת איך זה כשיש מלחמות, אז הרגעתי אותם שהכול יהיה בסדר", אמרה.
מנתונים חדשים של אגף כוח האדם (אכ"א) מתברר כי המקרה של סג"ם סוחינה לא חריג בנוף הצבאי. כמוה ישנם 548 חיילים בודדים שעלו מאוקראינה לישראל ובחרו להתגייס לצבא, אך משפחותיהם נשארו שם. מתוך 5,500 החיילים הבודדים המשרתים בצה"ל, עשרה אחוזים עלו מאוקראינה. ארבעים אחוז מהבודדים הם עולים חדשים, ומהם 40 אחוז יוצאי חבר העמים.
לחיילים הבודדים שהוריהם גרים בחו"ל ניתנות הטבות מיוחדות, כגון כרטיסי חיוג לחו"ל, המקנים 15 דקות שיחה חינם בחודש, כרטיס טיסה לחו"ל פעם בשירות ו"מיוחדת חו"ל", המקנה 30 ימי חופשה בשנה על חשבון המערכת לביקור המשפחה מעבר לים. כעת, חלק מהחיילים שעלו מאוקראינה מביעים חשש שלא יוכלו לבקר את משפחותיהם בתקופה הקרובה, ובכללה חג הפסח, בשל השינויים במדינה. "לפני חודשיים ביקרתי לאחרונה את המשפחה שלי בקרים, ניצלתי את כרטיס הטיסה שהצבא הקצה לי. זה היה מזל שטסתי ממש לפני שהתחילו המהומות והספקתי לחזור לארץ, כי אני לא יודעת מתי יירגע שם ואוכל לטוס שוב", הוסיפה קצינת החינוך.
"כשהייתי שם הסתובבנו ברחובות ולא היה רמז למה שהולך לקרות. אני זוכרת שטיילתי עם האחיות שלי וההורים בעיר הנמל סבסטופול והכול היה שליו. עכשיו ראיתי בחדשות שהמקום מלא בספינות צי רוסיות. אמא שלי סיפרה לי שביום הסיפוח היא נרדמה על הספה מול ערוץ הטלוויזיה שהיא רגילה לראות, וכשהיא התעוררה כל הערוצים בטלוויזיה היו אחרים. פתאום היא הבינה שהם כבר מסופחים לרוסיה. הם חוששים ממה שיקרה עכשיו, האם הם יקבלו משכורות כרגיל, האם החיים יימשכו כסדרם", תיארה.
לגבי הזהות שלה, אומרת סוחינה: "אני חושבת שאמשיך לקרוא לעצמי אוקראינית למרות שעכשיו אנחנו חלק מרוסיה, בנוסף לזה שאני קודם כול ישראלית".