לפי החוק במדינת ישראל, בגיל 18 מתגייסים האזרחים לשירות צבאי בן שנתיים עד שלוש. אבל יש כאלה שהמדים יחכו להם עוד כמה שנים: אלה הם העתודאים, שבחרו ונבחרו לדחות את השירות הסדיר ולהגיע לשערי האקדמיה הרבה לפני חבריהם. לאחר הלימודים, בנוסף לשלוש שנים בשירות חובה (לנשים וגברים כאחד), מתחייבים העתודאים לכשלוש שנות שירות בקבע.

עתודה אקדמית (צילום: דובר צה"ל)
"אם החיילים יבחרו לצאת לאחר מכן לאזרחות, עם הרבה ניסיון מאחוריהם – הם הרוויחו" | צילום: דובר צה"ל

"מסלול העתודה בצה"ל קיים כבר משנות ה-50", מספרת רס"ן חנה צירלין, ראש מדור איתור ופיתוח מקורות במנהל לכוח אדם טכנולוגי ומחקר שבאכ"א, ועתודאית להנדסה כימית מהטכניון בעצמה. "זהו המסלול המרכזי שמפתח כוח אדם מקצועי בצה"ל ובזרועות הביטחון. במסגרת המסלול, מי שמסיים כיתה י"ב ממשיך ללימודים אקדמאים, כמעט מיד, עם פתיחת שנת הלימודים באוקטובר. העתודאים משתלבים בכל האוניברסיטאות בארץ ובחלק מהמכללות הנבחרות. המקצועות הנלמדים הם רפואה, הנדסה, מדעים מדויקים, משפטים, כלכלה, פסיכולוגיה ועוד. בסוף הלימודים, משתלבים העתודאים בשירות כקצינים".

אבל איך מחליטים כבר בגיל 17 או 18 על התמקדות במקצוע מסוים, ועל שירות ארוך בצה"ל? "האמת ששואלים אותי את זה הרבה", מחייכת רס"ן צירלין, "כי מה שיש למלש"בים בראש זה שהם מתחייבים לעשר שנים קדימה לצבא. והתשובה שלי היא שכדאי להסתכל על זה בראייה הנדסית. עשר השנים הללו מורכבות משלוש שנים בחובה, שהיו עושים גם ככה; משנות הלימודים לתואר, לרוב שלוש עד ארבע, שגם כך היו קרוב לוודאי עוברים מאוחר יותר; ואז נשארו לנו רק שלוש שנות קבע, שאולי היו עושים ואולי לא. יש להם את האפשרות לעבור את שלוש השנים הללו בדרגת סרן, עם כל התנאים, וכבר בשירות החובה להתחיל ללמוד לתואר השני. הם משרתים בתפקידים הקשורים למקצוע שלמדו, תורמים לעצמם ולמדינה, ובכל מקרה, אם יבחרו לצאת לאחר מכן לאזרחות, עם הרבה ניסיון מאחוריהם – הם הרוויחו. אני לא רואה לזה חלופה".

המיון: שלב אחר שלב

איך זה עובד? כיוון שכל מי שמשתתף במסלול עתיד להיות קצין, החל מכיתה י"א נשלחים למועמדים המתאימים מבחינת נתוני הסף מידעונים הנוגעים למסלול העתודה. הכוונה למועמדים לשירות ביטחון שנקבע להם קב"א 52 ומעלה, שמתאימים לפי הקריטריונים הצה"ליים לקצונה. אלה מקבלים הזמנה לכנס ראשוני, הנערך פעמיים בשנה, בחודש יולי. מי שיגיע לכנסים יקבל מידע רב אודות כל מגמות הלימוד, וכן לגבי החיים הסטודנטיאליים שמצפים לעתודאים. הכנסים נערכים באוניברסיטת תל אביב ובטכניון, והם כוללים גם סיורים בכיתות ובמעבדות, פגישות עם דיקנים, פאנל שאלות עם עתודאים, הרצאות כלליות על המסלול ועוד.

ומה לגבי מי שהנתונים שנקבעו לו לא מתאימים לקצונה, והוא בכל זאת מעוניין להיות עתודאי?
"מי שמעוניין יכול לבקש מלשכת הגיוס לערוך מבחנים חוזרים", מסבירה רס"ן צירלין. "מעבר לכך, אנחנו בוחנים כל בקשה לגופה, כיוון שאנחנו לא רוצים לפספס אף אחד שמתאים".

כך או כך, לאחר הכנס, ועל מנת להישאר במאגר המתמיינים למסלול, יש להירשם באתר עולים על מדים למסלול העתודה האקדמית. לפי רס"ן צירלין, ההרשמה לא מחייבת את המלש"בים לדבר, ולא מונעת מהם להמשיך ולהתמיין למסלולים נוספים בצבא – אבל היא אכן קריטית להמשך הליך המיון למסלול העתודה. במסגרת ההרשמה, נדרשים המלש"בים לתעדף את מסלולי הלימוד וכן את מוסדות הלימוד.

עתודה אקדמית (צילום: דובר צה"ל)
החל מכיתה י"א נשלחים למועמדים המתאימים מבחינת נתוני הסף מידעונים הנוגעים למסלול העתודה | צילום: דובר צה"ל

לאחר ההרשמה, עורך צה"ל סינון ראשוני, במסגרתו נאמר למי שכבר יש לו ציון פסיכומטרי האם זה מספיק או שמא כדאי לו לשפרו; ומוודאים כי מי שעדיין אין לו ציון פסיכומטרי, כבר נרשם. "המועד הטוב ביותר לעבור את מבחן הפסיכומטרי למי שמעוניין להיות עתודאי הוא של תחילת כיתה י"ב, שהשנה נקבע לחודש ספטמבר", מסבירה רס"ן צירלין. "זאת גם כיוון שעיקר הלמידה למבחן תהיה בחופש הגדול, וכך אפשר גם ללמוד בנפרד לבגרויות; וגם כיוון שבמקרה הצורך, עוד יהיה זמן להיבחן בשנית. מעבר לכך, חשוב לזכור שברוב בתי הספר נערך קורס הפסיכומטרי באופן מרוכז בבית הספר, מה שמאפשר מחיר מאוד נוח לעומת מחירי השוק. עלות הבחינה והלימודים לקראתה, חשוב לציין, במימון ההורים". המועד האחרון האפשרי, לבד מבקשות חריגות, הוא מועד אפריל בכיתה י"ב.

פז

ציון הפסיכומטרי המינימלי למסלול העתודה הוא 550; מעבר לכך, נדרש ציון סף בהתאם לכל מקצוע על מנת להתקבל ללימודים כמו כל סטודנט אחר. בספטמבר, כשמגיעים ציוני הבגרות, אותם משקללים יחד עם הציון הפסיכומטרי על מנת לבדוק קבלה ללימודים, נערך למעשה הליך מיון האחרון. הצבא מקבל ממוסדות הלימוד הודעה מי התקבל ומי לא, ועורך בדיקה אחרונה על מנת לוודא שכמות והתפלגות העתודאים למגמות השונות אכן מתאימות לתכנון הצה"לי.

לימודים: כל התנאים והדרישות

מי שיתקבל לבסוף למסלול העתודה, יגיע לבקו"ם ויעבור את שרשרת החיול באוקטובר, ומיד יעבור למצב של דחיית שירות. בסטטוס הזה יימצא למשך רוב שנות הלימודים. אלה מתקיימים בקצב רגיל, כאשר ניתן לעבוד בזמן הלימודים, לטוס לחו"ל בחופשות וכו', כפי שעושה כל סטודנט רגיל.

חנה צירלין (צילום: דובר צה"ל)
"לאהוב את האתגר שבזה, ולעשות שירות משמעותי". רס"ן חנה צירלין | צילום: דובר צה"ל

העלויות הנדרשות מהעתודאי עצמו כוללות את הבחינה הפסיכומטרית, ערכות ההרשמה ללימודים והלימודים עצמם – כאשר המתקבלים למסלול שמתחילים את הלימודים יכולים לקבל החזרים עבור הבחינה וההרשמה בסכום של עד 2,500 שקל. בכל שנת לימודים, מזוכה כל עתודאי במענק של 8,500 שקל, המהווים את מרבית שכר הלימוד. במסלולים מסוימים מקבלים החזר גדול יותר, וכן יש המקבלים מלגות הצטיינות וסיוע. למגורים דואגים העתודאים לעצמם, חוץ מהלומדים רפואה במסלול "צמרת". עתודאים אלה, המיועדים לתפקידי קרביים כרופאים, מקבלים מימון מלא של הלימודים, כולל מעונות באוניברסיטה העברית ושלוש ארוחות ביום.

כל העת מלווה את העתודאים מדור עתודה אקדמית במיטב, שזמין בעבורם לכל שאלה ובקשה. "גם אם למשל צריך עוד סמסטר כדי לעמוד בדרישות, גם אם רוצים לטוס לחו"ל", מדגימה רס"ן צירלין. במקביל, החילות הרלוונטיים מלווים מקצועית את העתודאים לפי המקצועות השונים. פעם או פעמיים בשנה נקראים העתודאים לפעילויות שונות במסגרתן הם "טועמים" קצת מהצבא. העתודאים עוברים גם טירונות ברמת רובאי 02, בדרך כלל בחופשת הקיץ שבין השנה הראשונה לשנייה – כאשר מתחשבים כמובן גם במי שעוד מחכים לו מועדי ב'.

לאורך הלימודים, נדרשים התלמידים לעמוד בסף ציונים מינימלי, המשתנה ממקצוע למקצוע. "כמובן שבסוף אנשים מטפלים ולא מחשבים", מדגישה רס"ן צירלין, "ולכן, גם אם נמצאים קצת מתחת לסף הנדרש, נדבר עם העתודאים וננסה להבין מה הבעיה. אנחנו גם יודעים שלרוב הסטודנטים בשנה הראשונה קשה, כך שברור שלעתודאים, שמתמודדים עם דברים שמבוגרים מהם מתמודדים איתם, יהיה אפילו קשה יותר. אז או שמחכים סמסטר או שניים, או שמאפשרים לעתודאי לקחת פחות נקודות, להוריד קצת את העומס ולהתרגל לאט יותר. במקרים קיצוניים, חוזרים חזרה לשירות כחיילי חובה ומשובצים כמו כולם, לפי הנתונים האישיים".

ומה עם מי שמחליט באמצע התהליך שהוא לא מעוניין יותר להיות עתודאי?
"זה קורה, וזה לא רק 'עתודה לא מתאים לי'. יש כאלה שמתחילים ללמוד ומגלים שיותר מעניין אותם ללמוד משהו אחר, וזה הגיוני כיוון שהבחירה נעשית בגיל צעיר. יש כאלה שניתן להם אפשרות לעבור מגמה ולסיים תואר אחר, לפעמים נאפשר לעבור מוסד לימוד. כמובן שזה תלוי בגורמים שונים, בצורכי הצבא ובציונים שלהם. וכך גם כשמישהו שמחליט שהוא מפסיק ללמוד: אנחנו בוחנים את זה פרטנית. כשהם נכנסים למסלול, העתודאים חותמים על חוזה, ויש מקרים בהם הם צריכים להחזיר את מענק הלימודים שקיבלו. אבל כאן מאוד משנה מדוע הילד הפסיק ללמוד. יכול להיות, למשל, שקרה משהו אישי בבית. במקרה כזה אנחנו נתחשב ונבין ונאחל לו בהצלחה בשירות הצבאי, ושימצה את עצמו במקום אחר".

רופא קרבי (צילום: דן גולדנברג, מערכת את"צ)
המיועדים לתפקידי קרביים כרופאים, מקבלים מימון מלא של הלימודים, כולל מעונות באוניברסיטה העברית | צילום: דן גולדנברג, מערכת את"צ

שיבוץ: ואם התפקיד הצבאי לא נראה לכם?

בסוף הלימודים מתראיינים העתודאים לכל התפקידים שנפתחים לאותו מחזור לימוד שלהם. בעוד שהעתודאים עצמם מתעדפים את התפקידים הנחשקים בעיניהם, גם המראיינים מתעדפים כל עתודאי לפי התפקידים השונים. הנתונים משוקללים, העתודאים משובצים לתפקידים, חוזרים לשירות החיל שאליו הם משובצים ויוצאים לקורס קצינים, לרוב במהלך השנה הראשונה בשירות.

האם עתודאי יכול לסמוך על כך שכשישובץ בצה"ל, ישובץ בתפקיד שרלוונטי להכשרה שלו? יש על כך לא מעט ביקורת.
"אני חושבת שהפער בתחושת המימוש נובעת קודם כל מכך שהעתודאים עושים התמחות בתואר שהם בוחרים בעצמם, מבלי שצה"ל מחייב אותם או משפיע עליהם", מסבירה רס"ן ציטלין. "לפעמים הם בוחרים לעשות התמחות שמאוד מעניינת אותם, אבל היא פחות שימושית בצבא. לכן יש איזושהי תחושת פער שהיא לאו דווקא מוצדקת, כי התואר שלהם כן רלוונטי לתפקיד שיעשו.

"מעבר לכך, ישנה סיבה נוספת, והיא ששדרת הפיקוד הטכנולוגית בצה"ל מורכבת מעתודאים בכל הדרגות, עד דרגות בכירות ביותר. לכן הם צריכים להעשיר את ארגז הכלים שלהם במגוון יכולות מקצועיות, אקדמיות, ניהוליות ופיקודיות. בסוף, הם משרתים כאקדמאים, אבל גם כקצינים בצה"ל. וצה"ל מוודא שהתפקידים שעתודאים משרתים בהם לאורך המסלול יאפשרו להם להתפתח. לכן, יהיה עתודאי שימצא את עצמו בתפקיד שהוא יותר ניהולי, למשל לעבוד מול תעשייה אזרחית ולנהל פרויקטים. יש מי שיראה את זה כתפקיד שלא רלוונטי לתואר, אבל האמת היא שאתה רוכש יכולות שישרתו אותך בתפקיד הבא. חשוב לזכור שכמו אצל כל קצין אחר בצבא, לתפקידים יש פרקי זמן של קדנציות. אתה מסיים את התפקיד ומתקדם לבא אחריו, ומכל תפקיד תוכל לקחת איתך משהו".

שירות: מה עדיף, קריירה צבאית או יציאה לאזרחות?

ומה לגבי התנאים? המשכורת הצבאית מוגדלת באמצעות מענק עתודאי בזמן שירות החובה, מה שמכפיל אותה – אבל בכל זאת לא מקפיץ אותה למשהו שמזכיר את השוק האזרחי; ובשנות הקבע, הדבר תלוי בפרמטרים האישיים, כשהבסיס הוא משכורת של קצין בדרגת סרן. "צריך לזכור שיש בצבא מעטפת של תנאים סוציאליים והטבות, וגם אם לא רואים אותה בתלוש השכר היא בהחלט באה לידי ביטוי בכסף", קובעת רס"ן צירלין. "מעבר לבסיס, ללינה לפעמים ולארוחות, יש גם תנאי רפואה ואת מועדון הלקוחות 'חבר'.

"מעבר לכך, מהניסיון האישי, לאורך המסלול התחושה שלי הייתה שגם מבחינה כספית, ואני אומרת את זה כי אני יודעת שיש אנשים שזה מאוד חשוב להם, לא הפסדתי לעומת מה שיכולתי לעשות באזרחות. וזאת מעבר לתחושת השליחות והערכיות שבאמת אי אפשר לכמת. אני חושבת שהמסלול הזה מצוין, גם אם הוא לא מתאים לכל אחד. אנחנו נשמח לעזור ולייעץ, אבל בסופו של דבר – צריך לדעת מה מעניין אותך, וללכת על זה; לאהוב את האתגר שבזה, כי נכון שזה לא מסלול קצר. צריך לרצות לרכוש את ההשכלה הזו בגיל צעיר, ולעשות שירות משמעותי – בדרך אחרת".

למעוניינים להתמיין למסלול העתודה האקדמית:

עמוד "העתודה האקדמית של צה"ל" בפייסבוק; מסלול העתודה באתר עולים על מדים; טלפונים: 03-5690334, 03-5690186; פקס :03-5698308.

>> מנילה: המדריך המלא לשאלון ההעדפות