חייל בדיכאון (צילום: רועי ברקוביץ')
מלש"בים רבים מקבלים עזרה מצה"ל - עוד לפני הגיוס. אילוסטרציה | צילום: רועי ברקוביץ'

י' התגייס לצה"ל לפני קצת פחות מחודש. הוא נמצא כעת בטירונות 02 בבסיס מחו"ה אלון של חיל החינוך, אבל הקשר שלו עם צה"ל התחיל עוד הרבה לפני. בעקבות בעיות משפחתיות, י' מצא עצמו מתגורר בפנימייה, אך גם ממנה נשר. כך, מצא עצמו גר ברחוב.

עובדת סוציאלית בעיר שבה התגורר י' הפנתה אותו למש"קית ת"ש בלשכת הגיוס בבאר שבע. חושש, י' ניגש ללשכה – אך להפתעתו, גילה שהוא זכאי למספר הטבות, עוד לפני שכף רגלו בכלל דרכה בבקו"ם. "בשנה האחרונה הקשר עם ההורים נותק. הם לא מודעים לתהליך או לזה שהייתי צריך לגור ברחוב, הם גם לא מודעים לכך שאני חייל היום. תוך יום או יומיים הכירו בי כחייל בודד, קיבלתי מגורים בבית החייל ברמת גן, שם פגשתי אנשים טובים וסגל מצוין. זה דברים שלא מובן מאליו בכלל לבקש אותם", אומר. "לא הייתי צריך לעבוד יותר מדי קשה כדי לקבל את זה. הטבות נוספות אושרו לי מאוד מהר". י' התגייס לצה"ל לתפקיד עורפי, אך הוא מקווה בהמשך להעלות את הפרופיל ולהתגייס לתפקיד קרבי. החלום – חטיבת כפיר. "אני מקבל המון מוטיבציה מהצבא. לפני שהגעתי לבית החייל לא היו לי שום מטרות לגבי השירות הצבאי שלי, ומאז שקיבלתי את כל העזרה הזאת - אני רוצה לתרום כמה שיותר. אני בטוח שיש עוד המון כמוני".


ו-י' באמת לא לבד. זה אמנם לא חדש, אבל לא רבים יודעים שצה"ל מסייע גם למלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) שטרם התגייסו לצה"ל. רס"ן דניאלה שנקר, ראש מדור ת"ש ביחידת מיטב בצה"ל, מסבירה שהטיפול מתחיל כבר בצו הראשון – בגיל 16. "אנחנו מאתרים אוכלוסייה עם עילה לטיפול ת"ש, ומזמנים אותה כחצי שנה לפני הגיוס לראיון אישי מול מש"קית ת"ש", מסבירה. "עם זאת, שיתוף הפעולה מצד המלש"ב הוא הכרחי לצורך מיצוי הזכויות. אם הוא לא משתף פעולה אנחנו לא נפגוש אותו ולא נוכל לפתוח את הבקשות כמו שצריך".

לשכת הגיוס, ארכיון (צילום: עזרי עמרם, חדשות 2)
לשכת הגיוס תל השומר. מומלץ להציף בעיות, במידה ויש, כבר בצו הראשון | צילום: עזרי עמרם, חדשות 2

כאמור, רבים חוששים ששיתוף גורמי הגיוס בבעיות כלכליות ואישיות יפגע בשיבוץ – אבל רס"ן שנקר מסבירה שמדובר פשוט בשגיאה. "יש המון שלא משתפים מתוך פחד שזה ישפיע על התפקידים הם יקבלו בשאלון ההעדפות, אבל חשוב להבין שאנחנו נסמכים על הדיווח של המלש"בים. אם מלש"ב לא יציג בפנינו את הבעיה, אנחנו לא נדע עליה. בצו הראשון אנחנו שואלים שאלות כמו האם יש מישהו שאתה סועד אותו, האם יש בעיות עם ההורים, שאלות של כן ולא. מי שאומר כן, זה ישר 'קופץ' אצלנו ואנחנו מזמנים אותו לראיון. אני כמובן ממליצה להיות כמה שיותר פתוחים ושקופים".

במקביל, צה"ל נמצא בקשר ישיר גם עם מסגרות חינוכיות שונות, שוב, במטרה לאתר את אותם המלש"בים שזקוקים לעזרה. "יש פיילוט שמתקיים בשנה האחרונה של שיתוף פעולה בקהילה. מש"קיות ת"ש בלשכות הגיוס עובדות מול פנימיות במטרה לאתר טיפול מוקדם במלש"בים. המש"קיות מגיעות לפנימיות, מראיינות את המלש"בים ואף אוספות את האישורים הנדרשים ומגישות בקשות עבורם. המלש"ב לא מגיע לצבא בכלל", מסבירה. "המטרה היא להנגיש להם את המידע והטיפול". בעתיד, רס"ן שנקר מבטיחה שצה"ל ייצור קשר גם עם גורמי הרווחה במטרה לקבל מידע על משפחות במצוקה כלכלית ונוער בסיכון, ובכך גם לשפר את המענה. "המטרה של כולנו בסוף היא לטפל באוכלוסיות שמתגייסות באופן יעיל ומקצועי, וזאת כדי לאפשר להם לבצע שירות משמעותי בצה"ל".

>> כל המידע על אתר 'עולים על מדים'