לקראת גיוסי יולי שייפתחו בעוד כחודשיים ויצרפו לשורותיו של צה"ל את ילידי שנתון 1994, חושף ראש ענף תגבורת סדיר במיטב, סא"ל יוסי מלכה, את הביקוש לחטיבות החי"ר השונות: חטיבת החי"ר המבוקשת ביותר ממשיכה להיות חטיבת גולני, אולם היא עלולה להיתקל במתחרה שמאיצה את צעדיה. "הביקוש לגבעתי גבוה מאוד ועולה בהדרגה", מספר סא"ל מלכה.
לפי הנתונים, המוטיבציה ללחימה עולה על רף ה-70%. "בסך הכל, המוטיבציה ללחימה של שנתון 93' הייתה טובה – למעלה מ-70%. נוסף לכך, למעלה מ-50% מבני הנוער מדרגים בעדיפות ראשונה את חטיבות החי"ר", חושף הרע"ן.
לעומת זאת, במחזור מרץ האחרון של הגיוס לתפקידי לחימה, ניצב הענף בפני אתגר. "היו לנו פחות מקורות, עם גידול בצרכים המבצעיים, לצד ירידה קלה במוטיבציה ללחימה", מפרט סא"ל מלכה. "יחד עם זאת, עמדנו במשימה הן במערך הלחימה והן במערך תומכי הלחימה".
לא רק חובשי כיפות סרוגות בכפיר, אחוז גבוה של יוצאי אתיופיה בגבעתי
במחזור מרץ האחרון, ניצב דווקא מערך ההגנה האווירית (נ"מ) כיעד המבוקש ביותר לגיוס. מאז ההסלמה בדרום, אגף כוח האדם זכה לשיחות טלפון רבות ממלש"בים המעוניינים לשנות שיבוצם ולהתגייס למערך ההגנה האווירית. "הביקוש להגעה למערך עלה בעשרות בני נוער, ששואפים להגיע לכיפת ברזל", מבהיר סא"ל מלכה.
לדברי הרע"ן, לבד מהמצב הביטחוני המשפיע על המוטיבציה, הביקוש להגעה לחטיבה מסוימת משתנה גם בהתאם לסוג אוכלוסייה ולרקע שממנו מגיע המלש"ב. "קיימים מאפיינים ייחודיים של בני נוער שקובעים את העדפותיהם – לפי חלוקה טריטוריאלית במדינה או לפי השפעה בקרב בני המשפחה, החברים והסביבה הקרובה". גורמים אלה הם המשפיעים ביותר על בני הנוער, ופעמים רבות ניתן להצביע על קשר ישיר בין נטייה של בני יישוב מסוים להגיע לחטיבה מסוימת לבין שירות של בני היישוב בחטיבה, באחוזים ניכרים, בעבר ובהווה. בכל מקרה, מדגיש סא"ל מלכה כי "אנו נוטים לשבץ בני נוער באחד משלושת העדיפויות שבחרו".
עוד מספר סא"ל מלכה כי על אף שחטיבת כפיר, שהוקמה כחטיבה ייעודית ללחימה בטרור, נחשבת ליעד מבוקש על ידי חובשי הכיפות הסרוגות, הרי ש"חיילים מכל שכבות האוכלוסייה מגיעים לחטיבה, למרות החיכוך עם האוכלוסייה בשטחי יהודה ושומרון. אחוז חובשי הכיפה בחטיבה לא שונה מיתר החטיבות, למרות מה שנהוג לחשוב. אפשר לראות התפלגות נורמלית של חובשי הכיפות הסרוגות בכלל החטיבות הלוחמות בצה"ל". נוסף לכך, בשל הקושי הכרוך בשירות באיו"ש, שעשוי פעמים רבות להיות שוחק וליצור חיכוכים, נחשבת החטיבה ליעד לא רצוי לשיבוץ. "חטיבת כפיר שומרת על יציבות עם רצון גבוה מאוד לשיבוץ, והיא נותרת חזקה", הוא מדגיש.
חטיבת גבעתי, שכאמור מהווה גם היא יעד מבוקש מאוד לגיוס, מושכת דווקא רבים מבני העדה האתיופית. "ניתן לומר שהמיצוי של בני העדה האתיופית למערכי לחימה גבוה מאוד עם ביקוש גבוה, בדגש על חטיבת גבעתי. נוצר שם מצב של 'חבר מביא חבר'", מסביר סא"ל מלכה. לטענתו, חלק מהאתגרים העומדים בפני הענף הוא ליצור איזון בין אוכלוסיות מיוחדות וייחודיות בקרב החברה הישראלית בכל החטיבות הלוחמות, בכדי לא להעמיס על המפקדים טיפול בתנאי שירות, מה שכולל אוכלוסיות כמו עולים חדשים, חיילים בודדים וכיו"ב.
מערך הסייבר מבוקש במיוחד
מלבד המגמה הזו, גם המערכים הטכנולוגיים מתחילים למשוך את בני הנוער אליהם. "המערך הטכנולוגי שמושך את בני הנוער במיוחד הוא מערך הסייבר, ותפקידים נוספים שיש להם זיקה לטכנולוגיה גבוהה". נוסף לשינוי זה, צורך מבצעי שהותווה על ידי חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם באכ"א (חתומכ"א) הוביל להקמת גדוד נוסף בפיקוד העורף. "בניית הגדוד הובילה לגידול רוחבי בכמות האנשים שנשלחים לפלוגות המחץ של גדודי החילוץ וההצלה", מסביר הרע"ן.
נתון מעניין נוסף הוא יעדי השיבוץ של יוצאי המכינות הקדם צבאיות. "אנו משתדלים לבוא לקראתם בתהליכי השיבוץ ככל שניתן", מספר סא"ל מלכה. לדבריו, היעדים המועדפים על יוצאי המכינות אינם דווקא בחטיבות החי"ר. "אנו למדים שבוגרי המכינות נמצאים דווקא במערכים האלה, בדגש חזק על חטיבות השריון".