לקראת בואו של הגיוס המיוחל, מוצא עצמו המלש"ב, נערך ליום בו יעלה על האוטובוס בבקו"ם וייסע אל עבר בסיס הטירונות, אי שם בשומקום. ההכנות ליום זה מסתכמות לרוב בהכנת תיק ענק ובמסיבת פרידה מהחברים. אולם, אף טירון עתידי לא נערך לאותם מושגים, נהלים וחוקים, שיכנסו מעתה לחייו ולא ירפו ממנו, לפחות עד שיסיים את הטירונות ויתחיל בשירותו הסדיר. ריכזנו עבורכם את הפקודות והנהלים שתשמעו ללא הרף רק בטירונות ובקורס, כי יש דברים שרק צעירים שומעים.

חייל במסדר - טירונות מבט מבפנים (צילום: עודד קרני)
דברים שקורים רק בטירונות: לעמוד באמצע כיתה בדום מתוח ולצעוק הקשב | צילום: עודד קרני

הקשב המפקד!

אין צעיר שלא יודע ש"ההקשב" יעלם מחייו באותה המהירות שבא הגיע. אלה מכם שכבר החלו בשירות הסדיר, יודעים שגם אם ירצו לפנות אל הרמטכ"ל, הם לא באמת יצטרכו לעמוד בתנוחת הקשב, לומר "הקשב הרמטכ"ל", ורק לאחר מכן להגיד את דבריהם. כך, כחלק משגרת החדרת המשמעת בטירונים הפעורים, נדרשים החבר'ה הצעירים להכיר צורת דיבור חדשה. שיטה, שמלבד החדרת משמעת, מורחת את הזמן והופכת משפט פשוט של "מתי האוכל?" לוויכוח של שעה ורבע: "לא שכחת משהו?". תן למפקד את ההקשב שלו ותגמור עניין.

שעת ט"ש

שעת ט"ש (טרום שינה), הינה שעה בה מתבקש הטירון לבצע את כל ענייניו האישיים לפני שילך לישון - להתקלח, לאכול, לעלות על אזרחי, לדבר עם החברים, להרגיע את אמא, לעשות חיקויים של המפקד והיד עוד נטויה. רק אז, בשעת הט"ש, לומד הטירון להעריך את הזמן בחיים ומצליח להבין סוף סוף שבשעה תמימה אפשר לשנות את העולם. שבוע בסדיר ותשכחו גם מזה.

ראשונים במקום דרוך במקום

מפקודות צה"ל, שכל עוד לא תהיו חלק ממסדר יום העצמאות בהר הרצל, אין שום סיכוי שתעשו. על פי ההנחיה, יש להתארגן בתוך שניות למספר טורים קבוע מראש, שיחל בהליכה במקום עד לצעקת "קדימה- צעד!”. מעתה ואילך, גם הליכה של שבע שנים תלווה ב"שמאל, ימין שמאל" מדויק ובכל עצירה תצטרכו לפתוח בנוהל עצירה, דבר שיגרום להליכה קצרה לחדר אוכל להימשך שעתיים. אם לא די בכך, ההשפלה תלווה על ידי סגל המפקדים, שילכו על המדרכה מצידכם ויצעקו עליכם לצמצם רווחים מול כל הבסיס. אם זה לא להיות צעיר אנחנו לא יודעים מה כן.

טירוני גולני  (צילום: אורי ברקת, עיתון "במחנה")
לא בתמונה: חיילים ותיקים מסתירים חיוך | צילום: אורי ברקת, עיתון "במחנה"

פק"ל כיסים

השעה 5:00 בבוקר וכל המחלקה נעמדת בח' מחוץ למגורים. כל חייל נעמד בדום מתוח ומחכה למוצא פיו של המפקד, אך לפני שזה יתחיל לדבר, הוא יעבור חייל חייל ויבדוק האם ברשותו בקבוק מים, כובע, נשק, דיסקית, חוגר, חוברת נהלים, פנס, קולט אדים, את חפירה ופומפה. הכי מתבקש. אילו הם הפק"לים - פקודות הקבע לחייל - וחלה החובה להסתובב איתם. אז נכון, תסתובבו עם פק"לים עד יומכם האחרון בצה"ל, אבל רק בטירונות תוכלו לראות מישהו מקבל שעה ביציאה כי הוא שכח להסתובב עם כובע.

פתחו איתי שעונים

השעון יחווה אתכם את כל החוויות מהטירונות ומוטלת עליו אחריות רבה בכל הקשור לסדר היום שלכם ולמניעת עונשים. בזמן פעולה או בהפסקה, בזמנים ארוכים או קצרים, השעון יהיה אתכם שם ורק יחכה לשאגת ה“פתחו איתי שעונים!” מהמפקד. לא יעברו יומיים וכבר תדעו לכוון אותו מתוך שינה.

נוהל אדמה בוערת

בוקר בהיר אחד אתם קמים ומגלים כי סגל המפקדים שלכם החליט שהאדמה בוערת. ונחשו מה - היא דווקא בסדר. ביום הזה יתזזו אתכם ממקום למקום, יעירו אתכם בלילה, יגרמו לכם לקפוץ מבלי סיבה ובעיקר - ידרשו מכם לעשות את כל מה שעשיתם עד עכשיו רק מהר יותר. כי זה מה שעושים כשהאדמה בוערת. חיילים אקראיים, שחוו מצב אמיתי בו האדמה בערה, מספרים שהדבר האחרון שעשו היה לקפוץ במקום.

שבוע סליחות

אם אתם חושבים שביומכם הראשון בצה"ל, תצליחו לרוץ ברחבי כל הבסיס בתוך שבע שניות, אתם טועים. גם הסגל שלכם, שיבקש מכם לעשות זאת, לא באמת חושב שתצליחו (ז"א, לא בפעם הראשונה). אחרי שבוע שלם של הסתגלות לתנאים החדשים, תגלו שכל זה היה חלק מ"שבוע סליחות" ומעתה ואילך אתם באמת תיענשו, במידה הצורך. חשוב שתזכרו - אם תרוצו עירומים בבסיס, תגנבו צלחות מחדר האוכל ותשחקו אמת או חובה עם הנשק - אף אחד לא באמת יסלח לכם.

מכירים עוד נהלים לחיילים צעירים? שתפו בטוקבקים

>> טירונות: מבט מבפנים