מרכבה סימן 4 (צילום: מיכאל שבדרון, דובר צה"ל)
מרכבה סימן 4 עם מערכת "מעיל רוח" באימון של חטיבה 401. המיגון המשופר משנה את כללי המשחק | צילום: מיכאל שבדרון, דובר צה"ל

שורה קטנה ונשכחת בחדשות של שבוע שעבר בישרה לנו על יירוט מוצלח שני של מערכת "מעיל רוח": טיל נ"ט שנורה מרצועת עזה לעבר טנק מרכבה 4 יורט בהצלחה. השורה הקטנה הזו בחדשות לא הציגה את הסיפור האמיתי – מדובר במהפכה בשדה הקרב, לא פחות, בזכות מערכת נשק מתוחכמת במיוחד תוצרת כחול לבן כמובן. מערכת "מעיל רוח" מצטרפת למערכות נשק מתקדמות כחול לבן, אשר הציבו את מדינת ישראל בקדמת הבמה בתחום. לכולם ברור שהצלחה של אותן מערכות צה"ליות תתורגם במהירות לייצוא בטחוני, שמכניס לקופת המדינה לא מעט במטבעות זרים.

טילי יריחו: הזרוע הארוכה והמרתיעה של ישראל

את הטיל הבליסטי ארוך הטווח של ישראל החלו לפתח לפי פרסומים זרים כבר במהלך שנות ה-60, אז הוא קיבל את השם "יריחו 1". השימוש המבצעי הראשון של הטיל, אם ניתן לקרוא לזה כך, היה במהלך מלחמת יום כיפור – במהלך המלחמה נודע שבמצרים נפרסו טילי סקאד ולידם משאיות, כנראה רוסיות, מדגם שנושא ראש נפץ גרעיני לטילים. מדובר בשלב במלחמה שבו צבאות ערב נחלו כישלון והיה חשש שהם ינסו לבצע פעולת "התאבדות". הרמטכ"ל דוד אלעזר החליט להציב את טילי היריחו במקום שידע כי יצולמו על ידי לוויינים של ברה"מ, כפי שאכן קרה. וכפי שצפה, התמונות הועברו לצבא המצרי וטילי הסקאד, כמו גם המשאיות המסתוריות נעלמו. כיום נחשבים טילי היריחו המסתוריים לזרוע הארוכה והמרתיעה של מדינת ישראל, זו שאמורה - לפי פרסומים זרים - לשאת את ראשי הנפץ הגרעיניים שאולי מייצרים במפעל הטקסטיל בדימונה.

ה"דלילה": אחד הטילים החכמים בעולם

ה"דלילה" הוא טיל אוויר-קרקע תקדימי מתוצרת תע"ש. הטיל מהווה יתרון טכנולוגי אדיר בזכות היכולת שלו לטייל ולאסוף מטרות באזור שהוגדר לו. מה שמייחד אותו זה האפשרות של הטייס לבטל את התקיפה אחרי ששוגר – ולחזור לסיבוב שני במידת הצורך. לטיל, שמסוגל לפעול בכל מזג אוויר, ביום ובלילה, טווח גדול של 250 קילומטר והוא מצויד במערכת ניווט מבוססת GPS ומערכת ניווט אינרציאלית. באתר תע"ש מצויין כי הטיל מאפשר תקיפה בטוחה באזור רווי טילי נ"מ.

טיל דלילה (צילום: תע"ש)
אפשר לבטל את התקיפה אחרי השיגור. טיל הדלילה | צילום: תע"ש

טנק המרכבה: גאווה ישראלית

גאווה ישראלית בתחום הקרקעי נרשמה לאחר ייצור טנק המרכבה הראשון. הדגם הראשון, מרכבה סימן 1, שהספיק להשתתף במלחמת לבנון הראשונה, הדגים את היתרון הטכנולוגי הישראלי של אותה תקופה. הטנק הישראלי מציד תפיסת מיגון צוות שלא קיימת בטנקים מקבילים בעולם, החל ממיקום המנוע שלו בחזית בכדי להגדיל את ההגנה על הצוות ועד להימנעות משימוש בחומרים דליקים בבטן הטנק. על פי נתוני צה"ל, מבין כל הטנקים ששרתו בזמן מלחמת לבנון הראשונה, מג"ח ושוט, המרכבה הושמד הכי פחות והשמיד הכי הרבה. 7 טנקים הושמדו במלחמה אל מול 8 טנקי שוט ו-37 טנקי מג"ח. את היתרון שלו הציג הטנק בקרב מול מקבילו מהדגם הרוסי T-72 בקרב בפאתי הכפר ינטא. 20 טנקים סורים הושמדו שם בלילה אחד מול אפס טנקים ישראלים. בהמשך נולדו שאר דגמי הטנק עד לטנק מרכבה סימן 4 שנחשב לאחד המשוכללים בעולם – ושכולל מערכות צי"ד ומעיל רוח.

מעיל רוח: מגנה על הטנק ומחסלת איומים

מערכת מעיל רוח איתה פתחנו את הכתבה נחשבת בעיני בכירי צה"ל למהפכה בשדה הקרב. תפקידה של המערכת מתוצרת רפא"ל זה לזהות את האיום, מה שאומר חשיפת האויב לצוות הטנק, וליירט אותו במרחק בטוח מהכלי. המערכת מגנה על הטנק 360 מעלות ומיירטת את טיל הנ"ט רק כאשר המחשב מזהה שהטיל אכן ייפגע. את ההוכחה הראשונה ליעילות המערכת קיבלנו ב-1 במרץ 2011, אז יירטה מערכת מעיל רוח רקטת RPG שנורתה לעבר טנק סמוך לנחל עוז. שלושה שבועות אחר כך זיהתה מערכת נוספת ירי לעבר טנק אולם במקרה זה קבעה שהטיל ששוגר לא יפגע בטנק ולכן לא פעלה. היא כן הראתה לצוות איפה האויב שביצע לעבר החוליה ירי קטלני. הגאווה הגדולה של רפא"ל הייתה כאשר המערכת יירטה טיל קורנט שנורה לעבר טנק של צה"ל, הטיל שעשה שמות במלחמת לבנון השנייה – ובצה"ל אפילו הכריזו על מענה לאיום הגדול של נסראללה.

כיפת ברזל: יירטה יותר ממאה רקטות

כיפת ברזל (צילום: דובר צה"ל)
היירוטים המוצלחים מעניקים מרווח נשימה לדרג המדיני. כיפת ברזל | צילום: דובר צה"ל

מערכת נוספת שמהווה פריצת דרך טכנולוגית ושינתה את שדה הקרב היא כיפת ברזל, גם היא מתוצרת רפא"ל. עד הפריסה שלה ידעו תושבי הדרום שמלבד ריצה למרחב מוגן אין מענה לרקטות שנורות מהרצועה, וקברניטי המדינה היו בחוסר אונים. המערכת פועלת ביום ובלילה, בכל מזג אוויר. היא מסוגלת ליירט רקטות עד לטווח של 70 ק"מ כולל פגזים ומטוסים מנמיכי טוס, תוך יכולת התמודדות עם מספר רב של איומים בו זמנית. היירוט הראשון של כיפת ברזל היה ב-7 באפריל 2011 כאשר זיהתה שיגור של גראד לכיוון אשקלון וכאמור בצעה יירוט. מלבד היירוט המערכת גם ידעה לזהות את מקום השיגור והכווינה לשם את מסוקי חיל האוויר. לפני חודשיים ציין חיל האוויר את היירוט המאה של כיפת ברזל כאשר יורטה רקטה שנורתה לכיוון שדרות. על המשמעות האמיתית של המערכת למדנו מסבב ההסלמה של מרץ 2012, אז נורו לכיוון ישראל יותר משלוש מאות רקטות ופצמ"רים. המערכת הציגה יכולת יירוט מרשימה של 90 אחוז. למרות הסבב הארוך והמסיבי כמעט שלא נפגעו אזרחים ישראלים, מה שאפשר לדרג המדיני אורח רוח ויכולת קבלת החלטות שקולה יותר.

מדינת ישראל ייצרה ומייצרת כמה ממערכות הנשק המתקדמות ביותר בעולם. חלקן מלמדות על תפיסה ייחודית, כמו ההגנה על חיי אדם במקרה של המרכבה, וחלקן הביאו מהפכה של ממש לשדה הקרב כמו בתחום של יירוט טילים. כמדינה שנמצאת מאז הקמתה בעימות אזורי מתמיד, סביר להניח שנראה גם בעתיד מערכות ייחודיות כחול לבן שידגימו טכנולוגיה צבאית מתקדמת.

>> חכמים וקטלניים: הגאדג'טים המשוכללים של צה"ל