המנועים של מטוסי הפנטום צועקים שעה שמבנה בן שמונה מטוסים קורע את השמים בדרכו לתקיפת סוללות הנ"מ של המצרים. הטייסים והנווטים דרוכים ומרוכזים בעבודתם שעה שבראשם חולפת המחשבה שרק חודש קודם לכן אבדו שלושה מטוסים בתקיפה דומה. הם שמים את מבטחם בפוד אלקטרוני חדש שהגיע הישר משמי וייטנאם; כל שהם צריכים לעשות זה לטוס ישר וגבוה, והפוד כבר יטפל בטילים. אך תכניות לחוד ומציאות לחוד; טיל ראשון וגם שני מפספס את הפנטומים אבל השלישי מפיל את המוביל – והורג את סא"ל שמואל חץ, מפקד הטייסת. מטוס נוסף נפגע אך מצליח לבצע נחיתת אונס. תחום הלוחמה האלקטרונית כשל.
מאז אותו כישלון במלחמת ההתשה ב-1970, חלו שינויים רבים בתחום הלוחמה האלקטרונית. שנים ספורות אחר כך והמערכות האלקטרוניות לא רק מגנות – הן גם תוקפות, כפי שהוכיחה ישראל במבצע השמדת הטילים בלבנון וכפי שהוכיחה ארצות הברית בעירק.
"שדה הקרב של היום פועל בתווך אלקטרומגנטי שגדל בכל שנה", מסביר לנו טייס במיל', רס"ן א', "וככל שזה גדל כך גדלה גם חשיבותה של לוחמת ל"א". דבריו של רס"ן במיל' א' מצטרפים לחשיפה בסוף השנה שעברה של ה"ניוזוויק", שישראל הקימה מערך ל"א בעלות של מיליארדי דולרים - שנועדו בין השאר להוות נדבך חשוב בתקיפה האירן.
בעזרתו של רס"ן א', אנו משרטטים תמונת מצב של תחום הלוחמה האלקטרונית: מה קורה בעולם ואיפה צה"ל נמצא על הסקאלה?
התקפה אלקטרונית: משבשים את כל המערכות
על פי ה"ניוזוויק", כאשר תקפה ישראל את הכור הסורי ב-2007, לוחמי הל"א תקפו את מערך ההגנה תוך שהם מעלימים את המטוסים התוקפים ממסכי המכ"ם ולאחר מכן גורמים לו לחשוב שישנם מאות מטוסים. לדברי אותו עיתון מלבד מטרות צבאיות טקטיות, לישראל יכולות תקיפה אלקטרוניות של מערך התקשורת הסלולרי, רשתות חשמל, אינטרנט ועוד, שלמעשה משתקים את מדינת היעד בזמן שצה"ל יבצע תקיפה - תרחיש שנראה אם ישראל תתקוף למשל באירן.
בתקיפה אלקטרונית הכוח התוקף מפעיל מערכות שיכולות כאמור לשבש את אמצעי ההגנה של האויב. על פי תוכנית ההפעלה 3-13.1 של צבא ארה"ב משנת 2007, מערכות הלוחמה האלקטרונית יכולות גם להשבית בצורה מלאה את מערכות ההגנה וההתקפה כמו מכ"מים, מערכות שו"ב ואף טילים.
מערכות ל"א יכולות להשתלב גם בלוחמה פסיכולוגית, כפי שהוכיח צה"ל במלחמת לבנון השנייה: כשמטוסי הקרב הפציצו יעדים ואוגדות הצבא התקדמו, חיילי גדוד פסגות של חיל התקשוב הצליחו להשתלט על רשת אל מנאר שבבעלות חיזבאללה, שם הם השתילו תמונות של חסן נסראללה כשהוא נראה מפוחד. מלבד השתתפות בלוחמה פסיכולוגית חיילי הגדוד חסמו את רשתות הקשר של הארגון ופגעו ביכולת הפיקוד שלו.
את מערכות הל"א של צה"ל לא ניתן לחשוף, אך מבט לעבר הצבא הגדול בעולם מספק רמז ליכולות נוספות בתחום. "בארה"ב יש את ה-EA-18G", מסביר רס"ן במיל א', "שזה בעצם מטוס קרב מסוג F-18, שמלבד טילים ופצצות עמוס במערכות תקיפה אלקטרוניות. הוא נושא פודים בתוכם מערכת שמסוגלת לעבד ולשבש אותות רדיו בצורה אוטומטית. המערכת משולבת מקלטים בפס רחב שמשבשים את מערך ההגנה האווירית, וכך הם למעשה מגנים על המבנה התוקף".
מערכת נוספת ניתן לראות על מטוסי ההרקולס האמריקאים, שמספקים הגנה גם להפעלה של כוחות מיוחדים: הם משתילים "פקודות שקר" אצל האויב, ובעזרת מערכת שיחות מוצפנת מנתקת את מפקדי הכוחות מהפיקוד המרכזי.
הגנה אלקטרונית: מסיטים טילים ממסלולם
הרבה שנים עברו מאז התרחיש איתו פתחנו את הכתבה, וכיום מערכות ל"א מסוגלות להסיט את הטיל ממטרתו, בין אם מדובר במטוס, טנק ואפילו חייל בודד. המערכת הבסיסית במטוסי הקרב ובספינות המלחמה משחררת מוץ - ענן קטן של רצועות מתכת שמטעות את המכ"ם או הטיל של האויב. מערכות מתקדמות משמידות בעצמן את הטיל התוקף או שמבטלות את אותות המכ"ם של הכלי המותקף ובכך הופכות את המשגר לעיוור.
AN/ALE-55 היא מערכת אמריקאית אותה מתקינים על מטוסי קרב או תובלה. היא מגינה עליהם מאיומי נשק מונחה כמו טילים, ומבוססת על מספר שכבות הגנה כשזה כולל את פיצוץ הטיל ובמקרה של כישלון – הסטה שלו למרחק בטוח. בתחום היבשה אין זה סוד שעל טנקי המערכה של צה"ל, כמו גם על נגמ"שים, מותקנות מערכות שנקראות שבש וביכולתן להסיט טילי נ"ט. גם על ספינות הטילים של ישראל מערכות מתקדמות ביותר ולצערנו נחשפנו לאחת מהן משום שלא הופעלה בזמן מלחמת לבנון השנייה. על פי פרסומים זרים המערכות שמותקנות על ספינות חיל הים יכולות להסיט כמעט את כל סוגי טילי הים-ים שבמלאי של מדינות ערב.
אמצעי הגנה נוספים כוללים יכולת שמשבשת הפעלה של מטעני צד - נשק המהווה את אחד מהגורמים הגדולים ביותר לאבדות של צה"ל בתקופת רצועת הביטחון בלבנון, ושל צבא ארה"ב בעירק ואפגניסטן. כמעט שלא קיים מידע על המערכות כיום אך ידוע שבישראל, כמו בארה"ב, הגיעו ליכולת שיבוש גבוהה. המערכות מנטרלות את הקשר בין המפעיל למטען והראייה הטובה ביותר להצלחה זה הירידה החדה (כ-70 אחוז) בכמות ההרוגים של צבא ארה"ב בעירק.
לפני כשנה נחשפנו לפיתוח חדש של חברת רפאל, פרוטקטור ל"א. הפרוטקטור זו ספינת משמר לא מאוישת שמסייעת לחיל הים בשמירה על החוף. גרסת הל"א נועדה לשמור על ספינות הטילים של חיל הים תוך שהיא מסוגלת לפעול 24 שעות ביממה האופן עצמאי כמעט. המערכת מתקשרת ישירות עם הספינה עליה היא מגנה ומתריעה על כל איום במרחב. כאשר משוגר טיל לעבר הסטי"ל עליו מגן הפרוטקטור, הוא יודע להטעות אותו ואף מסייע ביירוט שלו במידת הצורך.
תמיכה אלקטרונית: איסוף אותות מודיעין ותקשורת
מערכות תמיכה אלקטרונית יודעות לתת למפקד הבכיר תמונת מצב מלאה של האויב, נעשה באמצעות קליטת האותות האלקטרומגנטיות של האויב. בזכות מערכות אלה שמשולבות באופן טבעי בתמונת המודיעין יודע המפקד לאן ואת מה לשלוח ולא פחות חשוב מול איזה איום הוא מתמודד.
בין מערכות התמיכה הכי מוכרות בעולם ניתן למצוא את "אשלון", מערכת האזנה גלובלית שאוספת אותות מכל נקודה בעולם. באמצעות מילות קוד שהוזנו לתוכה יודעת "אשלון" לאסוף שיחות טלפון רלוונטיות מתוך מיליוני שיחות שנעשות בכל רגע נתון ולנתח אותה. Dupuy הצרפתית היא דוגמא נוספת ליכולת תמיכה אלקטרונית. מדובר בספינה עליה משרתים 33 מלחים כשלצדם 33 טכנאים שיכולים לאסוף אותות מודיעין ותקשורת מעבר לקווי האויב. מלבד מצבי מלחמה הספינה מסייעת בפעולות של כוחות מיוחדים ולפעמים ניתן למצוא על סיפונה עוד 38 "מומחים" שאיש כולל אנשי הצוות לא יודע מה תפקידם.
ולאן הולך תחום הלוחמה האלקטרונית? נראה שהשמיים הם הגבול. כרגע, לפחות, מתמקדים בעולם בפיתוח של מערכות שישולבו באופן אינטגרלי עם ציוד החיילים. לדברי רוד מנצר, מנהל תחום ל"א בצבא ארה"ב: "בעתיד החיילים ילבשו מערכות ל"א שיפעלו באופן אוטומטי – בין אם לנטרל את תקשורת האויב או כדי להגן מפני מטענים. המערכות ישולבו עם התחמושת". עוד צעד בדרך לחיילי העל שיכבשו את העתיד.