בשנים האחרונות משטרת ישראל מוציאה מאות מיליוני שקלים בשנה כדי לפענח תיקי רצח, פרשות סבוכות או לבצע מעצרים של ראשי אירגוני פשיעה גדולים וחייליהם. השימוש באמצעים טכנולוגיים יקרים ביותר גורמים לקופת המשטרה להתרוקן; לא פעם מפכ"ל המשטרה, רב ניצב יוחנן דנינו או קציניו הבכירים – מפקדי מחוזות – מכריזים שהם ישקיעו כל סכום שנדרש כדי לפענח תיקים בעלי עניין ציבורי, ונראה שבחלק מהמקרים הם עומדים במילתם.
קחו למשל את תיקי הנחת המטענים, החיסולים בעולם התחתון ו-20 מיקרי רצח עקב מלחמות הצ'יינג'ים בין ארגוני הפשיעה במרכז הארץ. בתיקים הללו המשטרה השקיעה מיליוני שקלים כדי להגיע לרוצחים או להשיג עדי מדינה שיסייעו לפענוחם, נכון לעכשיו ללא הצלחה רבה. עד כה שום תיק רצח של הנחת מטענים או צ'יינג'ים לא פוענח. צוותי חקירה רבים עובדים מסביב לשעון בניסיון להשיג קצה מידע שיוביל למעצרים, דבר שבא על חשבון חקירת פרשות אחרות.
"אנחנו הופכים אבן על אבן כדי להגיע לחקר האמת וזה עולה המון כסף. המשטרה מוציאה בשנה מאות מיליוני שקלים כדי לפענח תיקים שנחשבים לבעלי עניין ציבורי וחשובים למיגור הפשיעה והשבת הביטחון האישי לציבור. זה בא לידי ביטוי בשימוש באמצעים טכנולוגיים, מקורות מודיעיניים, בהשגת מדובבים ועדי מדינה. לפעמים זה בא על חשבון דברים אחרים, אבל בגדול לוקח זמן לפענח תיקי רצח מורכבים", הסביר קצין בכיר במשטרת ישראל.
אלה הם עשרת התיקים היקרים של משטרת ישראל ב-30 השנה האחרונות:
תיק הבר נוער: 20 מיליון שקל (שירדו לטימיון)
רצח הבר נוער התרחש ב-1 באוגוסט 2009 במועדון של אגודת הלהט"ב (לסביות, הומואים, ביסקסואליים וטרנסג'דרים). רעול פנים חדר למקום וירה מרובה עשרות כדורים לכל עבר. שני צעירים נהרגו בטבח הנוראי: ניר כץ וליז טרובישי. 11 אחרים נפצעו. הערכת המשטרה היתה, שמדובר ברוצח מטורף שהגיע לסגור חשבונות עם אנשי האגודה.
חוקרי ימ"ר תל אביב ומשטרת ישראל עבדו במשך ארבע שנים, ביצעו האזנות סתר ואיכונים לטלפונים סלולריים, נעזרו באמצעים טכנולוגיים, ואף חתמו על הסכם עד מדינה (הוצאות עד המדינה, אבטחה צמודה של בלשים, קצבה חודשית, מימון שכר דירה והוצאות מחיה) עם הצעיר שהפליל את חגי פליסיאן. פליסיאן נעצר, ובתאו הושתלו שלושה מדובבים, שאחד מהם לטענת המשטרה הצליח לקשור אותו לרצח ולהפליל את עצמו.
למרות זאת, בשבוע שעבר הודתה המשטרה שעד המדינה מפוקפק, שהמידע שמסר אינו אמין והיא מתכוונת לחזור בה מכתב האישום נגד חגי פליסיאן. סביר להניח שהמשטרה תמשיך להשקיע עוד כמה מיליוני שקלים בניסיון להשיג ראיות נגד הרוצח האמיתי. בינתיים ההשקעה ירדה לטימיון.
האנס מהדרום: 12 מיליון שקל (תיק פתוח)
בשנת 1986 המדינה סערה: אנס ב'סובארו' לבנה תקף מינית צעירות וחיילות שעמדו בטרמפיאדות ואף רצח כמה מהן. השיא היה כאשר תקף מינית חיילת מירוחם, ניסה לאנוס אותה בחורשת אקליפטוסים ליד צומת הנגב. למזלה, היא העמידה פני מתה וכך חייה ניצלו. רועה צאן, שהבחין בה אחרי כמה שעות הזעיק את המשטרה ומד"א והיא פונתה לבית החולים. צוותי חקירה מיוחדים חקרו את הפרשה. כל בעלי הסובארו בצבע לבן נחקרו, כולל טייסים, קציני צבא, עובדים בכירים בחברות גדולות במשק. המשטרה רתמה למשימת הפענוח את הצייר מנשה קדישמן שצייר קלסתרון של החשוד אבל כל הניסיונות לפענח את הפרשה עלו בתוהו. מידי פעם זרם חדש למשטרה על חשוד כזה או אחר אבל התיק נותר בלתי מפוענח. התיק עדיין נחקר עד היום על ידי רב-נגד חיים דידי מימ"ר נגב.
רצח הנערה, שקד שלחוב: 10 מיליון שקל
הנערה שקד שלחוב מאשקלון נרצחה ביולי 2003 כשהיא בת 16 בלבד. שלחוב עלתה בשעות הערב לסיבוב עם ידיד במכוניתו. מאיר ז'אנו וישראל גנון, יריביו של העבריין שלום דומראני, היו בטוחים שהוא נמצא במכונית וריססו עשרות כדורים לעברה. שלחוב מתה במקום, הידיד נפצע, אך דומראני לא היה במכונית – שלחוב הייתה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. במשך ארבע שנים המשטרה ניהלה חקירה מעמיקה נגד השניים, ביצעה האזנות סתר מהכלא, עקבה אחריהם, ולבסוף הצליחה לשכנע עבריין רוצח בתיק רצח כפול אחר להפליל את השניים. המשטרה השתמשה בשיטות חקירה ובטכנולוגיות רבות ובכמה צוותי חקירה שהובילו לפענוח הפרשה ולכך שהשניים בסופו של דבר נידונו למאסר עולם.
רצח דנה בנט: 8 מיליון שקל
דנה בנט, בת 18 מטבריה, נרצחה ב-1 באוגוסט 2003. היא סיימה את עבודתה כמלצרית במסעדת דגים בעיר ועלתה יחד עם חברתה על מונית שירות בדרכה הביתה. מאז איש לא ראה אותה. המשטרה עיכבה לחקירה כמה חשודים שהיו בקשר איתה או הכירו אותה אך הם שוחררו מהר מאוד לאחר שהתברר שאין להם קשר להיעלמותה. במשך שש שנים פרשת בנט היתה בגדר תעלומה. כל החיפושים עלו בתוהו. קרובי משפחתה בארצות הברית הציעו פרס של 100 אלף דולר למי שיביא מידע שיוביל למציאתה. היו כאלה שטענו שהיא נחטפה לשטחים דבר שהתברר כעורבא פרח. היה גם ארגון פלסטיני שהפיץ שהוא מחזיק בבנט ומוכן לשחרר אותה תמורת 1,000 אסירים, דבר שהתברר כמופרך ודימיוני. כמה צוותי חקירה הוחלפו בניסיון לפתור את התעלומה. שש שנים אחרי, הגיעו החוקרים לצעירה תושבת הצפון שסיפרה שבהיותה קטינה היתה חברתו של יחיא עדואן פרחאן והם שכנעו את בנט לעלות לרכבם ביום שבו נעלמה. לדבריה פרחאן, חנק למוות את בנט, שרף את גופתה וקבר את שרידיה באתר חפירות ארכיאולוגי. פרחאן כך התברר היה רוצח סדרתי שרצח תיירת מצ'כיה ואסיר ששהה בתחנת משטרה ונגזרו עליו שלושה מאסרי עולם.
תיק רצח חנית קיקוס: 8 מיליון שקל
חנית קיקוס בת ה-16 נרצחה ב-10 ביוני 1993 בעת שעשתה את דרכה מאופקים לבאר שבע לחגוג יום הולדת של חברה. כשלא חזרה הביתה, הוריה הגישו תלונה ואז נפתחו אחריה חיפושים נרחבים ביותר בניסיון לאתר אותה. כעבור כשמונה ימים נעצר סולימאן אל-עביד תושב רהט כחשוד ברצח. לטענת המשטרה הוא הודה ברצח ובאונס של קיקוס בפני מדובב שהושתל בתאו וטען שזרק את גופתה באתר הפסולת 'דודאים' שבנגב. מאוחר יותר טען אל-עביד שהודאתו הוצאה ממנו תחת איומים וכי לא ביצע את הרצח. אל-עביד הורשע ברצח ובאונס קיקוס ונדון למאסר עולם. הוא הגיש ערעור לעליון שהחליט להחזיר את התיק בחזרה לבית המשפט המחוזי כדי שידון בראיות חדשות וכן בעובדה שגופתה של קיקוס נמצאה שנתיים לאחר היעלמותה בבור ניקוז ליד באר שבע. למרות זאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע את אל עביד שוב ברצח, ערעורו לבית המשפט העליון נדחה. כעת הגיש אל עביד בקשה למשפט חוזר כשהוא מציג ראיות חדשות שהוא לא הרוצח. החלטה בבקשה טרם ניתנה.
הילדה רוז פיזם: 6 מיליון שקל
אחד ממקרי הרצח המזעזעים שהיו במדינת ישראל. רוז פיזם, ילדה בת 4.5, נרצחה על ידי סבה רוני רון במרץ 2008. רון היכה את נכדתו, שבר את מפרקתה ואת גופתה זרק בתוך מזוודה לנחל הירקון בתל אביב. אמה של רוז, מארי והסבא רוני שניהלו רומן ביניהם נעצרו כמעורבים ברצח. במשך כשלושה שבועות המשטרה ערכה חיפושים נרחבים אחר פיזם, כולל צוללנים שצללו למי הירקון ובסופו של דבר הצליחו לאתר את גופתה בתוך המזוודה. על האם מארי שביקשה מהסבא רוני להעלים את בתה-נכדתו נגזר עונש מאסר עולם. עונש דומה הוטל על רון. המשטרה השקיעה כסף רב באמצעים טכנולוגיים כדי לפענח את הפרשה הטראגית.
רצח הילד אורון ירדן: ההערכות: 4-6 מיליון שקל
8 ביוני 1980: מדינת ישראל סוערת. הילד אורון ירדן שהתגורר בישוב סביון נעלם בנסיבות מסתוריות. למשטרה הגיע מידע שאדם אלמוני לבוש במדים פיתה אותו לעלות למכונית. זמן קצר לאחר החטיפה קיבלו בני משפחתו הודעות אנונימיות מהחוטף שדרש תשלום כופר של שני מיליון לירות תמורת שחרורו (בערכים שלהם היום כ-200 אלף שקל- אז היה מדובר בסכום עצום). חוקרי משטרה, פסיכולוגים, מתנדבים, חיילים ויחידות מיוחדות במשטרה ערכו חיפושים אחר החוטף בניסיון להציל את ירדן, נקטו בכל מיני שיטות מתוחכמות כדי להגיע לחוטף כולל פרסום קלסתרון שלו. בסופו של דבר הוסכם לשלם את הכופר לחוטף, נקבעה איתו פגישה למסירת הכסף, כשהשוטרים משתילים משדר זעיר ומסמנים את שטרות הכסף באבקה מיוחדת. החוטף, הגיע למקום המפגש, אבל הצליח לחמוק, לקחת את הכסף, ולקבור את המשדר כדי למנוע את איתורו. כעבור כמה ימים החוטף, עשה טעות קריטית כאשר הפקיד את שטרות הכסף בחשבונו בבנק ברחובות. צוותי החקירה המיוחדים הגיעו לצבי גור שנעצר בחשד לחטיפה ורצח של הילד ירדן. הוא שחזר את המעשה וחשף היכן קבר את הילד. לטענתו, הילד נחנק למוות כתוצאה מכך שהכניס אותו לתא המטען והשאיר אותו זמן רב. בית המשפט גזר עליו מאסר עולם.
תיק אדם איטל: 3-5 מיליון שקל
אדם איטל, בן 32, תושב באר שבע נחשב לאחד הרוצחים האכזריים בתולדות מדינת ישראל. איטל, ששירת ביחידה מובחרת של הנדסה קרבית. בפברואר 2007 סערה מדינת ישראל, כאשר איטל, נכנס לפיצוציית 'בון בון' בעיר העתיקה בבאר שבע וירה למוות בשני הנערים, איתן איזמאילוב ורוסלן קובייב כנקמה על כך שדחפו וקיללו אותו בעת שנתקלו בו בפאב. איטל, נעצר ועוד כמה חשודים נוספים אבל הם שוחררו כעבור כמה שבועות. חודשיים לאחר מכן חוסלו שני העבריינים מוחמד אבו גליון ועטוואה אבו סעלוק סמוך לצומת ה'קאנטרי קלאב' בבאר שבע. רצח בשיטת 'כיפה אדומה'. בספטמבר אותה שנה חוסל רועי תשובה, חברו של איטל. כעבור שנה וחצי של חקירות מעמיקות והשקעה עצומה של כסף נעצר איטל כחשוד בביצוע ארבעה מיקרי רצח. הוא הורשע בביצוע ארבעה מיקרי רצח ונגזרו עליו ארבעה מאסרי עולם. איטל, שהכחיש מכל וכל את ההאשמות נגדו הגיש ערעורים לבית המשפט העליון על הרשעותיו. מהחשד לחיסול חברו הטוב, תשובה הוא חמק למרות שבמשטרה בטוחים שיש לו יד ורגל בחיסול אך אין להם ראיות חד משמעיות.
תיק דניאל עוקב: בין 2-4 למיליון שקל
עוקב, 62, תושב אחד המושבים בשרון ששימש בעברו כקצין ביחידת 'רימון' תחת פיקודו של ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן והיה מעורב בחיסולם של עשרות מחבלים בכירים ברצועת עזה כיכב בכותרות ב-13 באוגוסט 1997. הוא חזר בשעת לילה מאוחרת מטאבה, לאחר שסיים להמר בקאזינו במלון ועשה את דרכו הביתה במכוניתו מסוג פג'ו 309. ביציאה הצפונית של העיר אילת הוא הבחין בשעת לילה מאוחרת בזוג תיירים בריטיים, שרלוט גיב וג'פרי האנטר שביקשו טרמפ למרכז הארץ. עוקב, אסף אותם לתוך מכוניתו ובדרך עצר לעשות הפסקה קצרה סמוך לצומת 'ציחור'. האנטר וגיב יצאו מהמכונית לכמה רגעי התאוורות ושתיית מים. בשלב מסוים, עוקב נכנס למכוניתו, הוציא אקדח וירה לעבר האנטר וגיב. האנטר נהרג במקום, גיב נפצעה קשה והעמידה פני מתה וכך ניצלו חייה. עוקב, נסע בחזרה לביתו בשרון כאילו לא קרה דבר. זמן קצר לאחר מכן, נהג שעבר במקום והבחין בגיב ובהאנטר שרועים בתוך שלוליות דם הזעיק משטרה ומד"א. במשך כמה חודשים ניסו במשטרת מרחב הנגב לאתר כל מידע כדי להגיע לרוצח. לא היה להם שמץ של מושג מי יכול היה לבצע רצח אכזרי ללא שום סיבה. החוקרים, בפיקודו של דודי כהן, מפכ"ל המשטרה לשעבר ומי שהיה באותם ימים מפקד מרחב הנגב הצליחו לאחר עבודת נמלים מאומצת לאתר את מכוניתו של עוקב כשהם מסתמכים על זכרונו של שוטר שעמד במחסום הצפוני באילת ונזכר בסוג המכונית שלו ובחלק ממספרי הזיהוי. עוקב, נעצר הודה במעשה ונדון ל-20 שנות מאסר וחמק ממאסר עולם בגלל הפרעה נפשית חמורה ממנה סבל בעת שירותו הצבאי. דגן ולוחמים ביחידת רימון העידו לטובתו. הוא שוחרר לפני כשלוש שנים ממאסרו לאחר שעונשו קוצר. בני משפחותיהם של התיירים תבעו אותו בהליך אזרחי. עוקב, חוייב לפצות את גיב ב-1.3 מיליון שקל ואילו משפחתו של האנטר תבעה אותו על 8 מיליון שקל אך ההליכים המשפטיים טרם הסתיימו.
תיק תאיר ראדה: 2-4 מיליון שקל
רצח תאיר ראדה התרחש ב-6 בדצמבר 2006. גופתה של ראדה, תלמידת תיכון בת 13.5 מקצרין, נמצאה בשירותי בית הספר כשעליה סימני אלימות. חוקרי המשטרה בצפון הארץ נאלצו לחקור תלמידים, מורים, עובדים בבית הספר וחברים קרובים של ראדה כדי להבין מי יכול היה לבצע את הרצח. בסופו של דבר, שבוע לאחר המעשה המחריד עצרו החוקרים את רומן זדורוב, שיפוצניק ופועל בניין שעבד בזמן הרצח בבית הספר. המשטרה השתילה מדובב בתאו של זדורוב שבפניו הוא הודה במעשה ולאחר מכן שחזר אותו בפני מצלמות המשטרה. זדורוב, טען לחפותו, ציין שהודה במעשה שלא ביצע בעקבות לחצים שהפעילו עליו חוקרי המשטרה. למרות כל התחקירים שנערכו בכלי התקשורת הודות 'חורים' שהתגלו בחקירה ושייתכן מאוד שזדורוב הוא לא הרוצח הוא הורשע פעמיים בשתי ערכאות ברצח ראדה, לאחר שהשופטים הגיעו למסקנה שהוא זה שביצע את הרצח המזעזע. בית המשפט העליון יצטרך לדון בקרוב האם לקבל את ערעורו או לדחותו.