יחידת הסיור של צבא שווייץ (The Army Reconnaissance Detachment 10) אמונה על לוחמה בטרור בשווייץ ומחוץ לה. היחידה הזו נוסדה רק ב-2003, אחרי שהממשלה החליטה שיש להגן על אזרחים וחיילים שוויצרים שחיים בחו"ל. לגרסת השלטונות, היא הוקמה כחלק מהתפיסה המסורתית של שווייץ, לפיה צבאה אינו לוקח חלק בקונפליקטים מזוינים במדינות אחרות, אבל כן משתתף בפעילות ל"שמירה על השלום" ברחבי העולם. אבל האם יחידת הסיור השוויצרית מתאימה להגדרה הזאת? תלוי את מי שואלים.

חייל שוויצרי (צילום: Sean Gallup, GettyImages IL)
חייל שוויצרי. יחידת סיור שאינה התקפית? | צילום: Sean Gallup, GettyImages IL

ביקורת, ביקורת ועוד קצת ביקורת

היחידה נחשפה לציבור לראשונה רק ב-2007. פרט הטריוויה הזה עלול להישמע מאוד מוזר לאוזניים מערביות, ובמיוחד לישראליות; אנחנו רגילים הרי לכוחות מיוחדים מעוטרים, מיוח"צנים ובעלי מסורת ארוכת שנים. אבל בשווייץ הדברים נראים אחרים לגמרי. כך, למשל, קריאות שנשמעו בממשלת שווייץ לפרוס לוחמים מהיחידה בפעילות מול פיראטים סומליים –הסתיימו בכך שפשוט לא הושג קונצנזוס בפרלמנט.

סמל יחידת הסיור השוויצרית (צילום: ויקיפדיה)
סמל יחידת הסיור השוויצרית | צילום: ויקיפדיה

לאורך השנים המעטות שהיא קיימת, זכתה היחידה הזו לקיתונות של ביקורת פנימית, החל בטענה כי יחידת הסיור תפגע דרמטית בניטרליות המפורסמת של שווייץ. לטענת המבקרים, אין ביחידה צורך – כיוון שמצבי משבר בהם מעורבים אזרחים שוויצריים נפתרים תמיד באמצעות משא ומתן.

מבקרים אחרים טוענים כי עצם קיומה של היחידה יוביל לפעילויות לוחמה בטרור שאין מניעה שיסכנו אזרחים עוברי אורח וחפים מפשע. והביקורות לא מפסיקות שם: בשווייץ נשמעה כבר הטענה כי קיימת הסכנה שייעשה ביחידת הסיור שימוש כנגד פעילים פוליטיים במקום כנגד טרוריסטים; ובדיונים סוערים לגבי התוכנית שכשלה, להשתמש ביחידה כנגד תופעת הפיראטים, קראו גורמים פנימיים לפתרון פוליטי, במקום לתשובה לוחמנית.

חיילים שוויצרים (צילום: Sean Gallup, GettyImages IL)
היחידה פועלת, בין השאר, לחילוץ בני ערובה. עדיף פיתרון פוליטי? | צילום: Sean Gallup, GettyImages IL

יחידת הסיור אפילו הוגדרה בתקשורת כ"מסוכנת", כאשר דלפו פרטי תכנית לחילוץ אזרחים שוויצרים מלוב ביוני 2010. מהצד השני של הספקטרום, ספגה שוויץ ביקורת לפיה אין לה מספיק משאבים לנייד את היחידה לאתרים שונים ברחבי העולם על מנת שזו תבצע את משימותיה.

מוכשרים לצניחה, להסוואה ולפעילות בשטחים הרריים

ההכשרה הבסיסית של הלוחמים אורכת חצי שנה, וההכשרה המתקדמת אורכת שנה נוספת – זאת, לאחר שסיימו את שירות החובה בצבא השוויצרי (18-21 שבועות של הכשרה בסיסית ומספר ימי שירות לפי דרגה, החל ב-260 לטוראים), כמו גם אימון הסתננות בן 40 שבועות. ההכשרה כוללת, בין השאר, התמחות בפעילות בשטח הררי, הסוואה, צניחה וסיורים ממונעים.

מה נדרש ממי שרוצה להיות לוחם ביחידת הסיור השוויצרית? בתחילה מוערך כל מועמד לפי מצבו הפיזי, המנטלי והבריאותי. בין השאר, נדרש המועמד לעבור מיון במהלכו יצטרך לבצע ריצות ומסעות בתנאים קשים, תוך סחיבת מסעות ועם הגבלות זמן; שחייה למרחקים מסוימים תוך הגבלת זמן; וכן שלל סטים של שכיבות סמיכה ותרגילי מתח. המועמדים נדרשים לשלוט בשפה האנגלית ובשפה נוספת, ולהחזיק בכישורי מנהיגות. אין מגבלת גיל, אבל נדרש כי למועמדים לא יהיה עבר פלילי. בממוצע, מתוך כ-300 חיילים שמתמודדים על תפקיד ביחידה, רק כעשרה מתקבלים.

חייל שוויצרי (צילום: Sean Gallup, GettyImages IL)
מתוך כ-300 חיילים שמתמודדים על תפקיד ביחידה, רק כעשרה מתקבלים | צילום: Sean Gallup, GettyImages IL

אחרי תום ההכשרה, משרתים החיילים במשך חמש שנים לפחות, וכעת נעשים מאמצים להרחיב את השירות לעשר שנים. התשלום נקבע לפי קריטריונים שונים, ביניהם נישואין, מספר ילדים ומצב כלכלי. משלמים לחיילים יותר על משימות בחו"ל, וישנו גם תעריף לכל שעת פעילות לילית. ואיך נראה השירות? קצת קשה להגיד, בעיקר כיוון שסודיות אופפת את הפעולות בהן השתתפה יחידת הסיור – אולי מתוך חשש לביקורת נוספת.

>> שירות האוויר המיוחד של ניו זילנד: עוצמה שקטה