ניסים גיני (צילום: משרד הביטחון, אתר יזכר)
היה רץ תחת מטר כדורים מעמדה לעמדה כשהוא מעביר מסרים ופקודות. ניסים גיני | צילום: משרד הביטחון, אתר יזכר

העיר העתיקה בירושלים, מלחמת העצמאות מסתיימת וערבי בגיל העמידה מוצא שמונה גופות שללא ספק שייכות לאויב הישראלי. למרות מחאת אנשי הלגיון הירדני הוא מחליט לתת לחיילים הישראלים כבוד אחרון ולקבור אותם. במהלך הקבורה הוא סופג קללות ואף מכות מאנשי הלגיון אך הוא מתעקש וממשיך בשלו.

19 שנה אחר כך, ב-7 ביוני 1967, כובשים כוחות צה"ל את העיר העתיקה. הצנחנים מלקקים את הפצעים, דוחפים פתקים לבנים בין האבנים העתיקות, ומנהיגי האומה רצים להצטלם בכותל. למקום מגיע בחור ערבי זקן ודורש לדבר מיד עם המפקד הבכיר. החיילים הישראלים, תשושים לאחר קרבות קשים, לא ממהרים להזעיק קצין לערבי זקן אך האיש לא מוותר. לבסוף מגיע למקום קצין מיוזע במדי קרב ושואל לרצונו של הזקן. זה מצדו חושף בפניו את אחת מהטרגדיות של מדינת ישראל כשהוא מוביל אותו לקבר אחים.

הזקן מספר לחיילים שבמקום קבורים שמונה חללים ממלחמת העצמאות אותם הוא קבר באופן אישי. הוא מראה להם את סימני המכות שעל גופו אותם ספג מאנשי הלגיון בגלל שקבר את היהודים ולא שרף אותם. שרידי הלוחמים התחברו עם השנים אך את עצמותיו של חלל אחד לא ניתן לפספס; הן קטנות מכל השאר, והיחידות בהן מוצאים אנשי הרבנות הצבאית שיני חלב. בירור קצר מעלה: זוהי גופתו של טוראי ניסים גיני, חלל צה"ל הצעיר ביותר שנפל על משמרתו והוא בן 10 בלבד.

"אימא, את רוצה שאשב בבית ואחרים ימותו?"

ניסים נולד בשנת 1938 ברובע היהודי שבירושלים, שלישי מבין ארבעה אחים. בתום העשור הראשון לחייו מדינת ישראל משתנה לנגד עיניו כשהבריטים עוזבים ומלחמת העצמאות פורצת. למרות שמדובר בילד בן 10 בלבד, תלמיד כיתה ד', הוא לא מהסס ומצטרף אל הלוחמים כקשר ותצפיתן. גם אחיו, נתן בן ה-12 מתגייס, וכך גם אחותו בת ה-14. היחיד מבני המשפחה שלא התגייס היה אריה בן ה-8. ככה זה כשהמדינה בתחילת דרכה ונלחמת על קיומה; לכולם היה תפקיד, גם לילדים שרצו בסמטאות הצרות בכדי לקשר בין העמדות.

במהלך הקרבות צר הלגיון הירדני על העיר העתיקה ומצב המגנים הפך לקשה במיוחד. ולמרות זאת ניסים גיני לא התייאש. הוא רץ תחת מטר כדורים מעמדה לעמדה כשהוא מעביר מסרים ופקודות. בלילות הוא שימש כתצפיתן והתריע על האויב המסתער ורק לעיתים רחוקות היה מגיע לביתו בכדי לאכול ארוחה חמה עם אמו. ניסים רצה לעשות יותר ואף ביקש ממפקדיו לחמשו באקדח, אולם אלו סרבו. לא בגלל גילו, פשוט כי לא היה. אבל הילדים-לוחמים, בהם גם ניסים, הפכו למלכי הסמטאות. מלבד תפקידי התצפיתן והקשר הם נהגו להדריך את הלוחמים המבוגרים יותר בנבכי הסמטאות ואף השליכו על הירדנים רימונים מאולתרים.

הרובע היהודי בירושלים במלחמת השחרור (צילום: הרשות לפיתוח הרובע היהודי בירושלים)
הרובע היהודי בירושלים במלחמת השחרור | צילום: הרשות לפיתוח הרובע היהודי בירושלים

ב 26.5.1948 סיים ניסים משמרת בתצפית והחליט ללכת לבית אמו בכדי לאכול ארוחה חמה לפני שיחזור לקו החזית. הוא לא הספיק לסיים את הארוחה וכבר קראו לו שיחזור, כי אין מחליף לאחת העמדות. ניסים הקטן לא מהסס למרות שעל פי העדויות אמו ניסתה למנוע ממנו ללכת. ניסים ענה לה: "מה את רוצה, שאני אשב בבית ואחרים ימותו?".

הוא עולה לעמדה וזמן קצר אחר כך מבחין בתנועה חשודה. ניסים מרים את ראשו בכדי לזהות במה מדובר. רעש של ירייה מפלח את הלילה והילד בן ה-10 נפגע מירי של צלף. הקליע פוגע באקדח "מאוזר" שהיה בעמדה, קנה האקדח מתפוצץ ורסיסים פוגעים בפניו של הילד. הקליע עצמו נכנס מהלחי ויוצא לו מהעורף, וניסים נשאר בחיים כשהוא פצוע אנוש.

הלוחם בן ה-10 הצליח להחזיק מעמד יום שלם, כשהוא מצליח לתקשר בקושי עם אחיו בן ה-12. למחרת, ביום חמישי ה-27 לחודש, ניסים נפטר. היה זה יום אחד בלבד לפני שהרובע נכנע ונפל בשבי הירדנים. למעשה, אנשי הרובע ובהם שאר משפחתו של ניסים לא היו אמורים להישאר בחיים; לאחר הכניעה רצו חיילי הלגיון לרצוח את כולם כנקמה על טבח דיר יאסין, אך למזלם יצא צו של המלך שמורה לתת ליהודים לצאת, וחייל ירדני שייפר את הפקודה ייענש בחומרה.

המשפחה נלחמה על זכותו להיקרא חלל צה"ל

כאמור רק אחרי 20 שנה נמצא קברו של ניסים ולמרות שאת גופתו היה ניתן לקבור, משום שהיה היחיד שזוהה, משפחתו מתעקשת שייקבר בקבר אחים עם שאר ההרוגים.

ניסים גיני מצבה (צילום: תמר הירדני, ויקיפדיה)
מוריו, מדריכיו ומפקדיו של ניסים גיני העידו שהוא לחם בגבורה. המצבה בהר הרצל | צילום: תמר הירדני, ויקיפדיה

ניסים גיני הוכר כחלל צה"ל רק מספר חודשים אחרי שנהרג, פשוט מכיוון שהמערכת הצבאית לא האמינה שהיה לוחם בן 10 בלבד. המשפחה נאלצה ללכת לבית המשפט, דבר שלא היה מקובל בישראל של אותם ימים, בכדי לקבל הכרה. הם הביאו את מוריו, מדריכיו ומפקדיו של ניסים בכדי שיעידו שמדובר בלוחם צה"ל. אחרי מאבק ארוך מאשר בית המשפט שמדובר בחלל צה"ל. שאר האחים לא קיבלו הכרה כלוחמים במשך שנים ארוכות.

לא מעט טרגדיות ידעה משפחת גיני שדמה ספוג באדמת הארץ. במלחמת יום כיפור נפצע האח אריה, זה שלא נתנו לו להלחם כי היה בן 8 בלבד, מפגז כאשר חצה עם כוחות צה"ל את התעלה. הפגיעה יצרה זיהום ממנו נפטר שנים ספורות אחר כך. טרגדיה נוספת הייתה כאשר נתן, אחיו של ניסים, איבד את בנו, בן 4 וחצי בלבד, כתוצאה משטף דם במוח. לילד קראו ניסים על שם דודו, טוראי ניסים גיני שיישאר בן 10 לנצח.

>>  בריטניה vs ישראל: הקרב האווירי במלחמת השחרור