"תגיד, אחי, אתה יכול לשלוף לי גימלים מהאוזן?", "אולי תעלים אותי מכאן?" ו"מסתתר לך איזה שפן בכומתה?" הן לא בדיוק סוג השאלות שאנחנו רגילים לשמוע, אבל עבור שלושה חיילים זה חלק בלתי נפרד מהשירות. כפי שכבר כנראה הצלחתם לנחש, מדובר בקוסמים הצבאיים שמשרתים כיום בצה"ל. וכן, יש באמת תפקיד כזה.
אחרי תקופה ארוכה שבמהלכה לא היו קוסמים בצה"ל, הגיעו בקיץ האחרון ללשכת הגיוס שלושה מלש"בים - מיכאל פטריצ'נקו (19), יובל טרן (19) וירדן שלו (18) - כל אחד עם תיק גדול והרבה טריקים בשרוול. עכשיו, אחרי טירונות, הכשרה אצל חזי דין - קוסם צבאי בעברו, והצגה בפני מדור הפקות של חיל החינוך, הם מוכנים לעלות על הבמה ולהופיע בפני חיילי צה"ל.
"אחת לשנה מתקיימים מיונים לכל מקצועות הבמה - זמרים, נגנים, שחקנים, סאונדמנים", מספרת רמ"ד הפקות, רס"ן שני מזרחיד, "לעתים נדירות מגיעים למיונים גם מלש"בים עם כישרונות ייחודיים כמו הקוסמים או אמנים על חושיים, ובאמת שאי אפשר לעמוד בפני הקסם". פעם אחת, מסתבר, אפילו התגייס לצה"ל גרפולוג.
בגלל שאת הקסמים ואת הניסיון על הבמה הם הביאו איתם מהבית (אלו חלק מדרישות הקבלה), במהלך ההכשרה התמקדו השלושה בבימוי המופעים ובהתאמתם לחיילים. "ביחד עם חזי שיפרנו המון את ההופעות של כולנו", נזכר טוראי פטריצ'נקו, "הייתם צריכים לראות אותי באודישן. נראה לי שהסיבה היחידה שעברתי את המיונים היא כי קשרתי את הבוחן לכיסא עם אזיקים וסירבתי להביא לו את המפתח עד שיגיד שהתקבלתי", הוא צוחק.
אבל בטח יש כאלה שיגלגלו עיניים וישאלו למה בכלל צריך קוסמים צבאיים. "אני די משוחד", מודה פטריצ'נקו, "אבל בעיניי, מה שאנחנו עושים חשוב באמת. בשביל כל החיילים, ובעיקר הלוחמים, שהם קהל היעד המרכזי שלנו, זו שעה של שבירת שגרה, של משהו שונה ומיוחד שגם לא נתקלים בו בהכרח באזרחות. והשעה הזאת היא הרבה מעבר ל-60 דקות, כי זה משהו שידברו עליו גם אחר כך בשמירות הארוכות בש"ג, וזה זיכרון שיעלה חיוך על הפנים באיזה יום ראשון קשה".
"זה הרבה כמו תיאטרון צה"ל או להקה", מחזק טוראי שלו, "אנחנו כאן כדי לשמח חיילים שצריכים את זה, למשל אחרי פעילות מבצעית קשה, או כשעברו שבועות מאז שהם ראו בית".
ואכן, הכוונה היא להופיע בפני כמה שיותר חיילים - ממוצב אי שם בחרמון ועד לגבול מצרים. "אני מקווה שבזכות זה שאנחנו שלושה", אומר פטריצ'נקו, "נוכל להשתלט על כל הארץ, ולהגיע בשלב כזה או אחר לכל חייל וחיילת".
"בשבוע שעבר, לדוגמה, הייתי עם לוחמי הנדסה ושריון במוצב ליד עזה", מוסיף טוראי טרן, שהגדרת התפקיד שלו, להבדיל מפטריצ'נקו ושלו, היא 'קורא מחשבות צבאי'. "הם אמרו שהם שמחו מאוד שמש"קית החינוך בחרה דווקא להזמין הופעה בתור פעילות יחידתית, כי הם היו צריכים את ה'משהו האחר' הזה".
"בגיל 5 חתכתי את אמא ל-2"
אם אי פעם תגיעו לבא"ח גולני ותשאלו את הלוחם הראשון שתראו "למה דווקא גולני?", יש סיכוי טוב שהוא יתחיל לגולל בפניכם היסטוריה משפחתית מרשימה בחטיבה 1. וזה נכון גם לגבי יחידות ותיקות רבות נוספות, כי יש משהו שקוסם בלשרת איפה שהאחים שלך, ההורים ואפילו הסבים היו. ומה לגבי קוסמות? מסתבר שגם זה עובר לפעמים בדנ"א.
לעומת שלו, שקיבל בגיל 6 את ערכת הקסמים הראשונה, ופטריצ'נקו, שהתאהב ממבט ראשון כשצפה במופע קסמים בטלוויזיה בגיל 14, יובל טרן נולד למשפחה של קוסמים: "מאז שהאחים שלי היו קטנים, הם היו מופיעים ביחד עם ההורים שלי - בארץ, בחו"ל, על במות ובטלוויזיה. כשהגעתי לגיל 5 הצטרפתי אליהם".
"זו חווית ילדות משוגעת", הוא מצהיר "יש לך בבית יונים, ויוצא לך לחתוך את אמא שלך ל-2. היינו עושים חזרות על מופעים שלמים בסלון, טסים לכנסים של קוסמים בחו"ל ורואים הופעות של אחרים".
כבר בגיל צעיר מאוד טרן והוריו שמו לב שיש לו יכולת יוצאת דופן - הוא טוב מאוד בניחושים, אולי אפילו טוב מדי: "הייתי מדבר עם אדם זר לחלוטין, ופתאום הייתי שולף איזה פרט מידע עליו, כמו שם של אדם קרוב, או אירוע שקרה לו באותו היום. החלטנו לפתח את היכולת הזאת, ובגיל 12 התחלתי להופיע לבד - כקורא מחשבות".
ואומנם רבים מאיתנו תוהים לא פעם 'מה חושבים עליי?', ומקווים שהיינו יכולים לשמוע מה עובר לאנשים בראש, אך טרן מעדיך להשאיר את קריאת המחשבות בעיקר לבמה. "אני אוהב לשמור על סקרנות מסוימת", הוא משתף, "ואי אפשר לקרוא מחשבות 24/7 כמו שאי אפשר לרוץ בלי הפסקה - זה דורש לא מעט מאמץ".
"מדי פעם", הוא מודה, "מתגנבת איזה מחשבונת. למשל, הייתי פעם במסעדה וישב לידי זוג בדייט ראשון. הבחור לא הפסיק להחמיא לבחורה אבל בראש הוא רק חשב: 'איך אני אומר לה שיש לה משהו בין השיניים?' הייתי חייב לקום ולבדוק שזה אכן ככה ושאני לא משתגע".
"זה לא כוח על", הוא מבקש להבהיר, "זו אינטואיציה טובה, וזה משהו שכולנו חווים במהלך החיים - פשוט אצל חלק זה מפותח יותר. כשאנחנו אומרים מילה מסוימת באותו הרגע עם האדם ליד, או כשחבר שבדיוק חשבנו עליו מתקשר, אנחנו מעדיפים לקרוא לזה צירוף מקרים, אבל בעצם זה המוח שלנו קורא את אותו אדם".
אז על איזו יכולת חולמים הקוסמים? "טלפורט, כדי להגיע בשנייה לבסיס, ולחסוך את הנסיעה מהקריות", הוא עונה מיד בחיוך, ופטריצ'נקו מסכים איתו בלי לחשוב פעמיים: "זה לגמרי הכוח האולטימטיבי. את כל השאר אנחנו יכולים לעשות על הבמה".
הכתבה פורסמה במקור באתר צה"ל