חניכי מחזור 130 של קורס חובלים היוקרתי סיימו היום (ג') שנתיים וחצי של מסלול מפרך. על רחבת המסדרים, כשהם לבושים במדים הלבנים של חיל הים, הם זכו לקבל את דרגת הסגן ולענוד את סיכת החובל שקשה מאוד לפספס. חופשה קצרה והם בדרך לעמדה שלהם על ספינות הטילים והצוללות. מפקדי העתיד של חיל הים מוכנים להתמודד עם האתגרים של מדינת ישראל בכל מקום על פני הגלובוס, מעזה ולבנון ועד למדינות המעגל השלישי. בשנים האחרונות חיל הים הפך לשחקן משמעותי הרבה יותר, לא פעם מרכזי, והדבר מורגש בלא מעט שינויים שנכנסו ועוד יכנסו לקורס החובלים.
אלפים מתחילים, רק 70 מסיימים
בכל שנה מגיעים לקו הסיום כ-70 חובלים חדשים, כאשר את התהליך מתחילים אלפי בני נוער, כולם נחשבים למלח הארץ. האיתור של קציני הים מתחיל הרבה לפני יום הגיוס, כשהם בני 16 בלבד. "הניצנים הראשונים של האפשרות להגיע אלינו לקורס חובלים מתחילים בגדנ"ע, שם אנחנו מאפשרים לתלמידים מסיימי כיתה י"א לבוא ולעשות אצלנו בחיל הים שבוע גדנ"ע חובלים ולטעום מה זה להיות חובל", מסביר סא"ל גיא לייטר, רע"ן איתור וגיוס בחיל הים, ובעצם מי שמאתר את כל הלוחמים של חיל הים.
"מבחינתנו השבוע הזה זה אקט ממיין שמי שעובר אותו בהצלחה, יכול להתקבל לקורס חובלים. התפר הזה של י"א לי"ב, זה הזמן לאתר את אותם אנשים. אני מאפשר לו מצד אחד להבין מה זה חובל ומנגד בוחן אותו ומסתכל עליו 360 מעלות, דקה אחרי דקה. את המתאימים אנחנו מביאים למבחן נוסף שזה הגיבוש. ארבעה ימים שהם נטו אקט ממיין".
לסא"ל לייטר חשוב להדגיש שגם למלש"ב שלא הגיע לגדנ"ע ולעין הבוחנת של חיל הים, יש הזדמנות נוספת - דרך מקום ייחודי לחיל שנקרא "ביתן חיל הים". כל מלש"ב שרוצה וחושב שהוא יכול, יכול להתקשר למוקד מאויש בטלפון 03-7377777, ולהציע את עצמו כמועמד לקורס חובלים, או לכל תפקיד לוחם אחר בחיל הים. מי שעבר את התהליכים האלה מבטיח את מקומו בקורס היוקרתי, שנתיים לפני הגיבוש".
סא"ל לייטר מסרב באופן טבעי לחשוף את כל הליך האיתור והגיבוש, אבל מציין שהוא מחפש בן אדם שסוחף אנשים ובעל ערכים של פיקוד קרוב, "לא מתנשא של פקודות רות עבור כי זה לא עובד היום. הערך של המקצועיות זה משהו נרכש, לכן הדבר המרכזי שאנחנו מחפשים הוא פיקודיות, ערכים ונורמות". עוד מציין סא"ל לייטר שבגיבוש נבחנים אלה שמתאימים לפרופיל שבנו אנשי המקצוע, "כשהם עוברים מבדקים מקיפים שבונים פרופיל על המלש"ב". הוא גם מדגיש ש"בגיבוש יש אלמנטים פיזיים, אבל אני רוצה להפריך את המחשבה שזה הדבר החשוב. כושר, כמו מקצועיות, זה דבר נרכש. אנחנו מחפשים תכונות אישיות שהן חלק מהאופי של הבן אדם". אגב, הוא מציין כי אנשי המחקר מצאו מתאם גבוה בין יכולות פיזיות להצלחה בקורס, "אבל שוב, זה לא הדבר העליון".
מעניין לציין שאנשי המדור של לייטר בוחנים כל מקרה של חניך שהודח בקורס, מפיקים לקחים ומשפרים את המבדקים. אבל מה שמדהים זה הנתונים. בכל שנה יש חמישה גיבושים, כאשר אחד מכל ארבעה מצליח לסיים את הגיבוש. בכל שנה מתחילים את הקורס 150 חובלים ומחציתם לא מסיימים את הקורס. את התהליך, מתחילתו, מתחילים כמה אלפים של בני נוער, "כך שיש פה משפך מאוד גדול שמביא לקו הסיום את הטובים ביותר. זה משקף עד כמה החובל דומיננטי בעינינו ומי אנחנו מחפשים להפעיל את מכונות המלחמה היקרות של חיל הים".
פיקוד בגובה העיניים
רס"ן בוריס שוסטר, המדריך הראשי של בית הספר, מסביר שהמד"ר מחפש כל הזמן לשפר את מערכי ההדרכה, בעיקר להתאים אותם למצב שקיים בשטח, מצב שמשתנה כל הזמן. כיום הוא עובד על מה שמוגדר "תיק הפיקוד", בעקבות שינוי תפיסתי גדול שעובר בימים אלה על קורס החובלים. "הגענו למסקנה, לפני מספר שנים לא רב, שאנחנו מכשירים את האנשים טיפה גבוה מדי, מה שמייצר ניכור וקשיים מיותרים בהעברת מסרים שאנחנו רוצים להעביר להם בקורס. זה שינוי מהותי, אנחנו מתאימים את איך שאנחנו מתנהגים איתם בקורס, למצב שיהיה על הספינות. בדרך כלל מפקדי הצוותים בקורס היו טיפה יותר מנוכרים לצוערים. זו תפיסה שגויה שהשתרשה פה לאורך שנים וגרמה לזה שייצרנו קצינים שפחות האמינו בדרכי ההכשרה בקורס חובלים. היום הקורס הרבה יותר מותאם לשטח. אני מרגיש הבדל מאוד משמעותי ביחס לתקופה שלי. בסוף, אם הוא לא מתבייש להעביר ביקורת והסתייגויות, סימן שאני מייצר מפקד טוב הרבה יותר".
השינוי הזה לוקח הרבה זמן ודורש הרבה מאוד אומץ מצד המערכת, "ועדיין יש פה מפקדי צוותים שקשה להם לקבל את השינוי", הוא מציין. לצד זה הוא מספר שכל מבצע וסבב הסלמה, צוק איתן למשל, מביא ללא מעט שינויים ושיפורים בתכנים של הקורס. "הצוערים הפליגו לא מעט בצוק איתן וגם שם גילינו שהיו דברים שלא התאימו למצב בשטח, למציאות. 50 ימים בים זה אירוע גדול ואתה צריך להכין אותם מנטלית. נגמרו הימים של מלחמות קצרות וזה משהו שמאוד משפיע ומייצר אין ספור דילמות".
הדילמות האלה כוללות למשל שחיקה של הכוח, סיפור לא פשוט בספינה בה סגורים עשרות אנשים. יש עייפות ושיקולים מבצעיים מתחילים להיות מושפעים מהמצב. "בסוף, מפקד שנמצא הרבה זמן בים בלי מנוחה, רמת שיקול הדעת שלו יורדת. אתה מתחיל לחשוב על דברים אחרת ולכן כבר בקורס, וזה שינוי שאנחנו מנסים להוביל, אנחנו מתחילים לעבוד על חוסן מנטלי כדבר בפני עצמו, מעבר לציר הפיקודי. את זה אנחנו עושים בעבודה שאני לא יכול לחשוף, אבל זה קיים ומאותר גם מתכנים שקיימים בעוד זרועות בצבא וגופי ביטחון".
בהקשר לשת"פ עם שאר זרועות הצבא וגופי הביטחון, צריך להגיד שחיל הים הפך בשנים האחרונות לשחקן מרכזי ומוביל, וזה מורגש גם בקורס החובלים. "זרוע הים ככלל הפכה בשלוש ארבע השנים האחרונות לזרוע שיתופית ומותאמת הרבה יותר לצורכי צה"ל", מסביר שוסטר. "בשטח יש הרבה מאוד פעולות בהן הוגבר השת"פ והבנו שהם זקוקים לנו לא פחות מזה שאנחנו זקוקים להם. בקורס אנחנו עושים מספר פעולות, למשל תכנים משותפים עם בה"ד 1, לוקחים אותם כקורס בשלב המתקדם ומוציאים אותם להכשרה אחודה עם בה"ד 1. זה משהו שלא היה בעבר וזה המחזור השני שעושה את זה. פתאום הם מבינים אחד את השני ומדברים בשפה אחידה".
במקביל לזה, הם עוברים הכשרה משותפת גם עם צוערי מגמת להב בבה"ד 1 וגם עם קורס טיס. הם מפליגים יחד ועושים סדנאות משותפות ופנלים של מפקדים על דילמות פיקודיות. מפקדי העתיד של חיל הים לומדים להכיר את מפקדי העתיד של שאר הזרועות כבר בשלב ההכשרה. "אם זה היה תלוי רק בי, הייתי מגדיל את זה הרבה יותר ולהיבטים נוספים", כך שוסטר, "אבל גם זה התחלה טובה ואנחנו עוד נגביר את זה. אני מתחייב כבר מהשנה לכבוש גם את קורס המ"פים וקורס המג"דים. כמעט כל מפקדי השטח שלנו יעברו את הקורסים האלה ועוד פעולות של קורס מח"טים ומפקדי אוגדות, שזה גם משהו שיקרה. זה קורה כיום כבונוס ומפקד חיל הים החליט שזה יהיה חלק מתהליך ההכשרה". הכשרה כזו, כך הוא מציין, תשנה לחלוטין את התפיסה של מפקדי חיל הים וגם של שאר הזרועות. הם יבינו אחד את השני בצורה פשוטה הרבה יותר.
"לא מפעילים מערכות, מפעילים אנשים שמפעילים מערכות"
דבר נוסף שהשתנה וחשוב מאוד לרס"ן שוסטר, זה שהקצין שהוא מייצר יהיה בן אדם: "חייבת להיות להם יכולת אמפתיה, לדעת מה האחר מרגיש והם נבחנים על זה. מי שאין לא את זה, לא יהיה פה. נגמרו הימים של קצינים טכנוקרטים, אלה שמורידים פקודות. בעבר קצינים שהיו מובילים מבחינה מקצועית, היו מסיימים את הקורס גם אם לא היו בני אדם במאה אחוז. היום אין דבר כזה. גם הצוער שמוביל על כולם מבחינה מקצועית, אבל אין לו את הערכים, לא יסיים את הקורס היום. חד משמעית. אנחנו לא מפעילים מערכות, אנחנו מפעילים אנשים שמפעילים מערכות".
כל זה מתווסף כמובן לתכנים ולאתגרים האדירים שכבר קיימים בקורס, ולא על חשבונם כמובן. בשנתיים וחצי האחרונות הם עברו תכנים קשים מאילת ועד לחוף הצפוני שסמוך ללבנון. הם עשו את זה בימי החורף הקרים ובימי הקיץ הלוהטים. למדו לפקד ולהילחם. חובלי קורס 130 קיבלו את הסיכה ועכשיו הם יוצאים לדבר האמיתי.