"צו 8" הוא ביטוי נרדף למלחמה בארץ. כמעט מידי קיץ ההורים, האחים או הדודים שלנו מקבלים את הזימון המדובר שגורם להם לעלות על המדים המאובקים ולצאת להגן על המדינה. אך מה שמעניין סביב הצו הזה הוא שאיש לא באמת יודע למה הוא נקרא כך. לכולם ידוע מה הוא הצו הראשון – כולנו קיבלנו אותו בגיל 16 והתייצבנו איתו בבקו"ם לבדיקות רפואיות ומבחנים פסיכוטכניים שבסופם הצבא קיבל את המידע לו הוא זקוק כדי למיין אתנו לקראת הגיוס לצה"ל. אך מה עם צווים 2-7? לא ברור.
אך קודם כל יצאנו לברר למה דווקא 8? מסתבר שמדובר בשם היסטורי שנקבע עוד בקום המדינה. "הצו נקרא 'צו 8' מאז גרסתו הראשונה של חוק שירות הביטחון בשנת 1949 בו סעיף מספר 8 הגדיר שאפשר לקרוא לכל חייל להתייצב לשירות מילואים בעת הנדרשת למען ביטחון המדינה. כלומר, הצו נקרא בשמו על שם מספר הסעיף", סיפר לנו גורם בצה"ל.
"הביטוי שרד גם לאחר חקיקת חוק שירות ביטחון חדש ב-1959, בו נדדה הוראה לסעיף 26, ולאחר חקיקתו של הנוסח המשולב ב-1986 לחוק ששינה את מספר הסעיף ל-34. בחוק שירות המילואים, שנחקק ב-2008, שבו הוחזר לסעיף 8 ההיסטורי", הוסיף הגורם.
"צו 8 הוא צו גיוס מילואים בשעת חירום. השירות על פי צו החירום אינו מוגבל בזמן לעומת צו מילואים רגיל, שבו מספר הימים המרבי שבהם ישרת חייל בשירות מילואים לא יעלה על 54 ימים אם מדובר בחייל מילואים שאינו קצין ובעל תפקיד לא פיקודי, 70 ימים אם מדובר בחייל בעל תפקיד פיקודי או 84 ימים אם מדובר בקצין במילואים", מדגישים בצה"ל.
מה עם צווים 2-7? מרביתם הם צווים מנהלתיים הנותנים סמכויות לרמטכ"ל ומגדיר את כשירות המשרתים. לדוגמא, סעיף 5 מתייחס לכושר הקרבי של המתגייסים וסעיף 6 לאורך השירות הסדיר וגיל המתגייסים.