למעלה משלושה שבועות שצה"ל מתמרן ברצועת עזה עם שלוש אוגדות, מהלך שלא נראה כבר שנים רבות. בלחימה משתתפים מאות כלים, טנקים, נגמ"שים, רכבי הנדסה כמו ה-D-9 ועוד. רק"ם (רכב קרבי משוריין) שדורש תחזוקה שוטפת גם בשגרה ועוד יותר בחירום.

לא מעט מהכלים האלה נפגעו בדרגות חומרה שונות במהלך הלחימה, מירי טילי נ"ט – נגד טנקים - או מטענים של מחבלים. בזכות חיילי יחידות הטנ"א (טכנולוגיה ואחזקה) הכלים היקרים האלה חוזרים במהירות לשדה הקרב, כשלא פעם החילוץ והתיקון נעשים תחת אש וסכנת חיים. "מתחילת המלחמה חילצנו ותיקנו עשרות כלים, ויותר מ-70 אחוז מהם כבר חזרו לכשירות מלאה", אמר רס"ב ארז, מפקד מחלקת הטנקים באגד טנ"א ארצי, בראיון לאתר צה"ל.

כוחות צה"ל ברצועה (צילום: דובר צה"ל)
כוחות צה"ל ברצועה | צילום: דובר צה"ל

בתקשורת שמסקרת את המלחמה כמעט ואין התייחסות לנושא הלוגיסטיקה, אולם מדובר ביחידות שהן למעשה צינור החמצן של היחידות הלוחמות, שמתמרנות בעומק הרצועה. הפעם האחרונה שצה"ל תמרן בעצימות כל כך גבוהה הייתה במלחמת לבנון השנייה, 2006. המשמעות של תמרון כזה היא שצה"ל מזרים לכוחות בחזית כמויות אדירות של תחמושת, מזון, דלק ועוד. חשוב לציין שבמסגרת ההכנות והאימונים לתמרון הקרקעי, צה"ל גם תכנן ותרגל תנועה של שיירות לוגיסטיקה וחבירה שלהן לכוחות בשטח.

באופן טבעי, האמל"ח של צה"ל נפגע בלחימה, או חווה תקלות. מחבלי חמאס וגא"פ הצליחו לצאת ממנהרות או מבניינים הרוסים ולשגר טילי נ"ט ו-RPG לעבר הטנקים והנגמ"שים. הדבר דרש מצה"ל חילוץ ולא פחות חשוב מכך, שיקום מהיר וחזרה לחזית בשל הדרישה לסד"כ הגדול שנדרש בלוחמת שטח בנוי.

הדבר נמצא תחת האחריות של חיל הטכנולוגיה והאחזקה. החיל מפעיל מרכזי שיקום ואחזקה, אגדים פיקודיים וטנ"א שיש לכל חטיבה. לצורך הפעילות שלהם היחידות האלה מפעילות רכב חילוץ משוריין מסוג M-88, נמ"ר אחזקה ואמצעים נוספים איתם הם מתקנים ומחלצים כלים פגועים במשקל של עשרות טונות לנקודת פינוי חימושית (נפ"ח) שקיימת בכל צוות קרב חטיבתי.

רס"ם ביסאן, אחראי בוחני טנקים בצוות הקרב של חטיבה 7, סיפר לאתר צה"ל על "טנק שהגיע לפני כמה רגעים למשל, כבר עובדים עליו, ותוך שלוש שעות נחזיר אותו לשטח, פנימה". בנפ"ח הם בוחנים את הנזק של הכלי אותו חילצו מחזית הלחימה, הם ממפים את הנזק ואז מבצעים תיקון והחזרה של הרק"ם ללחימה.

"יש לנו נמ"ר אחזקה, בו נמצאים מומחים שחוברים לכוחות הלוחמים, ואנחנו עושים תורנויות בינינו מי בפנים ומי בחוץ", מפרט רס"ם ביסאן, "כשהייתי בפנים היה לי מקרה של טנק שנתקע בעקבות שריפה, הגענו לחלץ אותו ותוך כדי ירו עלינו RPG. בזמן שהטנקים שמסביב חיפו עלינו, הצלחתי להתניע אותו ולחלץ אותו מהאזור".

במקרה שהכלי נפגע קשה ויש צורך בתיקון מורכב, הטנק או הנגמ"ש הפגוע שחולצו מועברים למש"א (מרכז השיקום והאחזקה), שמתקן את התקלות החמורות ביותר בכלל כלי הרק"ם, ולמחלקה לתיקון טנקים באגד טנ"א ארצי, שמתמחה בכלי זה, ולכן אליה מגיעים רוב הטנקים.

"בשגרה אנחנו אחראים על הטיפולים התקופתיים של הטנקים, אבל בחירום אנחנו קופצים לכל מקום שצריך אותנו - בצפון או בדרום", אמר רס"ב ארז, מפקד מחלקת הטנקים באגד טנ"א ארצי, "מתחילת המלחמה חילצנו ותיקנו עשרות כלים, ויותר מ-70 אחוז מהם כבר חזרו לכשירות מלאה. אנחנו חלק בלתי נפרד מהמערכה, ואם לא נהיה שם - הכלים לא ייסעו".

פעילות כוחות צה"ל בשטח הרצועה (צילום: דובר צה"ל)
פעילות כוחות צה"ל בשטח הרצועה | צילום: דובר צה"ל