חייל בחיל האוויר הורשע באונס חיילת בבסיס "עובדה". בעקבות האירוע, שהתרחש לפני כשנתיים בחדרה של החיילת י', היא הגישה תלונה למצ"ח שהחלה בחקירת המקרה. על פי עדות החיילת, לפני האירוע נהג החייל להפיץ שמועות בבסיס על כך שהיא קלה להשגה. בעקבות השמועות פנתה י' לקצינה האחראית על הטרדות מיניות בבסיס, ולאחר שלא קיבלה מענה, הזמינה את החייל לחדרה במגורי הבנות כדי ללבן איתו את הנושא.
החייל, רב"ט מ', הופיע בחדרה ביחד עם חבר נוסף, ובהמשך הערב הצטרפה אליהם חיילת נוספת. בחדר הם שתו וודקה מהולה במשקה אנרגיה. "כשהוא הגיע לחדר שלי יחד עם החבר שלו הם הסריחו מאלכוהול. ישבנו, דיברנו, צחקנו, הכל היה טוב. הרגשתי בראש טוב. לא הייתי שיכורה", סיפרה החיילת בעדותה.
מ' ניסה להתחיל עם י', אך זו התנגדה למהלך. למרות זאת, החל מ' לגעת בה, ללטפה ולנשק אותה בכוח. בתגובה להתנגדותה הוא השיב, "תפסיקי להיות ילדה קטנה". על פי עדותה של י' היא חזרה והשיבה כי היא "לא רוצה כלום, אני רוצה לישון".
מ' לא הסכים לקבל את דבריה, כפה את עצמו עליה ומנע ממנה לקום. י' ניסתה להדוף אותו מעליה, אך מ' היה חזק ממנה. "לא רציתי שייגע בי בכלל", העידה. "ביקשתי ממנו שוב ושוב להפסיק, אבל הוא לא הקשיב". בשלב זה הוא תפס את ידיה כדי שלא תזוז או תקום. "התחלתי לבכות", העידה י'. "אמרתי לו שאני לא רוצה". רב"ט מ' לא התייחס לתחנוניה של י' וחזר על האמירה: "אל תהיי ילדה קטנה".
האונס התרחש בשעות הלילה, בזמן שבחדר נכחו החייל והחיילת האחרים. רק כש-י' פרצה בבכי עצרה חברתה את ההתרחשות ודרשה מ-מ' לעזוב את החדר. בחקירתה העידה החברה כי שמעה את י' אומרת לו "די". החייל השני שנכח בחדר טען שלא שמע את התנגדותה של י'.
במהלך העימות שערכו חוקרי מצ"ח בין המתלוננת לנאשם, היא הטיחה בו שהוא שקרן וטענה שאנס אותה. מ' טען בתגובה כי היא נוקמת בו על כך שהוא הפיץ עליה את השמועות. לטענתו, יחסי המין היו בהסכמת שני הצדדים: "הייתה תשוקה וחושניות... היא לא התנגדה. לא צעקה. היא זרמה". מ' טען גם כי "בשום שלב היא לא ביקשה להפסיק. היא התחילה איתי כל הלילה. אני מצטער על זה שהיא בכתה. לא הרגשתי שבגללי היא בוכה".
שופטי בית הדין הצבאי קבעו בגזר הדין כי י' הותירה רושם חיובי בעדותה וכי נראה שהעדות קשה לה. על פי בית הדין לא נראה שביקשה לנקום ב-מ'. השופטים קבעו כי מ' ביצע באונס וכי לאורך כל המקרה לא הביעה י' שום הסכמה למעשיו. הם גזרו על מ' חמש שנות מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצויים של 4,000 ₪.
לאחרונה ההגיש מ' ערעור לבית הדין בנימוק שאין לתת אמון בגרסתה של י', שלטענתו כוללת פרטים שאינם עולים בקנה אחד עם עדויות שני החיילים שהיו בחדר. לטענת מ', הסתירות בין עדותו לבין עדות המתלוננת לא נבדקו כראוי ע"י מצ"ח (בין היתר נטען כי החוקרים לא אספו דגימות DNA).
שופטי בית הדין הצבאי דחו את הערעור. השופטים הדגישו כי לא היה מדובר בחוסר הבנה בין החייל לחיילת וכי לאורך כל האירוע י' התנגדה נחרצות למעשים של מ', מילולית ופיזית. השופטים קבעו כי העונש שנגזר ראוי ומבטא את חומרת המעשה.