אחרי שרכשו את מערכת "מעיל רוח", כלי תקשורת בעולם מדווחים שהצבא האמריקני מעוניין לרכוש גם את מערכת ההגנה מפני טילים מסוג "כיפת ברזל". עבור ישראל, מדובר כמובן בחדשות טובות, אך בעולם, נראה שהידיעה הזו הובילה למספר תגובות שנויות במחלוקות. בעקבות הדיווחים, פרסמה סוכנות הידיעות "ספוטניק" - המנוהלת על ידי המשטר הרוסי - כתבה בה היא לועגת למערכת "כיפת ברזל".
הדיווחים על ההתעניינות האמריקנית במערכת "כיפת ברזל", החלו לצוץ כבר בחודש שעבר. על פי הדיווחים, בכירים בממשל ובצבא בחנו את המערכת ונראה שהתרשמו ממנה לחיוב. יש שתי מערכות נוספות שארצות הברית מתעניינת בהן, אך נראה שהביקורת מופנית ל"כיפת ברזל" בלבד.
לטענת הרוסים, אחוזי ההצלחה של מערכת היירוט הישראלית נמוכים בהרבה מאלה המוצגים על ידי ישראל. בכתבה של ספוטניק, צוטט הפרופסור תיאודור פוסטול, מומחה לטילים בעל שם עולמי, שטוען שבניגוד לדיווחי משרד הביטחון, אחוזי ההצלחה של "כיפת ברזל" נעים בין 5 ל-10 אחוז בלבד. מנגד, הנתונים שמוצגים בישראל מדברים על 85 עד 95 אחוזי הצלחה.
לדברי פרופ' פוסטול, שעבד על המחקר המדובר יחד עם שני מדעני טילים מוכרים נוספים, ד"ר מרדכי שפר, איש רפא"ל בעבר ומדען נוסף שעבד בעבר בריתאון (יצרנית טילי הפטריוט), "להפיל מל"ט, זה אתגר שונה מאשר להפיל טיל או מסוק (יכולותיה של "כיפת ברזל"). כל מי שטוען שהצליח להפיל בעזרת אותה מערכת מל"ט, או טיל או מסוק, פשוט לא יודע על מה הוא מדבר".
בהמשך הוסיף פוסטול, "אם הגדרת יירוט מוצלח של 'כיפת ברזל' פירושה השמדת הראש הקרבי (רש"ק) של הרקטה התוקפת, הרי שאחוז היירוטים המוצלחים במהלך מבצע 'עמוד ענן' היה נמוך מאוד, אולי 5%". את המחקר שלהם מבססים החוקרים על ניתוח של קטעי וידיאו שצולמו ממקורות שונים. לטענתם, כל כדורי האש המופיעים בסרטי הווידיאו, הנראים כיירוט מוצלח, הם בעצם פיצוץ ההשמדה העצמית של מיירטי "כיפת ברזל".
טענה נוספת שהועלת במאמר שפורסם ב'ספוטניק', היא שהסיכוי היחיד של טיל "כיפת ברזל", להשמיד את רש"ק של רקטה תוקפת הוא בתנאי שהוא יגיע במסלול חזיתי (head on). סרטי הווידיאו שנותחו, מראים לטענתם, שברוב המקרים זה לא קורה. במחקר טענו שטילי "כיפת ברזל", חוצים את מסלולי הרקטות בגיאומטריה כזאת שאינה מותירה סיכוי ליירוט. "בקטעי ווידיאו רבים ניתן לראות שטילי "כיפת ברזל" צוללים בזווית חדה ברדיפה אחר הרקטות התוקפות. במקרים כאלה הסיכויים להצליח ביירוט הרש"ק של הרקטות התקופות הם אפסיים", מדגיש פיסטול.
לטענות הבליסטיות, מתווספת טענת הנזק שנגרם על הקרקע: "הישראלים לא הצליחו להציג שום עדות לירידה בנזקים קרקעיים. מה שאמור היה להתרחש לאור נתוני היירוט המדהימים שהציגו", הוסיף פיסטול בהתייחס לנתונים שלישראל נורו כ-1,500 רקטות, כ-500 מהן לכיוון שטחי מגורים (המערכת יודעת לא ליירט טילים שיפלו בשטחים פתוחים). על פי צה"ל 431 מהן יורטו.
פוסטול מאשר את טענתו בעזרת כמות התביעות על פגיעה במבנים שהוגשו בדרום הארץ מאז תחילת השימוש במערכת "כיפת ברזל". לטענתו הוגשו 746 תביעות על פגיעה במבנים באשדוד, 516 על פגיעות בבאר שבע ו-246 בראשון לציון. בהשוואה למבצע "עופרת יצוקה" ב-2009, אז המערכת עוד לא הייתה בשימוש, וגם אז הוגשו כ-1,728 תביעות למס רכוש.
הרוסים, כפי שזה נראה, קפצו על המציאה בעקבות דיווחי הרכש מארה"ב ובכתבה שלהם, ניצלו את דבריו של פוסטול על מנת ללעוג למערכת. רק שנראה שהמומחים התעלמו לחלוטין מהעובדה שבמהלך מבצע "עופרת יצוקה" נורו לישראל 571 רקטות ופצצות מרגמה ומתוכן רק 205 הגיעו אל יעדן. ב"עמוד ענן", מנגד, נורו על ישראל 1,506 רקטות, כאשר 421 מתוכן יורטו על ידי מערכת "כיפת ברזל". ו-58 נחתו בתוך הערים. במערכת הביטחון בישראל ציינו גם שהם מתעלמים מהעובדה שהרקטות שנורו אז היו כבדות יותר ובעלות רש"ק גדול יותר ומפה עוצמתי יותר. בנוסף לכך, מיקום הפגיעה בעיר, שכונה צפופה או כזו שמאוכלסת בלילות, פארקים ועוד, משפיעים על אפקט הנזק.
לא ברור איזו סיבה אמתית יש לרוסים ללעוג למערכת. אולי כי הם לא רוצים שארה"ב תשים את היד על נשק שיודע לנטרל את הנשק שמייצרים ברוסיה. אולי זה קורה בגלל שגם רוסיה וגם ישראל מתחרות על שוק הנשק העולמי ויש מצב שבדרך כזו או אחרת, הן עלולות להיפגש בשדה הקרב של סוריה. ואולי זה קורה, פשוט כי הרוסים יכולים.